רחובות איראן בוערים, לפחות שני הרוגים בהפגנות נגד שלטון האייטולות. כרזות ובהן תמונתו של המנהיג הרוחני עלי חמינאי הוצתו לקול שאגות ההמון, ועל המשמעויות של הסערה באיראן שוחחנו עם ד״ר ליאור שטרנפלד, איש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון, מתמחה בהיסטוריה של איראן.

כבר בפתח דבריו מצנן ד"ר שטרנפלד את ההתלהבות במערב מהסערה האיראנית ומציין כי אירועים דומים כבר היו בעבר, ולהערכתו לא יניבו מהפכה של ממש. "ההפגנות לא מאורגנות מלמעלה נגד השלטון ונגד מדיניות מסוימת.

"ברמות מסוימות ראינו את זה לאורך שלושים השנים האחרונות מדי פעם", הוא אומר ומוסיף: "אני מציע להיזהר בנבואות לגבי לאן זה יילך. בכל פעם שיש הפגנות אנחנו שומעים פרשנים וחוזים שמדברים על התפתחות מהפכה, אבל מהפכות לא מתחילות כמהפכות.

"הדברים הם כלי של ניהול מדיניות בין הממשל לחלקים בעם. הממשל עדיין זוכה לתמיכה של חלקים נרחבים מהעם".

על דבריו אלה נשאל ד"ר שטרנפלד אם ניסיון העבר אינו מלמד ההיפך, כאשר במדינות לא מעטות מהפכה התרחשה באבחה אחת של עריפת ראש המנהיג. "נכון, אבל יש הרבה הבדלים בין איראן ללוב או טוניס. ב-2009 זו הדוגמא הבולטת של מאות אלפים שיצאו לרחובות, וכבר קשרנו כתרים למהפכה והיא לא באה כי היחסים בין השלטון לעם מורכבים, וההפגנות הן חלק מהמו"מ שבין העם לשלטון על דמותה של הספירה הציבורית".

עם זאת הוא מוסיף ומעיר כי "יכול להיות שזה כן יתפתח לכיוון רציני יותר, אבל צריך לראות זאת כמחאה ולא בהכרח כמהפכה. אסור לראות את זה כבר מעכשיו כתחילת מהפכה".

על הסיבות לתבערה הנוכחית מסביר שטרנפלד כי מדובר בעקיר במשבר כלכלי הנמשך זה זמן רב, ומתוכו תסכול ארוך ומתמשך שנובע בין השאר גם מכך שהסכם הגרעין לא הביא את השינוי המיוחל מבחינתם של האיראנים.

כאשר נשאל אם הצתת תמונותיו של האייטולה אינה מלמדת על משהו חדש שמתרחש ברחוב האיראני, משיב ד"ר שטרנפלד ומציין כי גם כאן לא מדובר במעשה חסר תקדים. "גם קריאות 'מוות לדיקטטור' והצתת תמונות של ראשי הממסד לא קורות בפעם הראשונה. ראינו את זה ב-2009 וב-2011. אין כעת משהו שלא ראינו בשלושים השנה האחרונות".

באשר לדרך שתוביל לסיומה של הסערה האיראנית הנוכחית, מעריך שטרנפלד, כי לכך יהיה צורך גם ביד קשה יותר של משמרות המהפכה וגם מתן משהו מדרישות הציבור המפגין. "זה יפגוש, וכבר פוגש, את היד החזקה של משמרות המהפכה, ויהיו גם מעין ויתורים של השלטון. הייתה בין הטענות גם הטענה לשחיקת הפנסיות והקצבאות שמקבלים תושבי איראן. אני מניח ומנחש בשלב כלשהו ישנו את הקיצוץ, ידברו על יותר השקעה בתעסוקה וכו'.

''השלטון הזה מצליח להישאר חי כי הוא יודע איך ללכת בין הטיפות, איך גם לוותר וגם לשמור על גבולות השיח ביד חזקה, לאפשר הוצאת קיטור עם שימור בסיס התמיכה וההגנה על המוסדות".