תינוק, אילוסטרציה
תינוק, אילוסטרציהצילום: אייסטוק

סיומה של השנה האזרחית מעניק הזדמנות לבדוק איזה שמות הכי נפוצים בישראל ומה ההבדל בין המגזרים, האוכלוסיות והערים הגדולות. מצפים ליורש ורוצים לקבל השראה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על הנושא

רשות האוכלוסין וההגירה מפרסמת מדי שנה לקראת ראש השנה את רשימת השמות הנפוצים בישראל. למרות שחגיגות תשע"ז כבר מאחורינו, סיומה של השנה האזרחית הוא הזדמנות טובה לבדוק איזה שמות הכי פופולאריים בארץ ואילו שינויים חלו בהעדפות ההורים לעומת שנים קודמות.

ראשית, חשוב לציין שבשנת תשע"ז נרשמו בישראל 166,450 אלף נולדים. בתוך כך, השם הנפוץ ביותר לבנים במגזר הכללי היה מוחמד אחריו יוסף, דוד ודניאל והשם הנפוץ ביותר לבנות היה תמר ואחריו אדל, מרים ושרה. בהמשך רשימת השמות הנפוצים לבנים אפשר למצוא את אורי, עומר, איתן, אריאל, נועם ואדם ואת רשימת השמות הפופולאריים לבנות סוגרים אביגיל, נועה, שירה, טליה, יעל וליה.

שנית, קיימים מטבע הדברים הבדלים משמעותיים בין שמות נפוצים לבנים במגזר הכללי כפי שמופיע לעיל לבין השמות השכיחים במגזר היהודי בלבד. בפילוח מן הסוג הזה נמצא שהשם הכי נפוץ לבנים בשנת 2017 היה אורי אחריו דוד, אריאל, נועם ואיתן. רק לאחר מכן ברשימה מגיעים השמות יוסף, איתי ודניאל ויש גם שני שמות חדשים שמצטרפים והם יהונתן ולביא. אצל הבנות, השמות הנפוצים במגזר היהודי הם תמר, אביגיל אדל, נועה ושירה.

מה עוד מסתתר בתוך הנתונים?

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא משמשים רק הורים לילדים שמחפשים שמות לבנים, אלא יכולים לעזור גם למי שרוצה לדעת קצת יותר על הפילוח הדמוגרפי בישראל. לפי הודעה לתקשורת של הלמ"ס בחודש נובמבר 2017 בסוף 2016 חיו בישראל כ-2.8 מיליון ילדים בגילאי 0-17 ומתוכם 71.6% ילדים יהודים. עם זאת, בירושלים החזיקו הילדים בנתח של 40% מהאוכלוסייה, בעוד בחיפה ובתל אביב הם היוו כחמישית מאוכלוסיית הערים בלבד.

אין עדיין נתונים דומים על 2017, אך לאורך השנה האזרחית של 2016 כולה נולדו בישראל 181,405 ילדים. שיעור הפריון בישראל גבוה ונאמד על כ-3.1 ילדים לאישה, בין היתר בגלל נטייה ללידות מוקדמות במגזרים מסוימים ובעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית. כך לדוגמא בשנת 2016 ילדו 302 נערות שגילן מתחת ל-17 ובהן 243 מוסלמיות ו-53 יהודיות, בעוד ל-6% מתוכן זו לא הייתה לידה ראשונה.

ההבדלים בין הערים בישראל לא מסתיימים בהרגלי הילודה ויש להם ביטוי ברור בהעדפה לשמות מסוימים. ההוכחה לכך היא נתונים שמגיעים מסקירה שנערכה עבור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2015, ובה נראה שהשם אדל למשל מופיע בראש רשימת השמות בערים בת ים, אשקלון, אשדוד ונתניה, אך אינו מופיע בערים ירושלים, תל אביב, חיפה, בני ברק ורמת גן. מצד שני, שמות מסורתיים כגון שרה, רחל וחנה מופיעים בעשירייה הראשונה בכל עיר שבה יש אוכלוסייה חרדית גדולה יחסית כמו ירושלים, בני ברק ואשדוד.

איך בוחרים שם לילד ומה החשיבות של זה?

קריאת שם היא זכות גדולה של ההורים ואין פלא שרבים מתלבטים לגביו. השם מלווה את הילד כל חייו, מעצב במקרים מסוימים את אישיותו ואפילו משפיע על האופן שבו הוא תופס את מקומות במשפחות ברוכות ילדים. מהנתונים לעיל אפשר לראות שהעדפות ההורים משתנות לאורך השנים, ולכן מעניין לבדוק מדוע זה קורה או כיצד ניתן להיעזר בזה כדי לקבל החלטה טובה יותר.

השינויים ברשימת השמות המועדפים על הורים בישראל נובעים מהשפעות תרבותיות וחברתיות. בעוד במגזר החרדי והדתי שומרים פחות או יותר על סדר עדיפויות קבוע, במגזר החילוני יש גם נטייה לשאוב השראה מתהליכים גלובאליים. כמו כן, יש הורים שמשתמשים ברשימת השמות השכיחים כדי לקבל רעיונות ולדעת במה לבחור, לעומת כאלה שעושים את אותו הדבר אבל בשביל מטרה הפוכה – על מנת לדעת ממה להימנע.

התנ"ך מלא בקריאת שמות ומשמעותם ויש סיפורים שלמים על אירועים שבהם בורא עולם משנה את שמות בני האדם לפי התפקיד שמיועד להם. אברהם אבינו למשל קיבל את השם "אברהם" במעמד ברית המילה ולכן מקובל עד היום לתת שם לבן באירוע הזה, אך לא חייבים לחכות לרגע האחרון.

כמו כן, במידה ויש עיכוב בברית המילה של הבן בגלל צהבת או חלילה מחלה אחרת יותר מחודש ימים – נוהגים לתת לו את השם בסוף ה-30 יום וזאת למרות שהוא עדיין לא נימול. כך או אחרת, הורים שמתלבטים לגבי שמות לבנים צריכים לכל הפחות לסנן בין האפשרויות שעל הפרק לאחר הלידה ולהגיע ליום הגדול עם 2-3 אופציות מועדפות.

בשורה התחתונה, מומלץ לבחור שם שההורים אוהבים, לתת עדיפות לשם עם משמעות חיובית ולא להתבייש למצוא שם של צדיקים או לקרוא לבן על שם מישהו אהוב. רצוי לא לקרוא לבן בשם משונה ומיוחד ותמיד אפשר להיעזר ברשימת השמות השכיחים אם מגיעים ליום הגדול בלי החלטה או הסכמה מצד ההורים.