אילוסטרציה
אילוסטרציהiStock

ועדת חוץ וביטחון וועדת חוקה של הכנסת יקיימו מחר (שלישי) דיון משותף בתקנות שקבע שר הביטחון אביגדור ליברמן בנוגע להרכבה של הועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית.

מדובר בוועדה שמטרתה היא לבחון את אמיתות הצהרת הדת של בנות שעלה חשד כי הצהרתן של הבנות בפני בית הדין הרבני לא משקפת את המצב לאשורו.

התקנה מתבססת על תיקון מס 18 לחוק שירות ביטחון שנחקק בשנת 2012 על פי החוק "היה לפוקד יסוד ממשי להניח כי מיועדת לשירות ביטחון שקיבלה פטור נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה בהתאם לאותו סעיף, רשאי הוא להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור".

כמו כן נקבע במסגרת החוק שבטרם יפנה הפוקד לוועדה עליו להודיע למיועדת לשירות ביטחון על כוונתו ועל זכויותיה בהתאם לחוק ולאחר 30 יום הוא רשאי לפנות לוועדה.

הרכב הוועדה לא נקבע במסגרת החוק והתקנות המוצעות באות להשלים את החסר. על פי ההצעה ימנה שר הביטחון את חברי הוועדה, בראשה יעמוד שופט, ויהיו חברים בה שני נציגי ציבור ששירתו בתחום ניהול כח האדם בצבא הגנה לישראל בדרגה של רב סרן לפחות, נציג ציבור על פי המלצת הרבנים הראשיים ונציג ציבור שכיהן כרב צבאי.

לאור זאת טוענים במרכז ליב"ה כי הרכב הוועדה לא משקף את הצורך ההכרחי לבירור הגון שאכן הבת איננה עומדת בתנאי התצהיר עליו חתמה ויש הכרח לשנות את ההרכב כך שיהיה הגון יותר.

במרכז ליב"ה טוענים כי לאור העובדה שמדובר בוועדה הדנה בהשגה על החלטתו של דיין בבית דין רבני, גם הבחינה האם המצהירה עומדת בתנאים, צריכה להיות מסורה בידי דיין ואנשי הלכה. הרכב הוועדה שקובע שאנשי הלכה יהיו מיעוט בוועדה הוא מופרך מיסודו ועלול ליצור טעויות קשות.

זאת ועוד, לפי התקנות המוצעות יכהנו בוועדה "שני נציגי ציבור, בין שהם עובדי ציבור ובין שאינם, ששירתו בתחום ניהול כח האדם בצבא הגנה לישראל בדרגה של רב סרן לפחות". במרכז ליב"ה תוהים מדוע נציגי הציבור צריכים להיות בעלי עבר של שירות באכ"א ומה מוסיף להם ניסיון זה לתחום הכרת הדת של הבת הדתית. לדבריהם, ההיגיון מחייב שבמקום אחד מאנשי אכ"א יכהן בוועדה רב צבאי נוסף על פי המלצת הרבנים הראשיים.

בתקנות שהובאו לאישור נקבע כי "שלושה מחברי הוועדה, ובהם יושב הראש – יהיו מניין חוקי להפעלת כל סמכות של הוועדה, ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון בהתאם לנוהל שתקבע הוועדה". במרכז ליב"ה טוענים כי כיוון שעיקרה של הוועדה הוא לקבוע האם הצהרת הבת בדבר אורחות חייה הדתיים הינה אמת או לא, הרי הכרחי שהמרכיב המרכזי בדיון הוא ההתנהלות הדתית של המצהיר/ה על כן יש לקבוע שלא תתכנס הוועדה ללא סמכות הלכתית ראוייה היינו לפי נציגי הרבנות המכהנים בה.

על פי המוצע "נציג ציבור לפי המלצת הרבנים הראשיים; לא המליצו הרבנים הראשים כאמור, בתוך 60 ימים, ימנה נציג ציבור הכשיר להתמנות רב עיר לפי תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז-2007". במרכז ליב"ה מוחים על סעיף זה, וטוענים כי נציג הרבנות צריך להיקבע אך ורק על ידי הרבנות ללא הגבלת זמן, "אין זה דבר מקובל כלל וכלל שכאשר רשות ממלכתית ממונה לשלוח נציג מטעמה, השר הממונה, בעזרת התקנות יגביל את צעדיה ויהיה רשאי לפעול באופן חד צדדי בתחומה".

בהצעה נאמר עוד כי "נחלקו הדעות בוועדה, תכריע דעת הרוב; היו הדעות שקולות תכריע דעת יושב ראש הוועדה". לדעת אנשי מרכז ליב"ה יש לקבוע כי במקום שבו היו הדעות שקולות ראוי לקבוע שתדחה הבקשה לביטול הפטור מטעמי דת.

עוד מציינים במרכז ליב"ה כי לוחות הזמנים שנקבעו למתן תשובתה של הבת במסגרת התקנות חריגים לרעה מהמקובל, דבר שיוצר עננה כבדה בדבר היותו של חוק זה חוק מוטה שנועד לתת יחס מפלה לרעה למגזר מסוים.

בסיום מביעים במרכז ליב"ה תמיהה על נוסח החוק גופו, אשר הסמיך וועדה מקצועית לפסות חוות דעת שיפוטית של דיין מכהן במקום להחזיר את התיק לעיון חוזר באותה ערכאה או לעיון בערכאה גבוהה יותר, כפי שמקובל במקרים אחרים של ערעור על הכרעה של סמכות שיפוטית.