מליאת הכנסת אישרה (רביעי) בקריאה טרומית את התיקון להצעת חוק העונשין שיאפשר להשית עונש מוות על מחבלים. 52 חברי כנסת הצביעו בעד ההצעה ו-49 התנגדו לה.
השרים נפתלי בנט, אורי אריאל ויואב גלנט וכן כל חברי הכנסת של סיעת יהדות התורה נעדרו מההצבעה.
במהלך הדיון שקדם להצבעה ביקש נתניהו מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה טרומית והבהיר כי מיד לאחר העברת החוק בקריאה זו, יתקיים דיון מקיף בעניינו בקבינט המדיני בטחוני.
ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפר לפני ההצבעה, "לפני שבועות אחדים הלכתי לנחם את משפחת סלמון ובני המשפחה ששרדו את פיגוע הנורא, סיפרו לי כיצד המחבל אחז בסכין ושחט וצחק. אני כבר ראיתי כמה דברים מזעזעים בחיים שלי אבל הזדעזעתי. אמרתי שיש מצבי קיצון שאנשים מבצעים פשעים איומים ולא מגיע להם לחיות. אמרתי שאנחנו נשנה את החוק למצבים הללו".
"השינוי המרכזי שאנחנו מדברים עליו הוא היכולת לקבל החלטה כזו לא בהנחיית הממשלה או שר הביטחון אלא על סמך 2 מתוך 3 שופטים. קבענו לקיים את ההצבעה הזו, בינתיים נאמר לנו שיש צורך בהחלטת קבינט לפני שהקואליציה תקדם את ההצעה. אמרתי שנקיים ישיבת קבינט ושם נקבל את ההחלטה", אמר ראש הממשלה.
לדבריו, "התברר לי היום שאין צורך משפטי בהחלטה קבינט אבל ראוי שהממשלה תקיים ישיבה כזו ואנחנו נעשה את זה בין הקריאה הטרומית לקריאה הראשונה. יש כאן שיקול בסיסי של צדק במצבי קיצון. השיקול של התועלתנות האם נרוויח או נפסיד הוא שיקול רציני אבל יש גם היגיון פשוט במצבי קיצון. הבהרתי לחברי הכנסת שמהססים שהדיון על מלוא מרכיביו אכן יתבצע".
נתניהו הסביר גם מה קורה כשגורמי הביטחון חולקים על דעת הממשלה. "האחריות לביטחון רובצת על הכתפיים של הממשלה והדרג המדיני. נקבע שני עקרונות חשובים: שבמצבי קיצון יש עונש מוות, ושבסוף מי שמחליט את ההחלטות בענייני ביטחון זה הדרג המדיני. בממשלות שלי הדרגים הביטחוניים נשמעים היטב אבל בסוף ההחלטה היא שלנו וכרגע ההחלטה היא שלכם".
ח"כ אחמד טיבי שאל את נתניהו האם החוק יחול גם על מי ששרף את הילדים בדומא, ונתניהו השיב, "באופן עקרוני כן".
יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג הגיב, "יש רק מצב קיצון אחד והוא הלחץ של אביגדור ליברמן לפרק את הממשלה. יש כאן רק שיקול פוליטי. הדרג המדיני צריך לשאול איך זה יעזור לביטחון ישראל? האם זה ירתיע? מה זה יעשה לאחינו היהודים במדינות ערב? ללמוד לעומק את הפסיכולוגיה של מי שבא לבצע את הפיגועים. אתה מתקפל בפני ליברמן כי הוא מאיים עליך לפרק את הממשלה. אותו סדק שהתגלה בחוק המרכולים הופך להיות בולען ענק".
שר הביטחון אביגדור ליברמן השיב בשם הממשל ואמר כי מדובר בסוגיה עקרונית. "בסעיף החשוב האם החוק נועד להעניש או למנוע את הרצח הבא, אני מכיר את כל הנימוקים אבל ההיגיון הבסיסי שבמערכת הביטחון מציבים הוא לא מקובל עלי. מצד אחד נותנים חוות דעת שהריסת בתים מרתיע אבל עונש מוות לא מרתיע. כנראה שזה חלק מאותו קיפאון מחשבתי שאנחנו נלחמים בו כמה שנים".
הוא ציין כי "רק לפני חודש נתפסה חולייה משכם שכל התכנון שלה היה לחטוף חיילים או אזרחים ולהיכנס למיקוח לשחרור מחבלים. בכל העסקאות מאז עסקת ג'בריל ב83, מדינת ישראל שחררה 7578 מחבלים, לכן כל מחבל נוסף שנמצא בכלא הישראלי יוצר תמריץ לאחרים לנסות לחטוף. טוענים למה צריך את החוק כי החוק כבר היום מאפשר זאת, מה לעשות שמי שמנחה את התביעה זה היועמ"ש, שהוא מתנגד בתוקף לעונש מוות".
"על מנת לשנות מדיניות נותרה דרך אחת, דרך החקיקה. אני רוצה להודות לראש הממשלה בהתייצב באופן ברור לצד יוזמי החוק. גם אם היום לא נצליח להעביר את החוק, הממשלה יכולה להביא הצעה ממשלתית והיא לא צריכה לחכות חצי שנה. הדיון הזה מתניע תהליך ואני מקווה שאחרי דיון בקבינט הממשלה תגיש הצעה ממשלתית בנידון", הוסיף ליברמן.
"ראיתי ניסיון לקשור בין ההצבעה הזו לבין חוק המרכולים. כנראה שגם בכנסת הזו יש קשר לסגירת חשבונות פוליטיים בלי קשר לנושא עצמו. גם בנושא חוק המרכולים ישראל ביתנו עומדת בכל ההתחייבויות לפי ההסכם הקואליציוני", סיכם ליברמן.
ח"כ ציפי לבני אמרה במליאה, "אין בי שום חמלה על מחבלים שרוצחים ישראלים. לא למחבלים אני דואגת אלא לאזרחי מדינת ישראל ולביטחונם. זאת חקיקה מופקרת - מאה אחוז פוליטיקה ואפס אחוז בביטחון. בסך הכל דרישה פוליטית בהסכם קואליציוני ולעזאזל הביטחון".
מי שעמדו מאחורי קידום הצעת החוק הן חברי פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות אשר נציגיו נכחו היום בדיון הסוער שהתקיים במליאת הכנסת.
דבורה גונן, מראשי פורום 'בוחרים בחיים' של המשפחות השכולות אמרה לאחר אישור הצעת החוק, "דני שלי ז"ל נרצח בגלל היותו יהודי. ילד למופת, מטובי בניה של הארץ הזו. איש של אמת, יושרה ובעיקר איש של בחירות שכל אחת מהן הייתה כדי להיטיב עם החברה והחיים".
"אני רוצה לומר ולהדגיש שאף אחד לא רצה לקדם גזר דין מוות למחבלים כדי להעניש מישהו, אלא כדי ליצור הרתעה אמתית. כזו שאכן תשכנע את הרוצח הבא לוותר על פעולת הטרור והמוות. מטרת החוק היא להציל חיים", הוסיפה גונן.
יו"ר תנועת "אם תרצו" מתן פלג שתנועתו מלווה את פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות במאבק הוסיף עם אישור הצעת החוק כי "מדובר ביום היסטורי עבור החברה הישראלית ובפרט עבור המשפחות השכולות הנאבקות למניעת הפיגוע הבא. תנועת "אם תרצו" תמשיך לעמוד לצידן של המשפחות השכולות ככל שיידרש".
נזכיר כי ההצעה מבקשת לקבוע גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות של מעשה טרור. כן מוצע לקבוע כי שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא ההגנה לישראל באזור יהודה ושומרון, כי לעניין בית משפט צבאי הממוקם באזור זה, יהיה ניתן לגזור על נאשם עונש מוות ברוב רגיל של שופטי המותב, ולא ניתן יהיה להקל בעונש מוות שנפסק בגזר דין סופי בבית משפט כאמור.
בדברי ההסבר נכתב: "המאבק בטרור הוא האתגר הגדול ביותר של העולם, ובפרט של ישראל, במאה ה-21. למרות זאת קיים פער עצום בין האופן שבו פועלת ישראל בתחום הענישה לבין המציאות עמה היא מתמודדת. שחרור מחבלים לאחר תקופת מאסר שלא הושלמה, בהם מחבלים שביצעו את הפיגועים הנוראים ביותר, הוא מסר הפוך שאינו תורם למאבק בטרור ולכושר ההרתעה של ישראל.
במציאות עמה מתמודדת ישראל עונש מוות למחבלים הוא הכרח הרתעתי. הצעת חוק זו נועדה ליצור הרתעה משמעותית למבצעי פעולות טרור, ביודעם כי ישראל מחמירה מדיניותה ואינה מתפשרת עוד על ביצוע פשע מסוג זה".