פרופ' אבידוב ליפסקר מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן נפרד בערוץ 7 מהסופר אהרון אפלפלד חתן פרס ישראל שהלך הלילה (חמישי) לעולמו בגיל 85.
פרופ' ליפסקר סבור שאפלפלד, שעבר את השואה כנער ועלה ארצה, הרגיש כפליט שמחפש את זהותו החדשה כל חייו.
"היה לו קול מאוד ייחודי. הוא היה נער שעבר את שנות המלחמה באירופה ועלה ארצה במעין עליית נוער. הוא הגיע לארץ כאדם נטול שפה - ולכן השפה שלו היתה שפת פליט שהתמודד ונע ממקום למקום", מספר ליפסקר.
לדבריו, "הסיפור הראשון שלו יצא ב-1962 ומאז הוא לא הפסיק להוציא ספרים שתורגמו בכל העולם כולל ביפנית. היתה לו כתיבה מאוד מיוחדת ומאופקת עם קול שאין דומה לו. הסיפורים שלו היו מעין דרמה נפשית פסיכולוגית".
פרופ' ליפסקר חושב שכל ספריו של אפלפלד עסקו בחיפוש הזהות החדשה של הפליט שמחובר גם לשורשיו. "היה לו טון אירופאי שקט עם רגישות רבה, שגם מחובר להוויה הישראלית, אך גם לא רוצה להיטמע בתוכה. הוא סינן את ההוויה דרך הממברנה שלו. מותו הוא פרידה מקול שאין לסופרים אחרים בני דורו".
"יש המסווגים אותו כסופר שואה אבל השואה לא ממש מופיע בכתביו. מה שמופיע בכתביו זו הפליטות והעובדה שכל גיבוריו, בכל יצירותיו, הם אנשים נעים ונדים ותלושים. זו השפה שלהם. הפליטות שלו היא לא מתוך היעדר אזרחות, אלא צורה של היאחזות נפשית במקומות רחוקים .הוא אמנם כתב בישראל, אך המשיכה לתרבות האידיש הייתה בולטת", הוא מוסיף.
ליפסקר סובר שספריו של אפלפלד עוסקים גם בחיפוש הזהות הדתית. "ספריו הם דרמה תרבותית של החלפת זהויות דווקא של יהודים, במיוחד כמי שגדל במציאות של יהדות על סף התבוללות, ושעשה את המסע חזרה לשורשי הזהות שלו. כל הדרמות המשפחתיות והזוגיות בספריו, באות על הרקע הזה של חיפוש הזהות חדשה".