חוק המרכולים בא לעולם בגלל טעות אחת של שר חרדי אחד. קוראים לו אריה דרעי, יו"ר מפלגת ש"ס.
הנה העובדות: החוק היבש בעניין יחסי השלטון המקומי מול השלטון המרכזי מבהיר כי חוק עזר עירוני שלא זכה להתנגדות שר הפנים במשך 60 יום נכנס לתוקף. תל אביב חוקקה חוק עזר. שרי הפנים האחרונים גררו רגליים, החזירו לממשלה, שהחזירה לדרעי, ששוב גרר רגליים כדי שלא לעורר את הדב החילוני מרבצו.
בשלב מסוים לבג"ץ נמאס. בג"ץ הכה. דרעי הכה חזרה עם חוק המרכולים. לכאורה עוד סיפור פוליטי המתאר מאבקי כח בין הממשלה לבית המשפט העליון.
זה לא המקרה. חוק המרכולים יצא מגבולות הסכסוכים הפוליטיים השגרתיים והפך לתפוח אדמה לוהט שקורע את הקואליציה מבפנים ומלכד את האופוזיציה מבחוץ. רוב מוחלט בקואליציה אינו אוהב את החוק כשם שלא אהב את חוק ההמלצות, הסדרת התאגיד ועונש מוות למחבלים. במקרה הזה הבזיליקום הציבורי מוסיף את שלו. הליכוד החילוני מתחיל לדבר. חיים ביבס ואופיר אקוניס מייצגים כמה אנשים במפלגה הימנית.
גם עבור הסיעות החרדיות עבר החוק מוטציה והפך מעוד מאבק פוליטי על יחסי דת ומדינה מול הקואליציה לקרב על דמותה של השבת במדינת היהודים. החוק אמנם אינו משנה במאום את הסטטוס קוו לטובת או לרעת המרכולים. החוק האוסר על העסקה בשבת יישאר על כנו ומנגד האכיפה העירונית בשבתות כנגד מפרי החוק תמשיך להתנהל בכפפות של משי ובעצימת עיניים. אולם ההד הציבורי העצום לא מאפשר להם לסגת אחורנית. נסיגה שלהם, היא נסיגה על דמותה היהודית של המדינה.
האפקט הפוליטי ברור. המספרים של יאיר לפיד בסקרי דעת הקהל משתוללים בימים כאלה. הוא נוסק. אין כל פלא שבהודעות הספאם שמשגרת מפלגתו לעשרות אלפי אזרחים בימים אלה, מסולף מהות החוק ומוצג כמי שעלול לסגור את המדינה בשבתות. להוותו של יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי, לפיד יודע לנצל מומנטום.
הסיעות החרדיות מודעות לסכנה שהחוק טומן בחובו. הדילמה החרדית קשה. להיות או לחדול. להתעסק עם חוק שמעשית לא משנה הרבה ולהרים את לפיד מהקרשים או להסתכן בנפילה על החרב למענה של השבת.
בלשכת ראש הממשלה כבר מבשלים את הפיתרון. לצד ניסיונות הפשרה סביב החוק שיציגו ריכוך מסוים בעמדה החרדית, בעזרת משרד האוצר צפוי חוק התקציב ל-2019 לעלות בסוף השבוע לשולחן הממשלה. אישור התקציב עד פסח יבטיח את הישרדותה של הקואליציה הנוכחית עד תומה.
אישור התקציב יעניק מענה להמלצות המשטרה, גם לשאר החוקים השנויים במחלוקת. הזיכרון הישראלי הרי תמיד היה קצר. עד הבחירות הבאות מי יזכור את חוק המרכולים.