צוותים ישראלים ואמריקאים נפגשו עם מחזיק תיק האוצר ברש"פ סאלם פייאד, בניסיון להגיע להסכמה על הקמת מנגנון פיקוח שיאפשר לישראל להעביר לרש"פ את כספי המסים המוקפאים.
מאז תחילת מלחמת אוסלו הקפיאה ישראל את כספי המסים שהיא גובה מהפלשתינים בעבור הרש"פ. לאחרונה הסכימה ישראל להעביר לרש"פ עשירית מן הסכום, אך היא מתנה את המשך העברתו של הכסף בהקמת מנגנון בקרה שימנע מהרש"פ להעביר את הכספים הללו גם למימון פעילותם של ארגוני הטרור.
מהצד הישראלי השתתפו בפגישה מנכ"ל משרד האוצר אוהד מראני, מנכ"ל משרד החוץ אבי גיל, מנהל לשכת רה"מ דוב וייסגלס והאלוף עמוס גלעד. בראש הצוות האמריקני עמד שגריר ארה"ב בישראל דן קרצר.
ל"פגיעה" נוספת בכספי הרשות גרם בית המשפט המחוזי בירושלים, שעיקל 64 מיליון שקלים מכספיה, המוחזקים בישראל. העיקול היה במסגרת משפט שתובעת משפחתו של ואדים נורז'ץ, חייל המילואים שנרצח בלינץ' ברמאללה לפני כשנתיים.
משפחת נורז'ץ טוענת בתביעה, כי מעשה הלינץ' היה יישום של מדיניות שקבעו הרש"פ והעומד בראשה, ומאחר ששוטרים פלשתינים היו שותפים לביצוע הלינץ' היא תובעת את הרש"פ.
בהחלטה לעקל את הכספים כתבה השופטת חנה בן עמי: "אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין עקב התביעות רבות ההיקף המתנהלות נגד המשיבה בישראל ובארה"ב, מה גם שלמשיבה אין נכסים בתחומי מדינת ישראל שאפשר לעקלם".
ניצנה דרשן לייטנר אמרה לערוץ 7 כי מטרתו של מתן כתב הזיכוי הזמני היא למנוע את המצב שלפיו, בבוא העת, כשתביעת הנזיקין תתברר, עלולה הרש"פ להתמוטט. עלול להיות מצב שבו נגיע לכך שנקבל פסק דין נגד הרשות אבל הרשות כלל לא תהיה, אומרת דרשן לייטנר.
פסק הדין במקרה זה, מציינת דרשן לייטנר, היה קל יותר משום שהוא מופנה לכתובת קיימת, כלומר לגוף שמקבל עליו אחריות. מבצעי הפשע היו שוטרי הרשות, והפשע נעשה בשטחה של הרשות. סכום העיקול, בסך 64 מיליון ₪, מעיד על קיומו של חומר ראיות מוצק, שהיה בו די והותר כדי להוכיח שהשוטרים הפלשתינים הכו את ואדים, דקרו אותו ורצחוהו, ציינה דרשן לייטנר והוסיפה כי היא תמשיך לתבוע את הרשות בגין כל מעשה טרור, וזאת כדי שמי שיישא בנטל של פיצוי טרור יהיה הרש"פ ולא משלם המסים הישראלי. היא ציינה כי בכתב ההגנה שהגישה הרשות היא טענה כי מדינת ישראל הביאה למצב של היום, ולכן המעשה "מובן".
מאז תחילת מלחמת אוסלו הקפיאה ישראל את כספי המסים שהיא גובה מהפלשתינים בעבור הרש"פ. לאחרונה הסכימה ישראל להעביר לרש"פ עשירית מן הסכום, אך היא מתנה את המשך העברתו של הכסף בהקמת מנגנון בקרה שימנע מהרש"פ להעביר את הכספים הללו גם למימון פעילותם של ארגוני הטרור.
מהצד הישראלי השתתפו בפגישה מנכ"ל משרד האוצר אוהד מראני, מנכ"ל משרד החוץ אבי גיל, מנהל לשכת רה"מ דוב וייסגלס והאלוף עמוס גלעד. בראש הצוות האמריקני עמד שגריר ארה"ב בישראל דן קרצר.
ל"פגיעה" נוספת בכספי הרשות גרם בית המשפט המחוזי בירושלים, שעיקל 64 מיליון שקלים מכספיה, המוחזקים בישראל. העיקול היה במסגרת משפט שתובעת משפחתו של ואדים נורז'ץ, חייל המילואים שנרצח בלינץ' ברמאללה לפני כשנתיים.
משפחת נורז'ץ טוענת בתביעה, כי מעשה הלינץ' היה יישום של מדיניות שקבעו הרש"פ והעומד בראשה, ומאחר ששוטרים פלשתינים היו שותפים לביצוע הלינץ' היא תובעת את הרש"פ.
בהחלטה לעקל את הכספים כתבה השופטת חנה בן עמי: "אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין עקב התביעות רבות ההיקף המתנהלות נגד המשיבה בישראל ובארה"ב, מה גם שלמשיבה אין נכסים בתחומי מדינת ישראל שאפשר לעקלם".
ניצנה דרשן לייטנר אמרה לערוץ 7 כי מטרתו של מתן כתב הזיכוי הזמני היא למנוע את המצב שלפיו, בבוא העת, כשתביעת הנזיקין תתברר, עלולה הרש"פ להתמוטט. עלול להיות מצב שבו נגיע לכך שנקבל פסק דין נגד הרשות אבל הרשות כלל לא תהיה, אומרת דרשן לייטנר.
פסק הדין במקרה זה, מציינת דרשן לייטנר, היה קל יותר משום שהוא מופנה לכתובת קיימת, כלומר לגוף שמקבל עליו אחריות. מבצעי הפשע היו שוטרי הרשות, והפשע נעשה בשטחה של הרשות. סכום העיקול, בסך 64 מיליון ₪, מעיד על קיומו של חומר ראיות מוצק, שהיה בו די והותר כדי להוכיח שהשוטרים הפלשתינים הכו את ואדים, דקרו אותו ורצחוהו, ציינה דרשן לייטנר והוסיפה כי היא תמשיך לתבוע את הרשות בגין כל מעשה טרור, וזאת כדי שמי שיישא בנטל של פיצוי טרור יהיה הרש"פ ולא משלם המסים הישראלי. היא ציינה כי בכתב ההגנה שהגישה הרשות היא טענה כי מדינת ישראל הביאה למצב של היום, ולכן המעשה "מובן".