רציני או לא?
רציני או לא? צילום: הדס פרוש. פלאש 90

כותרות זעקו בעיתונים בימים האחרונים. "חוק גזר דין מוות למחבלים אושר בקריאה טרומית".

מעבר לעובדה שהכותרת המפחידה קשורה רק בעקיפין להצעת החוק, שמדברת על רוב שיפוטי בכלל. הרי מטרת החוק אינה בחוק, אלא בנאומים המרשימים שיישאו נבחרינו בכנסת.

השמאל כהרגלו יניף את דגל זכויות האדם והמוסר שכביכול הם נציגיו, ואילו הימין יזכה בנקודות לקראת הבחירות שככל הנראה קרובות. השמאל יביא את הטיעונים הרגילים שנוגעים למוסר יהודי וכדומה, ואילו הימין יגבש את כל הסיבות שביצוע גזר דין מוות – רק עם זאת, הוא לא יאמר מעולם את הסיבה האמיתית לקידום חוק מעין זה – לא לראות יותר את פרצופו המחייך של החלאה בצורת אדם. זהו פופוליזם מדאוריתא. צבירת נקודות זכות הן בקרב אנשי ימין שתומכים בהסרת החיוך והן בקרב המשפחות השכולות שמשוועות לעשיית צדק.

הוי, המשפחות השכולות. כולנו כאחד מאחוריהן ומנסים לתמוך בהן, וזאת למרות שכל תמיכה לא יכולה להסיר ולו במעט את המחסור שבלב. אך הצעת החוק הזו גורמת לבני אותן משפחות שללא ספק דורשות נקמה מוצדקת, להאמין כי זה רק עניין של זמן עד שמדינת ישראל ומוסדותיה ינקמו ברוצחים הנאלחים. ובכן, זה לא יקרה, עם חוק או בלעדיו. הפרקליטות הצבאית מעולם לא תבעה עונש מוות, למרות שקיים חוק כזה.

חוק גזר דין מוות מוחל גם על אזרחים ישראלים שביצעו מעשה של בגידה במדינה. האם זה היה גורלו של עזמי בשארה במידה ולא היה נמלט ועומד למשפט? אני בספק.

המצדדים בחוק לא חשבו על מספר עניינים הדורשים את תגובתם:

מרגע גזירת הדין ועד לביצועו של עונש המוות חולף זמן שמוערך לכל הפחות ב-4 שנים. בתקופת הזמן הזו תעלה השאיפה המוסלמית לבצע חטיפת מקח. כיצד יגיבו חברי הממשלה במידה ותיחטף נערה יהודיה בצרפת כשדרישת החוטפים הינה לשחרר את הרוצח לאלתר?

כיצד יבוצע גזר דין המוות? תליה? כמו שקרה במקרה של אדולף אייכמן? כיתת יורים? זריקת רעל, כמקובל בארצות הברית? ומי יהיה התליין הממלכתי שיבצע את המשימה.

בהתאם למדינה דמוקרטית, החוק יחול גם על יהודים-רוצחים. לא שאירוע מעין זה מתרחש באופן שכיח, אבל ללא ספק זה יכול להתממש. האם המפלגות הדתיות יחתמו על חוק שמאפשר לבית משפט ישראלי לגזור את דינו של יהודי למוות? כאשר במקורותינו אף נאמר מפי רבי עקיבא ורבי טרפון: "אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם".

אל תטעו בדבר. רוצחי בני משפחת פוגל, שרצחו משפחה בשנתה ובניהם תינוקת. רוצחי בני משפחת סלומון שהוזכרו בנאומו של ראש הממשלה. רוצחה של שלהבת פס, רוצח בני משפחת הרן – כל אלה לא זכאים לחיים. אך עם זאת, אל לנו, הן כבני תמותה והן כיהודים שהביאו לעולם את אמות המוסר המקובלות, לבצע החלטה מעין זו – לקחת את חייהם. עם כל הרצון שלא לראות את החלאות מחייכות בדיוני בית המשפט.

לפיכך, אמרו אמת למשפחות השכולות. עונש מוות לא יתקיים לעולם במדינת ישראל. לכן, אל תנסו לגרוף הון פוליטי על גבן – כי בסופו של יום, זה יכול להתנקם בעיקר בכם. ושוב אזכיר כי הצעת החוק אינה עוסקת במישרין בגזר דין מוות.