קונים בקלות, אבל נזהרים? ביטקוין
קונים בקלות, אבל נזהרים? ביטקויןצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בוועדת הכספים של הכנסת התקיים אתמול דיון מקיף על סוגיית הביטקוין ודרכי הסדרת פעילותו בשוק הישראלי.

על הסכנות שמאחורי המטבעות הווירטואליים שוחחנו עם עו"ד ניר אלקבץ, ששימש עד לאחרונה מפקח על חקירותיה של יחידת הסייבר במשטרת ישראל.

נזכיר כי בדיון שהתקיים בכנסת הציג מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, את יתרונותיו של המטבע תוך שהוא קורא להקים מחדש את הועדה שעסקה בנושא ולהגדיר את ביטקוין כמטבע. לדבריו "הביטקוין יכול להוציא את הכוח ממוקדי כוח ריכוזיים ומגורמים מתווכים ולהעביר אותו לאנשים .כמו כן, מטבע כזה יכול להיות קל וזול לשימוש, מאובטח, פעיל באופן רציף, עמיד לאינפלציה ולשחיקת ערך, בינלאומי וכן שקוף – הרבה יותר מהמערכות המקובלות כיום. לתחום הזה פוטנציאל עצום – גם לעולם בכללותו ולמשק הישראלי בפרט", טען.

עוד הוסיף רוזנפלד וציין כי על מנת לממש את הפוטנציאל הזה, "דרושה בהירות רגולטורית ומסגרת רגולטורית מתאימה, שתבנה מתוך הכרה במאפיינים היחודיים של התחום, ותהיה כזו שתמנע ניצול שלו לרעה ותסייע לרתום את החדשנות למטרה שלשמה היא נוצרה."

עורך הדין אלקבץ עומד מאחורי היתרונות שאותם תיאר מני רוזנפלד, אך עם זאת הוא מתריע מהסכנות שעודן קיימות מאחורי המנגנונים המפעילים את המטבעות הווירטואליים. "מערכות המטבעות המוצפנים הם תוצר לוויי של מערכת שמבקשת לקחת כוח ממקומות של ריכוז כמו בנקים ומחלקת אותו בעולם הוירטואלי להרבה מאוד מחשבים", הוא פותח ומסביר. "עם זאת כשאנחנו מזדהים מול המערכת בצורה מאובטחת ומעבירים כסף אנחנו חשופים לאותן סכנות מסורתיות שהיו גם מול עבודה בנקאית ועבודה מול חברות האשראי".

את דבריו מדגים עו"ד אלקבץ בקניית פיצה במטבע וירטואלי, מעשה הדורש העברת כספים מהארנק הווירטואלי של הקונה לארנק הווירטואלי של המוכר. את זאת עושים בשימוש בכתובת המייל של המוכר, ואולם מאחר ומחשבו של הרוכש הוא גם המחשב שבו הוא מבצע פעולות פרטיות המחשב גם חשוף לפריצות של האקרים שיכולים לנצל אותו בדרך אל מחשבו של המוכר, או להחדיר כתובת מייל שלהם במקום כתובת המייל של המחשב המוכר וכך הכסף שנועד לרכישת הפיצה מגיע אליהם והקונה נותר ממתין לפיצה וללא הכסף שכבר נעלם במחשב זר.

הדוגמא של רכישת הפיצה יכולה להפוך לדרמטית הרבה יותר כאשר מדובר בסכומים גדולים בהרבה או בגופים עויינים ברמה הביטחונית או הכלכלית בהיקף גדול בהרבה, כך מדינות עוינות, גורמי טרור וכך גם גופים פליליים כאלה ואחרים. כל אלה מודעים לחולשותיהם של משתמשי המחשבים ודרך חולשות אלה הם חודרים ומבצעים פרצות שהשלכותיהן רבות ומסוכנות.

עם זאת סבור אלקבץ כי יתרונה של מערכת המטבעות הווירטואלית ברורה וידועה ולמעשה השימוש בה הופך להכרח ולחלק מהנוף הכלכלי של העולם כולו, אך בשלב ראשוני זה של שימוש במטבעות הללו עדיין מדובר בפעולה שיש בה סיכון עבור האדם הפרטי.

אלקבץ מעיר ומציין כי תקלה בהעברת כספים "יכולה להיות גם טעות ולא רק זדון. אם אין מספר תווים רלוונטי הביטקויין יתריע, אבל במטבעות אחרים כשחסר תו הכסף יכול לעבור למאות כתובות חלופיות".

עוד הוא מספר על אלמנט קריטי נוסף: זיהויו של המשתמש במטבע הווירטואלי הוא על פי קוד אחד והמשמעות היא שכל עסקאותיו של אדם חשופות למי שביצע עמו עסקה, קטנה כגדולה. בתקופה זו עמלים מומחים לשפר את הצפנת הביטקויין ולמנוע את חשיפת הנתונים הללו לעין כל.

"אין מערכת מחשב שהיא לא פריצה אלא כזו שעדיין לא פרצו אותה", מזכיר אלקבץ ומוסיף: "תמיד יהיו האקרים, ותמיד כשנחשוב שאנחנו במקום בטוח אז בדיוק נמצא את עצמנו במקום הכי רגיש".