מסיכום נתוני 2017 של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי היקף נזקי הטבע לחקלאים נרחב הרבה יותר מנזקי הבצורת.
מסיכום נתוני קנט שפורסמו הבוקר עולה כי בשנת 2017 טיפלה קנט בכ-10,000 דיווחים על נזקי טבע שנגרמו לחקלאים, כאשר היקף הפיצוי הכולל עמד על כ-180 מיליון שקלים.
כ-95 מיליון שקלים שולמו במסגרת ביטוח נזקי טבע וכ- 85 מיליון שקלים שולמו במסגרת ביטוח אסונות טבע. יצוין כי היקף הנזקים אינו כולל פשיעה חקלאית הכוללת גניבות של גידולים וציוד חקלאי ואינו כולל נזקים שנגרמו בשנה החולפת כתוצאה מפגיעה מכוונת בגידולים או בציוד.
קנט גיבשה השנה תכנית, ראשונה מסוגה, לביטוח נזקים הנגרמים כתוצאה מהפשיעה החקלאית המוערכת בכ-60 מיליון שקלים בשנה. התכנית הוגשה למשרד החקלאות. בהתייחס לסופה שהתחוללה בארץ בסוף השבוע האחרון, בקנט התקבלו עשרות דיווחים של חקלאים על נזקים שנגרמו מהגשמים העזים ומהרוחות החזקות. מעריכי החברה בוחנים בימים אלה את היקף הנזקים.
מסיכום נתוני קנט עולה כי גורם הנזק המרכזי לחקלאים בשנה החולפת הייתה הקרה. נזקי הקרה הינם נזקים ארוכי טווח שפגיעתם יכולה להימשך לאורך חודשים ארוכים. גורמי נזק משמעותיים נוספים שאירעו בשנה החולפת היו מחלות ומזיקים שגרמו לפחיתה ביבול וכן נזקים שנגרמו מסערה, חום וברד.
מהנתונים שנאספו עולה כי למגדלי הירקות היה בשנה החולפת את היקף הנזקים הגדול ביותר: למעלה מ-44 מיליון שקלים. מגדלי הפירות פוצו בשנה החולפת בכ-20 מיליון שקלים, מגדלי הבננות פוצו במעל ל- 18 מיליון שקלים. מגדלי ההדרים פוצו בכ-16 מיליון שקלים ונזקים משמעותיים נוספים נגרמו גם למגדלי הפלחה. בענפי החי שולמו כ- 50 מיליון שקלים פיצויים.
העגבנייה הייתה הגידול שספג בשנה האחרונה את היקף הנזקים הגדול ביותר ולאחריה הפלפל והמלפפון. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו לגידולי האבטיח ותפוחי העץ, חיטה, קלמנטינה מזן אור ותפוחי אדמה.
מבחינה גיאוגרפית, כ-40% מהודעות הנזק התקבלו ממגדלים באזור הצפון, כ-35% מחקלאים במרכז הארץ וכ-25% מהנזקים דווחו על ידי מגדלים בדרום.
שמואל תורג'מן, מנכ"ל קנט, אומר כי "מעבר לחשיבות הכלכלית של החקלאות המקומית, לשמירה על חקלאות ישראלית חזקה ישנה משמעות לאומית בהיבטים שונים כגון עצמאות מזון ושמירה על קרקעות המדינה".
"בנוסף להיבטים כלכליים הכרוכים בהתמודדותו של כל עסק, החקלאים נאלצים להתמודד עם נזקים הנגרמים כתוצאה ממזג האוויר ושינויי האקלים ומפשיעה חקלאית, נזקים בהיקף עצום ששום ענף אחר אינו נאלץ להתמודד איתם. ללא הביטוח והשתתפות משמעותית של המדינה בעלויות הגבוהות, נהיה עדים לקריסה של משקים רבים, על כל המשתמע מכך", הוא מוסיף.