החופש הקטֵן

בארגון 'הורים עובדים לשינוי' מרגישים שהמהלך להפחתת עשרה ימי חופשה לתלמידים הצעירים נותן מענה לבעיה שהטרידה את ההורים.

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ד בטבת תשע"ח

החופש הקטֵן               -ערוץ 7
לוח החופשות אינו קדוש. השקת "בית הספר של החגים"
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

לבשורה הזאת חיכו הורים רבים לילדים בגיל הגן ובית הספר במשך שנים. עשרה ימי לימוד נוספים בשנה, במקום ימים שהיו בעבר חלק מחופשות חנוכה ופסח, הם בשורה של ממש שמגיעה ממשרדי החינוך והאוצר, שלפחות נכון לעכשיו מביאים לסיומה סאגה של שנים בנושא.

כבר בפתיחת שנת הלימודים הנוכחית היה נראה שהנושא בדרך לפתרון, אבל מחלוקות בין משרדי החינוך והאוצר הביאו לכך שהשנה נפתחה, החופשות לא קוצרו, וההורים זעמו ותהו מדוע כל כך קשה לפתור את הסוגיה ולקיים את ההבטחה. לקראת חופשת חנוכה האחרונה עוד היו מי שקיוו שלא ייאלצו להתמודד עם שבוע שלם של חופש, אולם בשני המשרדים לא הואילו לשבת על המדוכה, עד שהושג הפתרון שהוצג השבוע.

איך זה יעבוד בפועל? על פי התוכנית שמכונה "בית הספר של החגים", בשנת הלימודים הנוכחית יפעלו מסגרות החינוך בימי חופשת הפסח במשך חמישה ימים, ובשנת הלימודים הבאה המסגרות יפעלו במשך חמישה ימים בחופשת חנוכה וחמישה ימים בחופשת פסח. התוכנית, שתופעל בדומה למתכונת "בית הספר של החופש הגדול", תכלול צוותי חינוך, חוגים, מופעי תרבות, אבטחה, מדריכים וכל ציוד הכרחי אחר.

על פי המתווה המדובר ייהנו ממנה ילדים בגני הילדים ובכיתות א' עד ג' וילדי החינוך המיוחד. במגזר הערבי והדרוזי יינתנו חמישה ימים בחופשת האביב. גם התשלום תמורת ימי הפעילות יהיה דיפרנציאלי. ביישובים חזקים ישלמו ההורים בין 20 ל‑30 שקלים ליום, ואילו ביישובים בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך יינתנו ימי הפעילות הנוספים בחינם.

במסיבת העיתונאים החגיגית שבה הוכרזה התוכנית, הבטיח שר החינוך נפתלי בנט כי היא תצא אל הפועל כבר בחופשת חג הפסח הקרוב. המורים וההורים מקווים שהצלחת קיצור החופשות כפי שהכריזו עליה השרים, תהיה לפחות כמו זו של המהלך לכינון "בית הספר של החופש הגדול".

ליהנות מההישג

"לפני עשור אנשים אמרו לנו שזה פשוט לא ילך, ובכל זאת זה קרה", אומרת בסיפוק יערה ישורון, יו"ר ארגון 'הורים עובדים לשינוי'. הסיפוק של ישורון מגיעה אחרי מאבק ארוך שניהלו היא וחבריה לארגון בשנים האחרונות, כדי להגיע לתוצאה שגם תקצר את החופשות וגם תאפשר סנכרון טוב יותר בין הילדים וההורים.

ישורון נזכרת בתחילת הדרך. "בשנים הראשונות פשוט עסקנו בלהסביר שיש בעיה. לפני עשור הרשתות החברתיות כמעט לא היו, בוודאי שלא משמעותיות כמו שהן היום, והנושא לא מספיק הוצף. מה שעשינו היה לומר שאנחנו לא בטוח יודעים מה הפתרון, אבל בטוחים שיש בעיה. למעשה זיהינו שלוש בעיות: ששנת הלימודים ארוכה מדי, שימי החופשה של ההורים מועטים מדי ושצריך ליצור מסגרות משלימות. הלכנו בכל פעם על מאבק אחר, ואני מסתכלת על ההחלטה השבוע כצעד האחרון".

לדברי ישורון, שר החינוך הראשון שהבין את הצורך ליצור שינוי היה גדעון סער, שאמר שלוח החופשות אינו קדוש ואפשר לחשוב כיצד לשנות אותו, ואף הצליח ליצור בעצמו שינוי קל. השני שלקח את הנושא ברצינות ואף עשה צעד משמעותי קדימה הוא שר החינוך לשעבר שי פירון, שהקים את המסגרות של החופש הגדול. "עכשיו בא השר בנט עם השלמה מאוד משמעותית, שאומרת שבאמצע השנה מערכת הלימוד ממשיכה לתפקיד", היא מסכמת. לכך, אגב, יש להוסיף הצעת חוק של ח"כ רחל עזריה שאושרה, ומוסיפה שני ימי חופשה שנתיים לעובד.

מעגל הבעיות שזיהיתם נסגר?

"בדיוק כך. אם כיום לשני הורים יש עוד ארבעה ימי חופש, ויש עשרה ימי לימודים נוספים מההכרזה הנוכחית, ועוד שלושה שבועות שניתן מענה בחופש הגדול, זה כבר נותן הקלה משמעותית".

זה אכן עוד צעד, אבל התוכנית היא רק לילדים עד כיתה ג'. מה לגבי הורים לילדים גדולים יותר?

"כיתה ג' היא לדעתי השלב הקריטי, כי בסביבות גיל תשע-עשר נמצא הגבול שבו ההורים מתלבטים בשאלה אם אפשר לצאת לעבודה ולהשאיר את הילד לבד בבית. אני מסתכלת על זה כצעד אחרון. אני אומרת לשר החינוך תודה ולא דורשת עוד משהו. אנחנו עשרה הורים שנמצאים כבר עשר שנים בתוך המאבק הזה שהשקענו בו המון, וכל מה שרצינו היה לסנכרן את המערכות. סוף סוף זה קרה מול העיניים שלנו. מבחינתי זה הישג עצום".

מבחינתך זה המצב המושלם?

"האם יש עוד דברים לעשות? בוודאי, תמיד יש. מה אנחנו נעשה הלאה? אני מניחה שנעשה עוד צעדים, אבל הגיע הזמן לעצור פעם אחת אחרי עשר שנים, להישען לאחור וליהנות מההישג הגדול הזה. אתה שואל אותי מה האתגרים שאני רואה לעוד חמש שנים? אני חושבת שלכל שכבת גיל צריכה להיות תוכנית שמתאימה לה מטעם מערכת החינוך. ילדים בכיתה ג', לדוגמה, צריכים אולי מסגרת של יותר שעות מאשר רק עד אחת בצהריים. גם ילד בכיתה י"א צריך מסגרת שתותאם לו, שתהיה לו פעילות מטעם מערכת החינוך שתלווה אותו. אבל זה כבר בגדר העתיד".

הילדים צריכים חופש

אחת הטענות המרכזיות שעלתה בעבר נגד הרעיונות שהובילו ישורון וחבריה, הייתה שהם עוסקים רק בהורים ובילדים, ולא לוקחים בחשבון את המורים. אלא שהתוכנית הנוכחית מציעה למורים להשתלב, כמו בימי הקיץ, באותם חמישה ימי לימוד בכל חופשה, ולהרוויח בהם שכר. המחשבה על האינטרס של המורים הוביל לכך שארגון המורים, שהיה אחד המתנגדים לקיצור חופשות בעבר, בירך על היוזמה.

בכלל, קשה למצוא מתנגדים למתווה הנוכחי שהוצג, שכן מרבית הצדדים המעורבים מאמינים שלתוכנית הזאת יהיה המשך, וגם הילדים משכבות הגיל האחרות ייהנו ממנה בסופו של דבר. עם זאת, יש גם מי שמוכנים להצביע על הכשלים בפתרון שהושג. "הפער בין ימי החופשה של ההורים לתלמידים אינו גדול כמו שעשו ממנו", אומר חבר באחד מוועדי ההורים הגדולים שהעדיף שלא להיחשף בשמו. "הבעיה המרכזית היא שלפעמים אנחנו לא מבינים עד כמה הילדים שלנו זקוקים לחופש הזה. שנת הלימודים בחלקה היא מאוד אינטנסיבית, והחופשים האלה של כמה ימים נותנים בדיוק את האיזון הדרוש לילדים בגיל היסודי, ועוד יותר לתלמידי התיכון".

מתנגדת אחרת, גם היא באחד מוועדי ההורים, אומרת שעד שלא יינתן פתרון אמיתי לחופשות ההורים, יש עוד על מה להיאבק. "נכון שנתנו להורים עוד שני ימי חופשה בחוק, אבל ביחס לימים החופשיים של הילדים, לנו יש הרבה פחות ימי חופש. אז כביכול עכשיו פתרתם לנו עוד כמה ימים? זה עדיין לא סוגר לא מעט פערים שנמצאים בעיקר בימי החופש הגדול, והיה אפשר למצוא להם פתרונות".

גם מבין המורים יש מתנגדים, אבל הם יצביעו ברגליים. "הרעיון עצמו הוא באמת מצוין", אומרת לנו מורה ותיקה שהשתתפה בקיץ האחרון בקייטנות החופש הגדול של בית הספר, "אבל התחושה שיוצאת מכל העניין היא שאנחנו המורים הופכים להיות הבייביסיטר של הילדים, ולא מחנכים. המסר שמחלחל מכאן גם לילדים, שרואים אותנו יום אחד בכיתה ויום אחר כאחראים, הוא פחות טוב, וכך גם לדעתי המסר שיוצא החוצה אינו ראוי".

היא מוסיפה כי "אפשר להבין את המורים שלוקחים בזה חלק, זו תוספת יפה של כסף ויש לא מעט מאיתנו שזקוקים לה. אבל אני חושבת שהדבר שוחק בסופו של דבר את מעמד המורה הן בעיני התלמיד והן בעיני ההורה".