הרב יהודה בורר ז"ל, תושב הישוב בית אל מעת הקמתו, הלך לעולמו בשבת.
הרב בורר היה ממקימי קרית הישיבה בית אל ופעל להחזקת מוסדותיה מעת הקמתם לפני 40 שנה ועד היום.
בנו ברוך בורר מספר לערוץ 7 על חייו עתירי הזכויות של אבא, "זו באמת היסטוריה ענקית שקשה לסכם. אבא נולד בגרמניה לאביו מורנו הרב מרדכי בורר הי"ד שהיה רבה של הקהילה היהודית-ייקית על גדות הריין בגרמניה. כילד הוא חווה את השואה האיומה, אביו הי"ד נרצח במחנה דכאו ושבעת היתומים והאם הצליחו לברוח לארץ ישראל".
המשפחה עברה מספר תחנות בארץ עד שהתיישבה בתל אביב הקטנה, "אבא בתור נער עבד לפרנסת המשפחה במשך היום והלך ללמוד תורה אחר הצהריים, כנער הוא אף זכה להשתתף בפעילויות של מחתרת האצ"ל. במקביל הוא הצליח להשלים את כל הלימודים בכוחות עצמו".
הרב יהודה בורר זכה לקבל סמיכה מהרב סולובייצ'יק, "הוא למד מאוחר יותר בישיבה יוניברסיטי בארה"ב ובגיל 32 קיבל סמיכה לרבנות. בשנים האלה הוא הכיר את אמי שתבדל לחיים, אבל היה ברור שלאחר החתונה הם עולים לארץ זאת למרות שהוא קיבל הצעות מאוד מפתות להישאר שם".
בנו מספר שהחיים בארץ לא היו פשוטים אז, "הם הגיעו לארץ ונלחמו קשה על הפרנסה, אבא תמיד עבד בכמה עבודות, איש חרוץ שלא היה אצלו מושג כזה שנקרא חופש או מנוחה. בכל יום מחמש בבוקר ועד שתיים בלילה, עבודה יום אחרי יום. בארץ הוא גם נלחם בכל מלחמות ישראל".
המשפחה על ששת ילדיה עלתה ליישוב בית אל לאחר הקמתו, "אחרי שבית אל עלתה על הקרקע היה ברור לאבא שהם עוברים לבית אל כי זו מצוות ישוב ארץ ישראל, זה ממש בער בעצמותיו וכשהם הגיעו לבית אל לפני ארבעים שנה הם היו המשפחה הגדולה ביותר בכל יהודה ושומרון, וברוך ה' בבית אל נולדו להם עוד שני ילדים.
''אבא היה פעיל בכל דבר שקשור לארץ ישראל, אם זה בבנייה ובמצוות, תמיד הוא היה הולך לבסיס הצבאי, עורך שם תפילות וסדרים כדי לקרב ולחזק חיילים. הבית שלנו תמיד היה מלא אורחים. הוא תמיד אירח גרים כדי לסייע להם להיכנס תחת כנפי השכינה, כל שולחן שבת היה עם המון אורחים. אבא היה יכול לנחות רבע שעה לפני שבת בארץ ולהביא איתו עוד חמישה שישה אנשים לשבת".
בנו ברוך מספר שאביו היה ממקימי ומתומכי הישיבה בבית אל, "הוא ראה את התורה כשליחות ובמקביל ללימוד התורה הוא חי את התורה ונשם אותה. אבא היה נוסע לתקופות ארוכות לחו"ל כדי לגייס כספים לישיבה, הוא יצר את כל הקשרים לבד, היה נפגש עם בן אדם ומשכנע אותו שהוא השליח של יעקב אבינו ושצריך לתרום לישיבת בית אל.
''במהלך הנסיעות שלו הוא מעולם לא השתמש בכסף לבתי מלון או למסעדות הוא חי כאילו הוא עכשיו במילואים. הוא גם היה שותף בהקמת ערוץ 7 והקים גמ"ח תפילין לכל דיכפין. כמורה דרך הוא לקח אנשים שלא היו מחוברים לארץ ישראל ובאמצעות הטיולים הוא היה מחיה אצלם את האהבה לתורה ולארץ ישראל.
''היית מרגיש שאתה מטייל עם אחד התנאים או האמוראים, כאילו רבי עקיבא מטייל איתך או בצפת כאילו אתה מטייל עם האר"י. אנשים הלכו איתו לטיול במצדה והרגישו שעכשיו מתנהל הקרב במצדה. אי אפשר היה להישאר אדיש".
הבן מספר שאביו הרב בורר היה עסוק במצוות ממש עד הרגע האחרון ממיטת חוליו, "רק לפני שבועות אחדים היה טקס בכותל, שם הוא תרם כמה זוגות תפילין, הטלפון האחרון שהוא עשה היה לאחד האנשים שהוא הפעיל למען לימוד התורה. הוא נפטר מתוך עשיית מצוות. וגם כשהיה לו קשה וכואב בבית החולים שערי צדק הוא הקפיד לעודד את הרופאים והאחיות והם הרגישו שאכפת לו מהם".