הצעידה ברחובות הערים נעשתה ביום האחרון למבצע של ממש. ערימות האשפה מצחינות, והתושבים משתדלים לשאוף הרבה אוויר לפני צאתם מן הבית ולנשום שוב רק כשהם מגיעים למחוז חפצם. האפשרות השנייה היא לנסוע לכל מקום, גם למכולת הסמוכה, בחלונות סגורים בלבד.

כמה אזרחים החליטו להילחם בריח הנורא, שאי אפשר להימלט ממנו, והחלו להבעיר ערימות של זבל.
בעקבות היוזמות הפרטיות האלו פרצו ביומיים האחרונים 50 שריפות, שנגרמו מאי יכולתם של האזרחים להשתלט על הבערת הזבל. באחד המקרים אף התפשטה השריפה לחנות באזור שוק מחנה יהודה.

בעקבות המקרים האלו קרא נציב הכבאות וההצלה שמעון רומח לציבור שלא לשרוף את האשפה הפזורה ברחובות ולא לחנות ליד ריכוזי הזבל בערים.

לדברי הכבאים, שריפה מעין זו יש בה משום סכנה לציבור מסיבות אחדות:

1. מסיבה בטחונית: ארגוני הטרור עלולים לטמון חומרי נפץ ומטעני חבלה בין ערמות האשפה.

2. מבחינה בריאותית: שריפת אשפה מדיפה אדים רעילים לחלל האוויר, והדבר מסכן את בריאות הציבור.

3. מבחינת איכות הסביבה: שריפת האשפה עלולה לצאת משליטה ולגרום לשריפות ענק.

בתוך כך פנה יושב ראש מרכז השלטון המקומי עדי אלדר לשר הפנים אלי ישי בדרישה להוציא צווי ריתוק לעובדי התברואה ולעובדים המכינים את מערך העורף, וזאת כדי לקדם את פני הרעה אם תפרוץ מלחמה עם עירק.

אלדר דיבר גם על הקושי שמסיבות ערמות האשפה לתושבים: "ערימות הזבל שמצטברות במרכזי הערים הן מטרד קשה, הפוגע באיכות חייהם של התושבים, והן עלולות אף לשמש מצע נוח להתפרצויות מחלות זיהומיות". גם אלדר דיבר על הסכנות הבטחוניות שבמצב התברואתי, ואמר: "ערימות האשפה עלולות לשמש גם גורמים חבלניים שונים, וזאת מפני שבקלות אפשר להטמין מטעני חבלה גדולים מאוד בתוך ערימות האשפה האלה". אלדר גם תקף את נציגי השובתים ואמר שמדובר בעיתוי אומלל: "כל עוד העובדים מביאים שכר הביתה בתקופה שכזאת, אין זה מן הראוי לפתוח בשביתה ולעצור את כל המדינה".