ביקורת המוטחת כלפי ראש המטה הכללי של צה"ל היא תופעה הקיימת בכל קדנציה. גם קריאות מפורשות לפטר את הרמטכ"ל, הן נחלתם של כמעט כל מי שהיה בתפקיד הזה.
תשאלו את חלוץ של אחרי מלחמת לבנון השנייה. תשאלו את בוגי (שהודח על כך שהרהר על תכנית ההתנתקות), תשאלו כל אחד שקצת מכיר היסטוריה צה"לית. פעם מימין ופעם משמאל.
הבוקר, הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת ואחד הרבנים הבולטים בציבור הדתי, קרא לפטר את אייזנקוט. בניגוד לקריאות קודמות שהושמעו בעבר, הרב עשה זאת ממקום דתי. מדאגה ליכולת התפקוד של חייל השומר תורה ומצוות במהלך שירותו הצבאי. ממילא, כפי שביטא הרב בדבריו, הדבר מביא לירידה משמעותית במוטיבציה להתגייס לצה"ל.
טוב, כששמעתי את דברי הרב אליהו, היה ברור לי שלא כולם יסכימו איתו. הרב שמואל אליהו לא צריך להגיד דוקא דברים שכולם מסכימים איתם. בשביל זה הוא הרב שמואל אליהו... אפשר לחלוק על כך. גם בפומבי (אחריו התראיין הרב דוד סתיו שעשה זאת). אבל הכותרת שיצאה מיד אחר כך מפיו של שר החינוך ויו"ר מפלגת הבית היהודי, היא מקוממת, הזויה ושיא חדש ביחס שלו לצמד המילים "כבוד התורה". "קריאה חצופה", אמר שר החינוך על דבריו של הרב שמואל אליהו.
הנושא המסעיר בדבריו של בנט, הוא לא האם באמת יש ירידה במוטיבציה לשרת בקרבי או האם חייל בחור ישיבה יכול לשרת יחד עם חיילת באותו טנק. הנושא הוא כבוד התורה. רבות נכתב וייכתב על יחס הציבור החרדי לרבני המגזר הדתי לאומי. שוב ושוב נשמעות טענות (צודקות ברובן) על כך שהמגזר החרדי לא מכבד את גדולי התורה של הציונות הדתית.
הבוקר, הוכיח יו"ר מפלגת הבית של הציונות הדתית, שהבעיה של חוסר כבוד התורה היא בראש ובראשונה בבית שלו. כבוד התורה לא קיים בלקסיקון של המפלגה אותה הוא כל כך שואף להגדיל.
את המגמה המסוכנת הזו צריך לא רק לבקר, אלא למחות כנגדה. התרגלנו שפוליטיקאי דתי לא מציית לרבותיו (כן, זה קיים גם במפלגות החרדיות), אבל הוא לא תוקף את דבריהם. ואם הוא בכל זאת רוצה לעשות זאת, לצערנו יש במות תקשורתיות שישמחו לאמץ אותו כפובליציסט. את מקומו כמשרת ציבור הוא צריך לפנות ולא לפגוע במוטיבציה הדתית של הציבור כולו.
יכול להיות שהכותרות הראשיות ימשיכו לעסוק ברב שמואל אליהו. אני מזמין את כל מי שכבוד התורה יקר ללבו, לעסוק בכותרת האמיתית: הקריאה החצופה והזריזה של שר החינוך ויו"ר מפלגת הבית היהודי.