לפני כתשעה חודשים חתם פסק דין של השופט המחוזי דרורי מהלך משפטי ארוך שהטיל אחריות נזיקית על הרשות הפלסטינית כלפי כל אותם פלסטינים שעונו באכזריות על ידי הרש"פ בחשד של שיתוף פעולה עם ישראל או מכירת קרקעות לישראלים.
את הכרעתו פרס השופט דרורי על פני 1800 עמודים במה שנחשב לפסק הדין הארוך בתולדות המדינה. בעקבות ההכרעה פנו עורכי דינם של עשרות המעונים בידי הרש"פ בדרישה לעקל נכסים של הרש"פ המוחזקים בידי ישראל על מנת שניתן יהיה ליישם את הכרעת הדין, אך כאן נתקלו במהמורות נוספות.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחד מעורכי הדין שייצגו ועודם מייצגים את המעונים, עו"ד אריה ארבוס (ממשרד רום ארבוס קדם צור) שסיפר על הקשיים.
הבעיה הנוכחית, מספר עו"ד ארבוס, היא הליך ההוצאה לפועל לקיום פסק הדין. "ניתן פסק דין שקבע את האחריות של הרש"פ והסמכות של בית משפט ישראלי לדון בעניין הזה. נקבע שהאנשים הללו עונו בשל החשד של סיוע לאויב הציוני. במסגרת החלטה זו נפסקו הוצאות ביניים בסך של חצי מיליון שקלים ועוד מיליון שקלים להוצאות מומחים בשלב קביעת האחריות. מדובר בהליך מאוד יקר, הרש"פ מיוצגת ומתגוננת בתיק והיה צריך להביא עדים מומחים שיוכיחו שאכן האנשים הללו עונו. זה היה קשה להוכיח את זה אבל עמדנו בנטל והדבר הוכח".
ממשיך עו"ד ארבוס ומתאר את המציאות הנוכחית: "פנינו לרש"פ בבקשה שיכבדו את הכרעת בית המשפט. כגוף שמכבד את עצמו וכמי ששיתף פעולה בחלק ההגנה במשך 15 שנה לא ניתן לקבל שלא ישלמו את המחיר לאחר הפסיקה. הרש"פ טענה במהלך ההליך שלא נכון לעקל לה כספים כי זה יפגע במעמדה בעולם כמדינה שבדרך, התברר שהתדמית שלה גם לה לא חשובה".
"פנינו עם פסק הדין הזה למשרד האוצר שהוא גובה כספים עבור הרשות הפלסטינית, מדובר על 700-900 מיליון שקלים בחודש, סכום שקרוב לסכום שהרש"פ משלמת למחבלים ולאסירים בשנה, ואנחנו מבקשים לעקל. למרבה הפתעתנו חשב משרד האוצר, שהוא הנמען לצו העיקול, פשוט מסרב לקבל את צו העיקול, אומר שהוא לא האחראי לכך ואפילו לא מאשר את עצם קבלת צו העיקול", אומר עו"ד ארבוס ומספר כי מאחר ומשרדם צפה את ההתנגדות נשלח עורך דין מטעמם על מנת להבהיר לחשב משרד האוצר, אבל החשב העביר אותו למנכ"ל שהחזיר אותו לחשב שהפנה אותו לחשב הכללי שהעביר לחשב רשות המיסים וכו'.
לנוכח התנהלות זו מתכוון משרדו של ארבוס לנקוט בצעד המהווה זכות לכל מי שפסק דין אינו מתבצע דרך ההוצאה לפועל, ובשלב זה מוזמן המחזיק בנכסים של הרש"פ לחקירה. "בכל הליך הוצאל"פ יש זכות למי שמנהל את התיק להזמין לחקירה את החייב או צד שלישי שמחזיק נכסים של החייב, כמו במקרה שלנו כשמשרד האוצר מחזיק בנכסי הרש"פ. צריך לזכור שההוצאה לפועל היא ערכאה שיפוטית עם רשמים שיש להם לעיתים מעמד של שופט, מזמינים את המשתמט לחקירה, ובמקרה זה מדובר במי שמשתמט מלמסור נתונים על הנכסים שהוא מחזיק. בחקירה הזו נוכל לשאול איזה נכסים אתה מחזיק, למה אתה משתמט ואפשר יהיה גם להפעיל נגדו סנקציות אם לא ישתף פעולה עם ההליך ולא ימסור נכסים של החייב, במקרה הזה של הרש"פ, אפשר לחייב אותו, במקרה שלנו מדינת ישראל, לשלם את החוב של הרשות הפלסטינית".
"הסיפור הזה מקומם מכמה סיבות. דבר ראשון, למדינה יש צו שיפוטי גם אם לא מוצא חן בעיניה. היא רשאית לכתוב את העמדה שלה ולטעון שזה מוטה, אבל היא מתעלמת. היא מחויבת לאשר את קבלת הצו, אבל היא לא מאשרת כי זה תפוח אדמה לוהט ובחרו שם בדרך של התעלמות".
ארבוס מציין כי אמנם לא ברור אם מדובר בהחלטה מגבוה או החלטה של פקיד, אך יש לזכור כי מדובר בפקיד בכיר ולא בבעל תפקיד זוטר, "מדובר פה בחשב הכללי, בחשב המשרד ובמנכ"ל המשרד, בחשב רשות המיסים. זה לא פקיד".
"לאורך כל ההליך יידענו את היועמ"ש, את פרקליט המדינה, את פרקליטות מחוז ירושלים ואת משרד הביטחון בהליכים. גם קבלנו על ההתנהלות הזו שבה המדינה מתנהלת כאחרונת החייבים המשתמטים. בסוף מדובר באנשים שהקריבו בגופם ובחירותם כדי שיהיה לנו ביטחון. מדינת ישראל לא ביצעה מבצע הרואי כדי להוציא אותם מהכלא למעט מקרים בודדים, ורק בדרך אגב במבצע 'חומת מגן' הם שוחררו. הם לא תבעו את המדינה שתפצה אותם כמי שפעלו למענה על העינויים שעברו תחת אשמת הסיוע לה, וכשהם תובעים את הרש"פ מדינת ישראל עומדת בינם לבין הכסף? צריך לזכור מה הרש"פ עושה בכספים הללו. הרש"פ משלמת את הכסף הזה למי שמבצע טרור נגד אזרחי ישראל".
השלב בו אנו נמצאים כעת הוא השלב שבו חשב משרד האוצר, חשב רשות המיסים והחשב הכללי אמורים להגיע לחקירה מחר במשרדי ההוצאה לפועל על מנת להבהיר מה הנכסים שבידי המשרד ומדוע המשרד אינו מציית להוראות הכרעת הדין.
ומה באשר לזירה המדינית. האם מעבר לפן המשפטי ישראל עלולה להיפגע ממהלך של עיקול הכספים? עו"ד ארבוס קובע כי המציאות הפוכה לחלוטין: "מדינת ישראל יכולה לצאת רק נשכרת ממהלך כזה. ישראל מובילה מהלכים נגד מימון טרור, ישראל תומכת במניעת כספים לגורמי טרור וזה משרת את המטרות שלה. אנחנו מדברים על כך שארה"ב מקצצת כספי סיוע מאונר"א, שהיא יד שלישית ורביעית, וכאן מדובר בכספים ישירים שהולכים לטרוריסטים במקום לאנשים שסייעו לנו לעצור את אותם טרוריסטים".