בכניסה לקריית שמואל בטבריה הוצבה אנדרטה לזכרם של 19 תושבי העיר שנרצחו בפרעות תרצ"ט. בין 19 הנרצחים גם 11 ילדים.
הטבח בטבריה היה התקפה של פורעים ערבים על היהודים תושבי שכונת קריית שמואל בטבריה, שאירעה בליל ה 02 באוקטובר 1938 ז' בתשרי ה'תרצ"ט. בעירייה מציינים ומזכירים את פרטיה של הפרשה:
בתקופה הקודמת להתקפה, ההגנה בטבריה לא הייתה מאורגנת כיאות. בשכונת קריית שמואל התגוררו 2,000 תושבים, כשמתוכם רק 36 חברי הגנה פעילים. בליל ההתקפה היו בשכונה רק 15 מגינים ולא היה ניתן לאייש את כל העמדות. כתוצאה מכך, הופקרו העמדות בצד הצפוני-מזרחי של העיר, מתוך הנחה שההתקפה מצד זה הפונה לים הכנרת תהיה קשה ביותר.
כוחות פלוגות הלילה של אורד וינגייט היו עסוקות בפעולות בגליל התחתון, וכפי הנראה וינגייט הוטעה באותו יום על ידי מידע מסולף שסופק לו על ידי מארגני ההתקפה על טבריה. עם רדת הלילה חסמו ערבים את כל הדרכים המובילות לטבריה במחסומי אבנים. בשעה 21:00 החלו לירות על העיר מכל עבריה, ובה בעת חדרה לעיר קבוצה של כ-70 ערבים מכיוון צפון-מזרח.
הקבוצה שחדרה התחלקה לשתיים: חלקם חדרו לשכונת קריית שמואל, וחלקם התקיפו את בית הממשלה, והציתו אותו ואת המחסן של מחלקת העבודות הציבוריות. הקבוצה שחדרה לשכונת קריית שמואל לא נתקלה בשום הפרעה. הם פרצו לבתים, טבחו בתושבים ושרפו את המבנים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה, ובבית אחר נרצחה משפחה של ארבע נפשות. בית הכנסת הועלה באש ושָמָשו נרצח ליד ספר התורה. האירוע כולו נמשך כארבעים דקות ובסיומו יצאו הפורעים מהשכונה ללא התנגדות. שני נוטרים שחשו לעזרת השכונה נתקלו במארב ונהרגו.
ליד היישוב מצפה נתקלו הפורעים הנסוגים במארב של פלוגות הלילה שהרג חמישה מהם.
ראש עיריית טבריה, יוסי בן דוד: "חשוב שכולם ידעו ויכירו את המאורע הקשה הזה ואת הגבורה של תושבי העיר בתקופה האמורה, בחרנו להציב את האנדרטה כמה שיותר סמוך למקום התרחשותם של המאורעות, אנו נמשיך להנציח את זכרם של החללים וגם בכיכר הסמוכה בשדרות הרצל יוצב שלט הנצחה נוסף עם שמות החללים שנרצחו, יהי זכרם ברוך".