מי ישלם?
מי ישלם?צילום: יונתן סינדל. פלאש 90

תנועת 'ישראל חופשית' מבטיחה לדאוג למימון קנסות שיוטלו על בעלי מרכולים שייפתחו בשבת, אולם נראה כי הדבר עשוי לסבך את התנועה עם החוק האוסר זאת.

בהודעה שפרסמה התנועה אמש (מוצ"ש) נכתב כי "תנועת 'ישראל חופשית' יוצאת בקמפיין חדש לגיבוי בעלי המרכולים שפותחים את עסקיהם בשבת. במסגרת המהלך התנועה מתחייבת לממן את הקנסות שיקבלו בעלי המרכולים עד לבחירות המוניצפיאליות הקרובות באוקטובר".

"לצורך כך תפעיל התנועה, יחד עם אלפי תומכיה, קמפיין מימון המונים אשר יקרא לציבור לאחד כוחות ולגבות את פתיחת העסקים, במקביל להחרפת המאבק ביישום חוק המרכולים ובהמשך לביטולו".

הכוונה לממן קנסות שיוטלו על עבודה בשבת מקבלת רמיזת חיזוק גם בדבריו של מנכ"ל התנועה, אורי קידר, שציין כי התנועה תתמוך ותגבה את בעלי העסקים הפתוחים בשבת, אם כי לא הזכיר את נושא המימון.

בדבריו קבע כי "רוב מוחלט של הציבור הישראלי רואה בחוק המרכולים הסלמה חמורה בניסיונות של מיעוט קטן לכפות את אורח חייו על רוב הציבור הישראלי. עד לבחירות הקרובות, שבהן אנו בטוחים שכל ראש עיר שלא יגן על השבת הישראלית הייחודית לעיר שלו ימצא את עצמו מודח, בכוונתנו לתמוך בבעלי העסקים ולגבות אותם. לא נאפשר למיעוט להכתיב את גורלה של השבת הישראלית, גם אם חברי כנסת רבים בגדו בציבור שאותו הם מייצגים ותמכו בחוק השערורייתי הזה".

כאמור, על פניו נראה כי התגייסות למימון תשלום קנסות סותרות את לשון החוק ואף עשויות להוביל לעונש של חצי שנת מאסר.

סעיף 252 לחוק העונשים קובע כי "הפותח, בכל דרך של פרסום, פעולת התרמה למען תשלומם של קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית משפט בפלילים, או נותן פרסום להתרמה כזאת, דינו - מאסר ששה חדשים".

סעיף 252א לחוק קובע כי "לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה אחת". במקרה זה נראה כי לא מדובר בתאגיד אלא בהתארגנות אזרחית, כך שלכאורה הסעיף ראשוני של החוק הוא הרלוונטי יותר ומשמעותו מאסר של חצי שנה בשל פעולת התרמה למען תשלום קנס.

עם זאת ראוי ונכון לבחון את לשון החוק העוסק ב"בית משפט לפלילים", מה שלא בטוח כי יהיה רלוונטי בקנסות שהוטלו על ידי פקחי רשות מקומית. ניתן לשער כי הנושא יידון במלואו במידה ואכן תצא תכנית ההתרמה לפועל.