הפגנה בפ"ת נגד מנדלבליט
הפגנה בפ"ת נגד מנדלבליטPhoto by Tomer Neuberg/ Flash90

כנס דיני הממונות והמשפט העברי ה-27 יתקיים בשבוע הבא כאשר נושא הכנס הוא מהבוערים והסוערים ביותר בציבוריות הישראלית של החודשים השבועות והימים האחרונים – גבולות ההפגנה במרחב הציבורי.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הרב רצון ערוסי, רב העיר קרית אונו והעומד בראש הכנס, על מספר סוגיות שצפויות לעלות בכנס, ובראשית השיחה עמו נשאל הרב ערוסי אם ההחלטה על נושא הכנס התקבלה לאור האירועים האחרונים, ההפגנות מול בית היועמ"ש, או שמדובר במקריות.

הרב ערוסי מבהיר שדבר אינו קורה באופן מקרי והדברים מתוכננים היטב. "בכל שנה, כבר 27 שנים, אנחנו מקיימים כנס עולמי במשפט התורה ומשתדלים להציף נושאים אקטואליים כדי לאתגר את רבני, דייני, שופטי ומשפטני ישראל בנושאים האקטואליים, כיצד מתייחס משפט התורה לנושאים האקטואלייים. לכן בחרנו את הנושא הבוער כל כך של ההפגנות במרחב הציבורי. בכנס נדון בשאלה האם יש חובה להפגין, או אולי זכות, היכן להפגין, כנגד מי, ומה האחריות המשפטית של המפגינים לנזקים שנגרמים בהפגנה".

מאחר ולא בתורה ולא בתלמוד לא פגשנו אירוע של יציאת המונים להפגנה ברחובה של עיר נגד הממסד והשלטון, נשאל הרב ערוסי כיצד בכל זאת ניתן למצוא סימוכין תורניים הלכתיים לסוגייה עכשווית כל כך הנוגעת לסדרי שלטון עכשוויים. "בגלל שאנחנו אמורים להיות מאותגרים בשאלה הזו, רבני ישראל ודייניו מוצאים בחורים ובסדקים דיוקים במקורות תלמודיים מדרשיים והלכתיים על חובת המחאה וחובת התוכחה. יש פעמים שהתוכחה היא אישית ויש שהיא ציבורית".

לכך מוסיף הרב ערוסי ומציין כי על מנת לדון בתפיסה היהודית סביב זכות המחאה ניתן ונכון לעיין גם במקורות מאוחרים יותר, ולא רק במקורות תלמודיים ואחת הדוגמאות היא הנוהג בארצות אשכנז ולפיו כאשר אדם סירב להגיע לדין תורה ולכאורה לקהילה היהודית המצויה בגולה אין סמכות אכיפה נגדו, נהגו לעצור את קריאת התורה באמצע ולהכריז שפלוני מסרב להגיע לדין תורה. בכך ביקשו להבהיר לסרבן כי אם יסרב להגיע ולשטוח את טענותיו לא יהיה מנוס מלנקוט באקט הציבורי הזה.

הרב ערוסי מציין כי אמנם הדיון על זכות ואופן ההפגנה נלמדים בבסיסם מדיני תוכחה שלכאורה נוגעים לרמה האישית פרטנית, אך ניתן גם ללמוד שכאשר קיימת פיגורה ציבורית הראויה למחאה ציבורית יש ונכון לעשות זאת גם כלפיה באופנים מסוימים.

בהיבט הכולל נשאל הרב ערוסי אודות ההשפעה של הכנסים הללו במשך 27 שנות קיומם על המערכת המשפטית הכללית. לדבריו עצם הנוכחות בכנס כזה והפיכתו לכנס משמעותי וחשוב בעל משתתפים רבים ומכובדים יש בה כדי להבהיר את רצון העם בדין התורה שכורך בתוכו גם הכרעת דין וגם מערכת ערכים תורנית, מה שאין כן במשפט הכללי המבוסס על דין העמים. עוד הוא מציין את החשיבות שרואים במערכת המשפט בקיומם של עוד ועוד בתי משפט לדיני ממונות שיקלו על העומס המוטל על כתפי המערכת "נשאב הרבה תיקים משם, וזה רצונם של הרבה שופטים שמפנים אלינו תיקים".

הרב ערוסי מעיר כי לפי שעה למעט כוח חוק הבוררות אין התשתית הנדרשת לקיומם באופן משמעותי של בתי הדין לממונות, אם כי שרת המשפטים פועלת באופן נמרץ על מנת לייצר את התשתית הארגונית ואף הכלכלית לבתי דין אלה, והוא מברך אותה על כך ומצפה לתוצאות מעשיות בהקדם.