למדו לעומק את הפיוטים. 'לחיים מזרח טיש'
למדו לעומק את הפיוטים. 'לחיים מזרח טיש'מגיש: הרב יוסף משה כהנא

מספרים על בחור ספרדי שניסה להתקבל לישיבה אשכנזית נחשקת, שלא האירה לו פנים בלשון המעטה.

בתחילה נאמר לו שכל המקומות בבית המדרש תפוסים, אך הבחור התנדב להביא סטנדר מהבית. בהמשך התבשר על כך שגם חדר האוכל מלא עד אפס מקום, וידידנו התפשר על סנדוויצ'ים. גם חוסר המקום בפנימיות לא שבר אותו, והוא התפשר על לינה אצל סבא וסבתא שגרים בסמוך. לבסוף ראש הישיבה הסביר לו שבישיבה הלימודים הם ביידיש, שפה שמסתמא אינו מבין. אך למרבה הפלא הבחור הכריז שהוא דווקא מבין יידיש. "יידיש אתה מבין?! רמזים בעברית אתה לא מבין!", הצטעק ראש הישיבה.

יחסי הגומלין בין האשכנזים לספרדים בתוך הציבור החרדי ידעו לא מעט מהמורות בדרכם הארוכה. לכן כשיוצא אלבום כמו 'מזרח טיש', מדובר בהחלט בבשורה מרעננת. הרב יוסף משה כהנא שהוציא מתחת ידיו שלל אלבומים לשבתות וחגים בסדרת המופת החסידית 'לחיים טיש', בחר להקדיש אלבום שלם לפיוטים של בני עדות המזרח.

אז נכון, לצאת מארבע האמות של השטייטל עוד לא מקובל בציבור החסידי, לכן לא תשמעו באלבום את משה חבושה או ציון יחזקאל מסלסלים את הגירסא דינקותא שלהם, אלא דווקא את אייזיק האניג, יענקי דסקל, זאנוויל וינברגר ולוי יצחק פאלקוביץ המוכרים להם היטב - נותנים בראש לשירי הקודש של גדולי ארצות ספרד, בביצועים אשכנזיים במיוחד.

רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי, דונש בן לברט, רבי שלמה אבן גבירול – עליהם רק שמעו במקרה הטוב. ספק רב אם קראו עליהם או למדו מתורתם. מטבע הדברים גם שירתם נשארה מחוץ לתחום. לשבחם של מפיקי האלבום ייאמר שהם למדו לעומק את הפיוטים, וחלקו את הידע שצברו בתוך החוברת המצורפת לאלבום, עם שמות החכמים והפייטנים שכתבו אותם ודברי הסבר על השירים והעיתים שבהם הושרו. לכן הבחירה לעבד את הדיסק במקצבים ובכלים חסידיים, שעליהם היה אחראי המוזיקאי יהודה גלילי, הייתה נצרכת כדי להתאים אותם לאוזן האשכנזית.

כמי שמתקשה לשמוע את "י‑ה אכסוף" או "ריבון העולמים ידעתי" בגרסא אחרת שאיננה החסידית המקורית, לקח לאוזן שלי הרבה זמן להצליח לעכל את "לך א‑לי" התימני והמשובח כל כך של יאיר גדסי, מקבל ביצוע נוטף שמאלץ עסיסי של אמן הרגש החסידי אייזיק האניג, כפי שהוא מבטא זאת: "לכו קיילי תשיקוסי" (לך א‑לי תשוקתי). גם הפיוט "אשורר שירה" שנכתב לפני שנים רבות על ידי רבי רפאל ברוך טולדנו, רבה של מקנס שבמרוקו, מקבל טוויסט מעניין בביצוע של זאנוויל וינברגר. אך אם נשכיל לזכור שקהל היעד של האלבום כלל לא מכיר את המקור, הרי שמדובר בסך הכול ברווח נקי של היכרות מעמיקה עם עולם הפיוטים הספרדי.

מסתמא לא נראה את הציבור החסידי מחליף בלילות השבת הארוכים את הטישים אצל האדמו"רים בשירת הבקשות, אבל אם האלבום דנן יעזור להמשיך להגביר גם בציבור הכלל-החסידי את המגמה שהחלה אצל הרבי מלובביץ' כבר לפני עשרות שנים, כששילב ברפרטואר של ההתוועדויות גם פיוטים כמו "עזרני א‑ל חי", ויתרום להנמכת המחיצות בין המגזרים, הרי שבהחלט מדובר בהצלחה.