"הם קוראים לי 'פמיניסטית רדיקלית', 'פמינאצית', 'מחריבת משפחות' ו'שתולה של הקרן החדשה' כי הם לא יכולים להתמודד עניינית עם הטענות שלי".
יו"ר סיעת הבית היהודי חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי עומדת לאורך הקדנציה הנוכחית בעין הביקורת בעקבות כמה הצעות חוק שהיא מקדמת, כמו גם לנוכח התנגדותה להצעת החוק של חברת הכנסת יואב קיש לביטול חזקת הגיל הרך. לאחר תקופה ארוכה שבה שמרה על פרופיל נמוך, בריאיון ל'בשבע' היא משיבה למבקריה.
"הכי קל לתקוף אותי, להציג אותי כמפלצת שונאת גברים שרוצה להרוס את התא המשפחתי, אבל גם גורמי המקצוע במשרד הרווחה ובמשרד המשפטים וגם כל דייני בית הדין הגדול מתנגדים לביטול חזקת הגיל הרך. כל המומחים לא מבינים כלום או שהם בעלי אג'נדות רדיקליות אנטי משפחתיות?", שואלת מועלם ותמהה כיצד דווקא האגף הדתי-שמרני מתעלם מעמדת בית הדין הגדול.
ארגוני הגברים טוענים שהם בסך הכול רוצים שוויון בין האבא לאמא בזכות לגדל את הילד.
"ברור שילד צריך ששני ההורים שלו יהיו משמעותיים בחייו, אך בגיל הצעיר הם חייבים בית אחד יציב, והילד לא יכול לקפוץ כל יום בין בית אחד לשני. שיח השוויון הוא שיח שגוי בהקשר הזה. אל תשתמשו בילד כדי להשיג שוויון. השאלה שצריכה להישאל היא אך ורק מהי טובת הילד וזה מה שמנחה אותי. אני לא פועלת למען הנשים, אלא למען הילדים. גורמי המקצוע אומרים שאסור להוריד את חזקת הגיל הרך מתחת לגיל שלוש".
מועלם מצביעה על כך שכבר עשר שנים מנסים לבטל את חזקת הגיל הרך, הרבה לפני שהיא בכלל חשבה להיכנס לפוליטיקה. "אולי במקום לתקוף אותי, הם צריכים לעשות חשבון נפש עם עצמם למה הם לא מצליחים לבטל את החוק? אולי הדרישה שלהם לא נכונה מבחינה מקצועית ולכן הם נכשלים? שיבדקו את עצמם".
מועלם אומנם מתנגדת לביטול מוחלט של חזקת הגיל הרך, אבל גם היא מסכימה שהמציאות בדור שלנו השתנתה, וגם החזקה צריכה להשתנות ולהתאים את עצמה למציאות החדשה. בהתחלה היא רצתה להוריד את החזקה לגיל ארבע, אך כפשרה עם חברי הכנסת קיש וסמוטריץ' היא הסכימה להוריד אותה לגיל שלוש.
את הטענות שהיא נותנת יד לפגיעה בגברים היא דוחה מכול וכול. "אני זו שחוקקתי יחד עם מרב מיכאלי חוק שמחייב זוגות שעומדים לקראת גירושין להשתתף במפגשי מהות לטובת גישור ופישור, כדי להוריד את גובה הלהבות ולפרק את הנישואין בהסכמה ובשלום". לדברי ח"כ מועלם, החוק הזה מיטיב במישרין עם הגברים, ומסייע להם להגיע בדרכי שלום להסכמות על שאלת משמורת הילדים, מזונות הילדים וסלעי מחלוקת נוספים.
"אני רוצה שההורים יגיעו להסכמות בינם לבין עצמם על גידול הילדים שלהם", ממשיכה מועלם, "הם האפוטרופוסים הטבעיים של הילד, גם כשהם נשואים וגם כשחלילה הם בוחרים להתגרש. המיעוט שלא מגיע להסכמה נדרש לחזקת הגיל הרך. גם בבתי המשפט וגם בבתי הדין הרבניים מדווחים שהחוק הזה שיפר בצורה משמעותית את יכולת הזוג להגיע להסכמות על משמורת הילדים, ובכך להימנע מהצורך של ערכאה שיפוטית כדי לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן". על אף שזו לא הייתה המטרה הראשית של החוק, נשיא בית הדין הגדול סיפר שמפגשי המהות הצליחו להציל לא מעט משפחות מגירושין, ובני הזוג החליטו לנסות לשקם את הזוגיות שלהם.
צריכות שיקום ולא עונש
ביקורת רבה מופנית אל חברת הכנסת מועלם על רקע שיתוף הפעולה שלה עם חברות כנסת פמיניסטיות מהשמאל הקיצוני כמו זהבה גלאון ומרב מיכאלי. היא טוענת שאלו טענות שוביניסטיות ולא הוגנות. "אני אישה נשואה, אמא לשבעה ילדים ומתנחלת, מה הקשר שלי לפמיניזם הרדיקלי או לשמאל הקיצוני? הפכו אותי לחברה של עאידה תומא-סלימאן שאין לי שום קשר אליה, או לפמיניסטיות רדיקליות שאולי פגשתי במקרה פעם אחת בחיי. תפסיקו עם הקמפיין האובססיבי, בואו נדון לגופו של עניין", אומרת מועלם ומצביעה על צביעות מבקריה. "בצלאל סמוטריץ' מקדם כמה חוקים בשיתוף פעולה הדוק עם איציק שמולי שהוא, ח"כ מהשמאל ולהט"ב מוצהר. מישהו מתח עליו ביקורת על כך? בעבודה בכנסת צריך לדעת לשתף פעולה במקומות הנכונים, ולהתנגד לחלוטין היכן שצריך", אומרת מועלם. "אני גאה בשיתוף הפעולה שלי עם מרב מיכאלי בחוק שמסייע לזוגות גרושים להיפרד בצורה טובה, ואני גאה בשיתוף הפעולה שלי עם זהבה גלאון בהפללת צרכני זנות ובמיגור הסחר בנשים".
יש ביקורת על חוק הפללת צרכני הזנות שהוא הופך את האישה לקורבן, בעוד שמבחינה יהודית גם הגבר וגם האישה הם חוטאים.
"זו הפעם הראשונה שאני שומעת הביקורת הזאת. החוק שלי מתייחס לנשים הללו כשורדות זנות, כי סקרים מראים שיותר מ‑93 אחוזים מהנשים שמגיעות למקומות הללו סבלו מפגיעות מיניות קשות בילדותן, והן צריכות שיקום ולא עונש".
לפני שאת מקדמת הצעות חוק את מתייעצת עם אנשי הלכה?
"כשאני מקדמת הצעות חוק שנוגעות לתפקיד הממסד הדתי, אני בהחלט פונה לגוף הרלוונטי, בין אם זו הרבנות הראשית לישראל ובין אם זו הנהלת בתי הדין הרבניים, ומלבנת עם הרבנים את הצעת החוק. בתחומים אחרים אני מתייעצת עם גורם שאני מעדיפה לא לציין את זהותו, שפורס בפניי גם את הפרספקטיבה ההלכתית".
למרות טענותיה שאין כל פסול בשיתוף הפעולה עם מרב מיכאלי, היא מודה שטעתה כאשר חתמה על הצעת חוק המחייבת לקרוא שמות רחובות על שם להט"בים. "זו הייתה טעות תמימה. אני אף פעם לא חותמת על הצעות חוק תוך כדי הדיונים במליאה, אבל בפעם ההיא חתמתי ולא שמתי לב לסעיף הזה. כשגיליתי את הטעות שלי דרך כלי התקשורת, באותו יום הסרתי את שמי מהצעת החוק הזאת. למדתי את הלקח שלי להיזהר יותר, וגם מרב התנצלה בפניי שהיא הכשילה אותי".
להיזהר מרדיקליות
מועלם גם קידמה לפני שנה וחצי את הצעת חוק "הורים וילדיהם", שעוררה סערה כשלמעשה ביקשה לשנות את מעמד ההורים ולחייב אותם בזכויות שונות לילדיהם כגון "הזכות לחינוכם לחיי אחריות בחברה ולכיבוד זכויות היסוד של כל אדם ללא הבדל גזע, מין, דת, לאום או מוצא", וכן "הזכות לחופש מחשבה, ביטוי, מצפון ודת, וכן הזכות להכיר את תרבותם ולהשתמש בשפתם".
האם טעית כאשר קידמת את הצעת החוק הזאת?
"אני מודה שהייתה טעות בסעיף הזה".
אבל גם בניסוח העדכני של הצעת החוק שהגשת לאחרונה השארת את שיח זכויות הילד.
"הצעת החוק היא למעשה יישום של אמנת הזכויות של האו"ם שישראל חתומה עליה ומחויבת אליה, בין אם נרצה ובין אם לאו. אי אפשר לברוח מהמונח זכויות הילד שכבר נמצא פה, וחייבים להתייחס אליו. אני ניסיתי להכניס כמה שיותר מוטיבים יהודיים ופרו-משפחתיים לתוך הצעת החוק הנוכחית, ואני חושבת שזו הצעת חוק טובה".
מה לגבי הצעת החוק שמחייבת שנשים יישבו בוועדה למינוי דיינים?
"שנים ישבו נשים בוועדה וזה לא הפריע לאף אחד, ולא היה צריך שום חוק. גם אני ישבתי בכנסת הקודמת כחברה בוועדה. זו הדינמיקה הטבעית, הנשים הן 50 אחוזים מהאוכלוסייה, וברור שגם להן צריכה להיות אמירה ואי אפשר להדיר אותן. ברגע שנלחמו שנשים לא תהיינה בוועדה, קידמתי את הצעת החוק שמחייבת ייצוג של שלוש נשים בוועדה. אם לא הייתה הדרה אני לא הייתי מקדמת את החוק הזה, כי במצב נורמטיבי אין בו צורך".
מה דעתך על הוועדה לקידום מעמד האישה?
"אני חייבת להודות שבכנסת הנוכחית אני כמעט לא נוכחת בוועדה הזאת. יושבת ראש הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, הפכה את הוועדה הזאת לוועדה לקידום מעמד האישה הערבייה, ואני לא חושבת שיש טעם שאשתתף בדיונים הללו ואין לי מה לתרום להם".
את מגדירה את עצמך כפמיניסטית?
"מה יותר טוב מהעצמה נשית? קח לדוגמה את תחום לימוד התורה לנשים שפורח במגזר הדתי - זה דבר נפלא. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם כאיש ואישה, זו השלמות. צריך לתת גם לגברים וגם לנשים להביא לידי ביטוי את יכולותיהם וכישוריהם. כמו בכל תחום, גם כאן יש מי שלוקח את הדברים לכיוון רדיקלי, שלא זו דרכי. אני למשל מתנגדת לחלוטין לשירות המשותף ולשילוב של לוחמים ולוחמות".
ומה לגבי שירות בנות דתיות בצה"ל?
"אני טענתי שצה"ל צריך להפסיק להילחם ולנסות לשכנע כל בת דתייה ללכת לצבא ולא לשירות הלאומי. שתי בנות שלי שירתו שנתיים בשירות לאומי, ובת אחת שירתה בצה"ל, ואני גאה בשלושתן. אני חושבת שזו צריכה להיות החלטה של הבת עם הוריה, וצה"ל צריך לאפשר לבנות להחליט. מצד שני, אסור שאנחנו לא נדאג לבנות הדתיות שמתגייסות לצה"ל".