המלך דרש את שחרורה של עאהד תמימי. הפגנות מול שגרירות ישראל בירדן
המלך דרש את שחרורה של עאהד תמימי. הפגנות מול שגרירות ישראל בירדןצילום: Muhammad Hamed, רויטרס

חמישה מיליון דולר פיצויים למשפחתו של ההרוג הירדני ולמשפחה נוספת של אזרח ירדני שנהרג במעבר אלנבי ב‑2014, לצד התנצלות והחלפת השגרירה הישראלית בירדן, זה המחיר שתשלם ממשלת ישראל על התקרית שהתרחשה בממלכה ההאשמית לפני כחצי שנה.

כזכור, בעיצומו של משבר המגנומטרים בהר הבית, שיצר מתיחות מול העולם הערבי בכלל וירדן בפרט, התרחש אירוע הירי בשגרירות הישראלית בירדן. התקרית נוצרה כאשר מוחמד זכריא אל-ג'וואודה, מתקין רהיטים בן 17, הגיע למתחם המגורים כדי להתקין רהיטים בדירתו של קצין הביטחון הסמוכה למתחם השגרירות. לאחר זמן קצר דקר אל ג'וואודה את במברג. המאבטח, שנפצע באורח קל, ירה והרג את הדוקר ופצע את בעל הבית הירדני, ד"ר בשאר חמארנה, שמת מאוחר יותר מפצעיו.

במשך יום שלם היו נצורים עובדי השגרירות הישראלית במתחם השגרירות, בעקבות דרישת ירדן להעביר את המאבטח לרשותה כדי לחקור אותו ולהעמידו לדין. בסופם של המגעים הוסכם כי ישראל תסיר את המגנומטרים מהר הבית ואילו אנשי השגרירות, והמאבטח בתוכם, יחזרו לארץ. מאז האירוע לא חזרה השגרירה הישראלית, עינת שלאין, לירדן, והשגרירות נותרה סגורה. כל זה בזמן שהשגרירות הירדנית בתל אביב נותרה פתוחה.

בסוף השבוע האחרון פורסמו פרטי ההסכם ועוררו רושם כאילו ישראל נכנעה לירדן, באירוע שבו הצדק עם ישראל. מומחים בישראל מסבירים שישראל הלכה לצעד הזה מטעמים אסטרטגיים טהורים. "ירדן מהווה קו הגנה ראשון בשביל ישראל מפני גורמים ערביים עוינים", אומר פרופ' עודד ערן, שגריר ישראל לשעבר בירדן וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "ירדן משמשת כחיץ בין ישראל ובין איראן ועיראק והסורים והפלשתינים שנמצאים בתוך ירדן. היו תקופות שחצי מהצבא הירדני היה מוצב לאורך הגבול, ומנע מהפלשתינים לחדור לתוך שטחי ישראל. פרט לכך, ירדן נמנית על השורה הראשונה של הלוחמים נגד דאע"ש, ולכן היא חשובה מבחינה אסטרטגית לישראל".

אבל למה ישראל מתנצלת על ניסיון של מאבטח למנוע פגיעה בו?

"ישראל לא התנצלה, אלא רק הביעה חרטה על מותו של האזרח שלא היה מעורב בסיפור ונהרג מפליטת כדור. גם המאבטח אמר בתחקיר שלא הייתה כל כוונה לפגוע באותו אזרח. זו הייתה הדרישה הירדנית וישראל נענתה לה. בנוסף לכך היא הסכימה לשלם פיצויים כספיים כדי להשאיר את הפרשה הזאת מאחוריה. שאלת ההצדקה העניינית לפרטי ההסכם לא ממש רלוונטית, כי התקבלה החלטה מדינית שזה מהלך נבון".

זה לא מחיר כבד מדי?

"מערכת היחסים בין ישראל לירדן כל כך ענפה ששווה בשבילה להתנצל ולתת פיצויים, ובעיניי זה מחיר הולם בשביל לסגור את הפרשה. אבל חשוב להבין שזה לא פתר את שאר הבעיות שיש בין ישראל לירדן".

כשפרופ' ערן מדבר על בעיות נוספות, הוא מתכוון לכך שבשנים האחרונות הפכה ירדן לאחד הגורמים בינלאומיים הכי עוינים לישראל, כאשר פעם אחר פעם יוצאות מבית המלוכה הצהרות נגד ישראל. ירדן דרבנה את הפלשתינים בישראל לפעולות טרור כשקראה להגן על מסגד אל-אקצא בטענה שישראל מנסה לפגוע בו. כמו כן, בעוד מדינות בכירות בעולם הערבי כמו מצרים וסעודיה יישרו קו עם ארצות הברית בסוגיה הפלשתינית, ירדן נותרה בעמדתה הניצית, כשבמהלך פגישתם של המלך עבדאללה וסגן הנשיא פנס אמר המלך שירושלים תהיה בירת המדינה הפלשתינית. על פי התקשורת הירדנית, המלך אף ביקש מסגן הנשיא להעביר לישראל דרישה לשחרר את אעהד תמימי, הנערה שתקפה חייל צה"ל בנבי סלאח.

יש ציפייה שבעקבות ההסכם אנחנו נראה את ירדן פחות תוקפנית כלפי ישראל?

"אני חושב שלא. ירדן תמשיך להחזיק בעמדתה כלפי ירושלים ובעוד נושאים שלעיתים קרובות מרגיזים אותנו מאוד. צריך לזכור שמערכת השיקולים של ירדן שונה מאוד ממערכת השיקולים שלנו. בכל נושא ירושלים, ירדן רואה בעצמה שומרת המקומות הקדושים, בוודאי המוסלמים. תוסיף לזה שכ‑60 אחוזים מהאוכלוסייה הירדנית הם פלשתינים, ותקבל מערכת שיקולים שונה משלנו, שהירדנים לא הולכים לשנות בגלל הפיצויים של ישראל. זה גם מה שהמלך אמר לסגן הנשיא פנס לפני כמה ימים".

"השנאה בכל מקום"

הגישה התוקפנית של ירדן לא מתבטאת רק בהצהרות ובקריאות של בית המלוכה והממשלה הירדנית, והיא מורגשת היטב ברחוב הירדני עצמו. ג', מאבטח לשעבר בשגרירות ישראל בירדן תיאר השבוע ל'בשבע' את החיים כישראלי ברבת עמון.

"מרחב החיים הוא מאוד צר. אנחנו היינו או בשגרירות או במבני המגורים. כמעט אף פעם לא יכולנו להסתובב בעיר. כמעט כל הזמן היינו עסוקים באבטחה של השגרירות עצמה. זה לא דומה למה שקורה בשגרירויות אחרות באירופה, למשל. אין כמעט מגע עם המקומיים. המאבטח הירדני יכול להסתובב בחופשיות בתל אביב, ולעומת זאת לא תראה תמונות של מאבטחים ישראלים בשוק ברבת עמון, זה לא יקרה", מעיד ג', ששירת כמאבטח בשגרירות בעשור הקודם.

אתה מתאר מציאות שלא ממש מזכירה יחסי שלום בין מדינות.

"כמאבטח אתה לא מרגיש את השלום עם ירדן. השלום הוא שלום אסטרטגי, אבל לא רעיוני. ברחוב הירדני יש שנאה אדירה כלפי ישראל. למשל מעולם לא יכולנו להניף את הדגל על השערים כמו בכל שגרירות נורמלית בעולם, וגם את הדגל שנמצא בתוך שטח השגרירות עצמה ניסו לשרוף לא פעם ולא פעמיים. מי שמזדהה כישראלי ברחוב ירדני מיד יקבל מבטי שנאה וגידופים. כל התנועה שלנו במקום הייתה עם רכבים ממוגנים, כל הזמן כמעט היינו מוקפים בגדרות. השלום לא מורגש באוויר".

היו הפגנות נגד השגרירות בזמן שהיית שם?

"בוודאי. תמיד היו הפגנות, פשוט ההפגנות שיש היום בירדן נגד ישראל הן הרבה יותר גדולות ורעשניות. הימים שלי שם היו, אם אפשר לקרוא לזה כך, תור הזהב של היחסים עם ירדן, ועדיין ראית את השנאה כמעט בכל מקום. שנאת ישראל בירדן היא שנאה תהומית, והיום המצב הידרדר עוד יותר".

"בסופו של דבר ירדן תלויה במידה רבה בסיוע שהיא מקבלת ממדינת ישראל", אומר פרופ' ערן, "מדובר בסיוע ביטחוני וכלכלי, כמו אספקת המים שישראל נותנת לירדן. אספקת המים הפכה להיות קריטית לירדן אחרי שנכנסו אליה מיליון וחצי פליטים מסוריה והצריכה עלתה באחוזים רבים".

אם ירדן תלויה כל כך בסיוע הישראלי, למה ישראל הייתה צריכה להיות זאת שנכנעת לתכתיבים הירדניים?

"פה נכנסים היחסים עם שאר מדינות ערב שישראל מנסה לחזק בשנים האחרונות. היה חשוב לישראל להבהיר את מערכת היחסים עם ירדן ולא להשאיר את זה פתוח. צריך היה להחזיר את השגרירות הישראלית לתפקוד כמה שיותר מלא, וליצור מראית עין של נורמליזציה עם מדינה שבסופו של דבר יש לנו איתה הסכם שלום".

דרישה מקוממת

אחת הדרישות המרכזיות של ירדן, שנכון לעכשיו נראה שישראל סירבה לקבל, הייתה העמדתו של המאבטח זיו מויאל לדין. מהלך שכזה עלול לפגוע במוטיבציה לשירות במקומות מסוג השגרירות הירדנית.

"אני בהחלט מסכים עם ההנחה הזאת, ולכן אני מאמין שהמאבטח לא יעמוד למשפט", אומר פרופ' ערן, "זו סוגיה שגם מעוגנת באמנות בינלאומיות, שאומרות שלמאבטח יש חסינות דיפלומטית. כלומר, גם אם הוא היה רוצח בדם קר אזרח ירדני, וזה בהחלט לא מה שקרה כאן, הוא לא היה עומד לדין. מצד שני, יכול להיות שממשלת ישראל תחליט להעביר לממשלת ירדן מסמכים משפטיים כדי לסגור את הסוגיה, אבל לא מעבר לזה. ירדן מכירה את האמנות הללו ויודעת בדיוק מה המגבלות שלה. לכן הוא לא יעמוד - והוא לא צריך לעמוד - למשפט".

"זאת אולי הדרישה הירדנית, אבל זה לא הולך לקרות", אומר ג', "מתוך מה שאני מכיר מהסיפור לא יעמידו אותו לדין ואין שום חשיבה להעמיד אותו לדין. הוא פעל כמו שצריך ואין שום סיבה לעשות את זה. אבל פרט לכך, ברור שהדרישה הירדנית היא פשוט מקוממת. היה פה ניסיון פיגוע נגד המאבטח והוא הגן על עצמו".

כשהולכים לשרת במקום כמו ירדן, יש חששות?

"כל עבודה ביטחונית כוללת בתוכה חששות, אבל אין ספק שבמדינה כמו ירדן החשש גדול יותר. אומנם כשאתה ברבת עמון אתה מריח את ישראל, תמיד אפשר לעלות על טור נגמ"שים ותוך חצי שעה אתה בבית. אבל זאת עדיין מדינה מוסלמית שלא ממש אוהבת אותנו. פרט לכך שהיא גם לא יציבה ואתה אף לא יודע מה יקרה בה מחר. זאת גם מדינה שכל פעם נכנסים אליה גורמים עוינים מסוריה ומעיראק, כך שהשירות בה לא פשוט. מי שמשרת שם מבין שהוא מבצע תפקיד ביטחוני, ולא בא לטיול אחרי צבא".