בין חוק המרכולים לעבודות הרכבת בשבת, קיים המכון למנהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד מבית רשת אור תורה סטון, ערב עיון בנושא השבת במרחב הציבורי, כחלק מסיום לימוד הלכות שבת.
הערב עסק בדילמות ובשיקולים של שמירת השבת במסגרות הציבוריות ובפניה של השבת במדינה, מתוך הרצון ליישם את הלימוד ההלכתי ולהבין את השלכותיה לזמננו.
בערב שהתקיים במדרשת או"ת לינדנבאום, נכחו בין היתר הרב הראשי של המשטרה נצ"מ הרב רמי ברכיהו, רב קיבוץ עלומים הרב עמית קולא, יו"ר 'נאמני תורה ועבודה' תהילה פרידמן והרב אהד טהרלב.
הרב ברכיהו הציג את האתגרים הגדולים שבעבודת גוף ציבורי כמו משטרת ישראל הפועלת בכל ימות השנה, ובוודאי בשבת ובחגים. "בניגוד לארגוני החירום האחרים במדינה כמו מד"א והצבא, כדי לקבוע אם המשטרה יכולה לעבוד בשבת, לא נוכל להשתמש בגדרים ההלכתיים המוכרים לנו מפיקוח נפש.
"נוכל לבסס הלכות מדינה רק על-ידי זה שנתאמץ ונמצא עקרונות הלכתיים מבוססים בתוך התורה שקיימת לפנינו. בתקופתו של ה'שולחן ערוך' לא הייתה מציאות דומה של סדרי שלטון, ובוודאי משטרה ומדינה מתוקנת. זו המציאות שאני מתמודד איתה כמי שנמצא בגוף ביטחון הפנים של מדינת ישראל. כדי למצוא פתרונות הלכתיים אמיתיים הברירה היחידה היא שתלמידי חכמים יצטרכו להפשיל שרוולים ולצלול לעולמה של ההלכה".
ביחס למרחב הציבורי אמר הרב ברכיהו, "אני מרגיש שאנחנו עוברים תהליך בחברה הישראלית ואנו מתפנים לדון בתעודת הזהות הפנימית שלנו. אני חושב שאנו צריכים הרבה מאוד סבלנות ואופטימיות, ולצפות שיפתחו רעיונות עמוקים שידביקו את החברה הישראלית. אנו אנשים מאמינים. הקב"ה הביא לנו את זה כדי שניכנס לבית המדרש, ונחשוב איך נוכל להתמודד עם השאלות המאתגרות של החברה הישראלית בעידן המודרני.
''אני לא יודע לאן יובילו כל האתגרים הללו, אבל ברור כי זה כבר מביא דברים חדשים ומרעננים. תורת ארץ ישראל היא יותר עמוקה ויותר חזקה ממה שהיינו צריכים להחזיק בגלות ובהישרדות, ופה זה החיים, והתורה שלנו היא תורת חיים".
בתשובה לשאלה של אחת מבנות המדרשה האם העובדה שאין לרב מקורות הלכתיים להתבסס עליהם בעבודת המשטרה מגבילה אותו, השיב הרב ברכיהו כי "למרות שאין מקורות הלכתיים מובהקים, זה מאתגר אותי. אני מתעסק הרבה בשאלות ההלכתיות, אני מחפש, והעולם היצירתי שלי התפתח מאוד. אבל אין ברירה, חייבים להביא פה משהו חדש שמבוסס על בית המדרש ההלכתי הקלאסי, לא נמציא חלילה את התורה מחדש".
הרבנית דבורה עברון, מנהלת המכון למנהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד, אמרה כי "רוב תשומת הלב שלנו מופנית להקפדה על איסור מלאכה, ופחות ממנה להקפדה על ההיבט הסוציאלי של שבת, במובן של דאגה לאחר שיוכל לשבות גם הוא בשבת. בהתבוננות על השבת מנקודת המבט הזו אפשר להרוויח גם ברמה הערכית-חברתית, ולא רק ברמה הפרקטית של האופן בה השבת תישמר.
''אם אנו שומרי שבת, הייתי רוצה לראות את תעודת הכשרות החברתית במלון לצד הכשרות ההלכתית, ולא רק אחת מהן. דווקא בדברים האלו אפשר ליצור בריתות על שמירת שבת במרחבים הציבוריים שלא פחות חשובים. בהיבט הזה, המכון למנהיגות הלכתית מהווה לא רק למידה של ההלכה, אלא עיסוק ברלוונטיות של התורה בימינו וביישום הנכון והראוי שלה בתוך החברה הישראלית", הוסיפה.
ד"ר מוטי זעירא, מנהל המדרשה באורנים שהשתתף אף הוא בערב העיון, אמר כי "מה שמלכד אותנו זה ההתייחסות לסמלים כמו שבת, אלוקים, תפילה ובית כנסת, גם אם לא דומה האופן בו כל אחד מתייחס אליהם. אם לא תהיה לנו היכולת לדבר דרך הסמלים המשותפים, אז אין כאן עתיד.
''צריך להרפות קצת ולא לשלוח ידיים בחוקים בכנסת או להגדיר במדויק איך להגיע לעונג שבת, אלא לפתח את תנאי המעבדה בהם אפשר להצמיח בציבוריות הישראלית את החשיבות של שבת. כפיה דתית או חילונית לא תביא את זה", הדגיש זעירא.