אף אחד אינו חולק על היותו של חבר הכנסת אורן חזן אחד מחברי הכנסת הצבעוניים של הכנסת, אם לא הצבעוני שבהם. הוא אינו יודע פוליטיקלי קורקט מהו.
כבודה של הכנסת נמדדת בעיניו על פי פרמטרים פחות מקובלים בהווי הפרלמנט הישראלי. פיו, ליבו ומחשבותיו שווים והוא מטיב להחצין את אלו בכל הזדמנות הנקרית לדרכו.
מה שהופך את אורן חזן לאתגר משמעותי לסובביו. אתגר לליכוד; אתגר לקואליציה; אתגר לבית המחוקקים הישראלי שקלט אותו בעל כורחו לפני כשנתיים וחצי לאחר שנכנס לכנסת יחד עם העשיריה השלישית הססגונית ברשימת הליכוד האחרונה.
האם הוא היחיד שמאתגר את כנסת ישראל? ממש לא. אין יום שחברי הכנסת הערבים מהרשימה המשותפת אינם מאתגרים את משכן הכנסת. אין שעה שהרשימה המשותפת אינה קוראת תיגר על הדמוקרטיה הישראלית התוססת.
חלקם אינם חדלים מלאתגר את המחוקקים הציוניים באמצעות עידוד ישיר או עקיף לטרור האיסלאמי בשטחי ישראל ומחוצה לה. חלקם עושים זאת בעזרת הפה הגדול שלהם שלא היה מבייש פרובוקטורים מזדמנים בתוכניות בידור ופנאי בשעות הלילה. רובם המוחלט אינו מכיר בישראל, לא היהודית ולא הדמוקרטית.
בשונה מאורן חזן הם אינם מכנים מחוקק זה או אחר בכינויי גנאי: הם מחללים את שמה של הדמוקרטיה הישראלית ומדביקים לעם היהודי כינויי גנאי. הם אינם פוגעים בכבודה של הכנסת: הם פוגעים בשמה הטוב של מדינת ישראל בארץ ובעולם.
באירועים קונצנזואליים הם יוצרים מבוכה רבתי: הם לא נכחו בהלוויית שמעון פרס למרות הפצרות המנהיגים; יצרו פרובוקציות בעת נאומו של סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס במליאת הכנסת ורשימת הפרובוקציות ארוכה כאורך שנותיה של מדינת ישראל.
אבל וועדת האתיקה מצאה דווקא את ח"כ חזן כמי ששבר שיא בחילול הקודש וקנסה אותו בהדרתו מדיוני הכנסת במליאה ובוועדות למשך חצי שנה. לדידו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, הפה הגדול של חזן פוגעני ומסוכן יותר מכל חבר כנסת ערבי שמסתובב במסדרונות הכנסת ביום ומחבק עמדות טרוריסטיות בלילה.
אפשר ואולי נכון להעניש את חבר הכנסת אורן חזן על התבטאויותיו כלפי חברי כנסת, אך העונש שהושת עליו אינו מידתי בעליל. הוא חסר פרופורציה בכל קנה מידה. וודאי לאור ההתנהלות הרכרוכית שמגלה הכנסת כלפי חברי הכנסת הערביים.
אלא אם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מחשב חשבונה של פוליטיקה צרה. לאחר חודשים של התקוטטויות עם חזן שהגיעו לשיאן במליאת הכנסת ביום רביעי האחרון, מנסה אדלשטיין לסגור חשבון עם חזן ועל הדרך לקדש את הממלכתיות בדרך להתמודדות על התפקיד הראשון.
במקרה הזה, חזן הוא בהחלט קורבן מידתי וראוי.