בשקט ומבלי לעורר תשומת לב מיותרת, מגבשים ראשי הסיעות החרדיות בשבועות האחרונים את המתווה לחוק הגיוס החדש שיאפשר להתקבל משפטית גם בעיני בית המשפט העליון ומאידך ישמר את עולם הישיבות כפי הקיים כיום.
כדי להתמודד עם טענת אי השיוויון שהובילה לפסילת חוק הגיוס לפני כחצי שנה, מבקשים החרדים לעגן בחוק את לימוד התורה כשווה ערך לגיוס ובכך לפסול את נימוק אי השוויון.
"כבר מערש הולדתו של העם היהודי, היה לימוד התורה אבן היסוד לקיומה של האומה", נכתב בהצעת החוק שטיוטה ממנה הודלפה ופורסמה בערוץ השני. "אפילו בעיתות משבר וחורבן היה לימוד התורה מפלט ומקלט לאומה. לאחר חורבן יהדות אירופה בשואה על מוסדות התורה החשובים שבה, לקחה על עצמה מדינת ישראל לקומם מעפר את לימוד התורה".
לטענת חברי הכנהסת החרדים, "חוק היסוד מציע לעגן כראוי בחוק יסוד את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד תורה ואת רצונה לעודד לימוד תורה חוצה מגזרים. במקביל, מבקש חוק היסוד לעגן את זכותו של מי שמבקש להקדיש עצמו לתקופה משמעותית ללימוד תורה לדחיית חובות אחרים המוטלים עליו בהתאם לחוק דוגמת שירות ביטחון ושירות לאומי התנדבותי, וזאת לנוכח ראייתם של לומדי התורה כמי שמשרתים את העם היהודי".
בהצעת החוק מבהירים יוזמי ההצעה כי היא מוגשת כמענה לפסילת בג"ץ את החוק הקודם. "הבהרה זו נועדה גם לתת מענה לסוגיה אותה ביקש בית המשפט העליון מהכנסת להסדיר. משכך, חוק היסוד נועד גם על מנת להבהיר את עמדתה של הכנסת, המעגנת בחוק יסוד את מדיניותן של כל ממשלות ישראל, ולפיה לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה וחשיבותו כשירות לעם היהודי – מי שמבקש להקדיש עצמו ללימוד תורה לתקופה ממושכת יקבל דחייה מחובת שירות הביטחון המוטלת עליו".
בסיעות החרדיות משוכנעים כי ישראל ביתנו לא תתמוך בחוק לכשיעלה לכנסת. אמנם ניתן להעביר את החוק אף בלעדיהם עם 61 חברי כנסת, אך מסתמן כי לפחות חלק מחברי הכנסת הערביים לא יתנגדו לחוק ובתמורה להתנגדות של החרדים לקידום חוק המואזין. מצב שכזה עשוי להבטיח רוב גדול יותר לחוק.