כביש עוקף נבי אליאס הוא לא עורק תנועה ראשי בישראל. למעשה הוא קטע כביש קטן יחסית של קילומטרים בודדים, שנפתח לתנועה כבר לפני שבועות אחדים. איש בהתיישבות לא ציפה שדווקא פתיחת הכביש הזה תעורר הדים כה רבים, עד שלטקס החנוכה שלו יגיע ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.
מה ייחודו של הכביש הזה? ראש הממשלה נתניהו לא טרח להגיע לחנוכת כבישים משמעותיים יותר וארוכים יותר שמשפיעים על חייהם של יותר תושבים, כמו מקטעים חדשים בכביש 6 או כביש 531 בשרון. אז למה דווקא בעוקף נבי אליאס? כדי למצוא את התשובה צריך ללכת חודשים אחדים לאחור. ראש הממשלה הבטיח ואף התחייב לכ‑800 מיליון שקלים שיושקעו בבניית כבישים עוקפים ברחבי יהודה ושומרון, בעקבות פיגועי טרור שבהם ניצלו המחבלים את התשתיות הבעייתיות כדי לפגוע ביהודים. מאז אותה התחייבות, שאף נפדתה בכסף, נתניהו תכנן לנכס לעצמו את בניית הכבישים העוקפים.
לכן בכל קטע כביש עוקף שייחנך בשומרון, אנחנו עלולים לראות את ראש הממשלה מגיע בכבודו ובעצמו, מדבר על ההישג ומספר שמדובר במהלך שהוא הוביל. יש לכך כמה סיבות: הראשונה והמרכזית היא להצטייר בעיני ציבור המתיישבים כמי שדואג להם. השנייה, פוליטית ופנים מפלגתית – הרצון למנוע מהשר ישראל כץ את הקרדיט על ההישג בזירה הפנים-ליכודית, על רקע המתיחות הקבועה בין השניים. השלישית, והמעניינת מכולם, היא סוג של ברית שכנראה נכרתה בין ראש הממשלה ובין ראש מועצת שומרון, יוסי דגן.
זה בלט מאוד בתוצרים של לשכת ראש הממשלה מהאירוע: סרטון של נתניהו ודגן שצילמו צלמי לשכת העיתונות הממשלתית, ותמונות משותפות של השניים. הם גם נראו מסתודדים לפני האירוע בשיחה שכללה חיוכים, מהסוג שדגן לא ממש קיבל מנתניהו בעבר. גורם בסביבת ראש הממשלה טוען שמדובר בברית של אינטרסים. "נתניהו פשוט ראה שדגן מחזיק בכוח מסוים ומצליח להפעיל לחץ בקרב בכירי הליכוד בנושא ההתיישבות. כשהאינטרסים לא יהיו זהים, זה ייגמר בדיוק באותו רגע", אומר הגורם. בינתיים הם זהים, ודגן יצא מהאירוע הזה כשמבחינתו הוא יודע שתקצוב הכבישים העוקפים הושג בלחץ שלו, ושבנוסף לכך הצליח להביא את ראש הממשלה לטקס הזה.
המילים שלא נאמרו
בטקס חנוכת עוקף נבי אליאס דיבר נתניהו על חשיבות הכבישים העוקפים למתיישבים. אבל היה דבר קריטי אחר שלא הוזכר כלל על ידי נתניהו, ולא מעט מבכירי ההתיישבות ציפו לאמירה שלו בנושא הזה. מדובר באישור חוות גלעד, אותה החלטה שהעלאתה בממשלה נדחתה כבר פעמיים. הגעתו של נתניהו לשומרון הייתה הזדמנות מצוינת לומר קבל עם ועולם שהסדרת היישוב תובא לאישור הממשלה בשבוע הבא. זה לא נאמר. מי שנכח באירוע, ראה את ראש הממשלה מניד בראשו כשראש המועצה האזורית שומרון כבר הודה לו על ההחלטה שטרם נתקבלה, ושמע דיווחים שנתניהו אישר לדגן בארבע עיניים כי הממשלה תצביע על כך ביום ראשון הקרוב. השאלה היא אם לאור אירועי השבועיים האחרונים יש סיבה להאמין שנתניהו אכן יעשה את הצעד.
מצד אחד, נתניהו כבר אמר השבוע בשיחות סגורות שהעיכוב בהעלאת נושא חוות גלעד נגרם מטעמים טקטיים בלבד, וכי הנושא יעלה בשבוע הבא בתיאום עם יוזם החוק, שר הביטחון אביגדור ליברמן, שביום רביעי כבר צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי ההצעה תעלה ביום ראשון הקרוב". נתניהו גם טען שיש שרים אחרים שמעלים את הנושא כדי "לגנוב את הקרדיט" – טענה מעניינת לאור סיפור הכבישים העוקפים, ובמיוחד עוקף נבי אליאס, שסביר להניח שהקרדיט עליו מגיע לישראל כץ הרבה יותר מאשר לנתניהו.
דבריו של ראש הממשלה ייבחנו כבר ביום ראשון. אחד משרי הממשלה אמר לנו השבוע כי הסיבות הטקטיות שעליהן מדבר נתניהו לא השתנו. לדבריו, הטענה המרכזית של ראש הממשלה הייתה שלא כדאי להרגיז את האמריקנים או לפגוע בהישגים אחרים של ישראל בזירה הדיפלומטית הבינלאומית. "מה יהיה שונה יום ראשון הקרוב מיום ראשון שעבר?", מקשה אותו שר. "להפך, דווקא השבוע היו יותר בעיות שהצריכו את טיפול הדיפלומטיה הישראלית". חוסר האזכור של חוות גלעד בנאום בשומרון הדליק נורות אדומות אצל חלק משרי הממשלה. הם עוד ינסו ללחוץ על נתניהו בישיבת שרינו הקרובה, לפני ישיבת הממשלה, כפי שעשו ביום ראשון השבוע ללא הצלחה.
בהתיישבות מחכים שהצ'ק הפתוח הזה ייפרע. בינתיים רק נזכיר את המעקב השבועי שלנו: חוות גלעד עדיין לא חוברה לחשמל, למרות הבטחתו של נתניהו בעצמו. שר התשתיות יובל שטייניץ העיד השבוע שהחיבור הוא עניין של יום-יומיים, רק צריך את חתימתו של שר הביטחון. השאלה היא כמה שווה ההבטחה לקדם את אישור חוות גלעד, כשאפילו את חיבורה לחשמל נתניהו עוד לא קידם. נמשיך לעקוב.
אגב, נתניהו התגאה רק לא מזמן שהוא הראשון שמקים יישוב חדש ביו"ש אחרי שנים רבות. ליישוב הזה קוראים עמיחי והוא נועד למפוני עמונה. גם ההבטחה הזאת בינתיים על הקרח. העבודות מתנהלות בקושי רב ובעצלתיים, וספק מתי יזכו המפונים לראות את בתיהם החדשים.
הדיל הבא: ערבי-חרדי
כתבנו כאן בשבועות האחרונים על עלילות המפלגות החרדיות והתנהלותן בכל מיני חוקים שחשובים לממשלה. השבוע גם מתברר איך זה עובד. אומנם שני הצדדים מכחישים, אבל נקוט בידינו הכלל שגם "מכל מליצה, אמת מציצה".
הדיל שנרקם בימים אלה מאחורי הקלעים, ולמעשה כבר די מסוכם, יפעל כך: חוק המואזין של ח"כ מוטי יוגב ייפול חרף תמיכת הקואליציה, אחרי שהמפלגות החרדיות יצביעו נגדו באופן מופגן. מנגד, הרשימה המשותפת תיעדר "באופן מפתיע" מההצבעה על חוק הגיוס החדש, לכשתתרחש, ובכך תסייע לו לעבור חרף מחאות האופוזיציה.
במפלגות החרדיות כבר הבינו שישראל ביתנו רצינית בכוונתה להפיל את חוק הגיוס החדש, ואביגדור ליברמן מתכוון להורות לחברי הכנסת שלו להצביע נגד החוק, שגם ישראל ביתנו חתומה עליו. מידה כנגד מידה.
רמז לסיפור הזה היה אפשר לראות בסיוע של הח"כים החרדים לדחיית דיון שהיה אמור להתקיים על החוק בימים האחרונים בכנסת, ונדחה למועד בלתי ידוע. העניין התמוה הוא שלפי בירור שערכנו השבוע אין לחוק המואזין, בנוסח המרוכך והנוכחי שלו, שום נגיעה לציבור החרדי. זה לא יועיל או יפחית דבר, למעט אם אתם גרים בערים חרדיות הגובלות ביישובים ערביים, ואז יהיה הדבר דווקא לתועלת. העניין כאן הוא מלחמה על השאלה מי הוא בעל הכוח בקואליציה.
המפלגות החרדיות ידעו לסובב את נתניהו ואת הממשלה הזאת היטב עם חוקים שהיו בלתי נדרשים בעליל, וכביכול נועדו לשמור על קדושת השבת. מי שרוצה לבדוק כמה לשר הפנים אכפת מהשבת, יכול להיתקל בהחלטה אחרת של השר: כל כך אכפת לו מציבור בוחריו, עד שהוא מיקם את היחידה שמפנה את המסתננים לעזיבה מרצון – בתוככי בני ברק, עיר שבה יש למפלגתו לא מעט תומכים. ההחלטה הזאת מעוררת בעיר ובתושביה זעם רב ותסיסה שהולכת וגוברת, על כך שממקמים דווקא בחצר האחורית שלהם יחידה שתביא את המסתננים, שעד כה הסתובבו בשולי העיר, עמוק אל תוכה. את הסיפור הזה אתם פחות מכירים, משום שבשלב זה הוא פנים-חרדי. אבל מתברר שכדי להשיג מטרה כלשהי, במפלגות החרדיות מוכנים לוותר על השבת – עיינו ערך הטיפול בנושא משחקי הכדורגל, וגם להפקיר את ציבור הבוחרים – כפי שמרגישים לא מעט מתושבי בני ברק.
הקלטות באיכות גרועה
ההקלטות של שרה נתניהו שפורסמו השבוע הפכו בעיקר לנושא לבדיחות בקרב מבקרי ראש הממשלה. זה מתחיל להיות ריטואל קבוע: פעם בתקופה משוחררת קלטת של יועץ, נהג או מאבטח, שהקליט מישהו ממשפחתו של נתניהו באחד מרגעיו הפחות יפים.
הערך של ההקלטות הללו הוא ברור, ועוד יותר ברור מי רוצה שהן ישוחררו החוצה. אלו ניסיונות להציג את ראש הממשלה במקרה הטוב כנחקר, ובמקרה הפחות טוב כמי שמושפע ממשפחתו הכביכול מושחתת או לא מאוזנת. פיסות הרכילות הללו היו מעניינות אם מטרתן הייתה רכילות לשמה. אלא שכאן יש רצון לזהם, לטנף ולפגוע בשמו של ראש ממשלה מכהן, כדי לגרום לו לרדת מעל הבמה הפוליטית.
הרדידות של השיח עברה כבר מזמן את גבול המביך. זו בעיקר תמונת מראה של ישראל 2018, שבה הכול לגיטימי. זריקת הרפש עברה כבר מזמן את התחום הבינאישי, ועכשיו היא נכנסת גם לתחום המשפחתי. כלי תקשורת משלמים על הקלטות מלפני תשע שנים, רק כדי לנסות ולהיות אלה שתקעו את המסמר האחרון בארון הקבורה של ראש ממשלה מכהן.
לטעמי זה ממש לא לגיטימי, להפך. כולנו כבר יודעים שראש הממשלה שלנו נהנתן. כולנו כבר יודעים שרעייתו צועקת לפעמים וכבודה חשוב לה. האם זה קשור לכישוריו כמנהיג? האם מישהו כאן באמת ובתמים יאמר ששרה נתניהו היא שמנהלת את המדינה ולא בנימין נתניהו? מי שיאמר זאת אינו מכיר את תפקיד ראש הממשלה, או את בנימין נתניהו.
שלא תטעו, יכול מאוד להיות שהאיש נועץ באשתו בשאלות פוליטיות ואף מקבל את דעתה. אבל מי שחושב שרעיית ראש הממשלה יושבת על ההגה המדיני או הביטחוני הוא בעיקר דמגוג. מסע ההכפשה הזה נראה בעיקר כמו ניסיון לפגוע מתחת לחגורה בראש ממשלה חזק, אחרי שבמישור הפוליטי איש אינו מצליח לגבור עליו במשך שנים מספר.
לתגובות: nitsan@besheva.co.il