סטנד-אפ נשי מתוצרת חרדית. הניה שוחט ויפוש ברכהן
סטנד-אפ נשי מתוצרת חרדית. הניה שוחט ויפוש ברכהןצילום: תמר שווארץ

ליל ההופעה של 'תשמחי עליי' בגולה בפתח תקווה התברר כחמישי גשום וסוער במיוחד.

אז נכון שהודעתי להניה שאגיע, אבל למי יש חשק לצאת מאדי הבישולים החמים אל הגשם השוטף? רק בגלל החשש שההופעה תתקיים מול אולם חצי ריק וחבל לבאס אותן עוד יותר, התנעתי את הרכב, צירפתי חברה אמיצה ונסענו לפתח תקווה. כשהגענו הופעתנו למצוא אולם הולך ומתמלא. מתברר שהרצון לצחוק ולהשתחרר יכול להתגבר על הרבה עכבות בדרך.

ואם כבר עכבות, המופע התחיל ביותר מחצי שעה איחור. חברתי ואני ישבנו על קוצים. חמישי, כאמור, ליל הבישולים. הפסקנו למנות את מה שיכולנו להספיק רק כשהאולם החשיך וקולה של יפוש ברכהן נשמע בחלל הגולה. היא סיפרה על חוויה שעברה עליה ביום הלחוץ הזה, ואחר כך פתחה בשירה ונגינה מדהימים. בתחילת הערב השירה וההצגה יצעדו במקביל, במהלך ההופעה הן יצטלבו, והשירים, חלקם מוכרים ואחרים מקוריים, יעשירו את קטעי ההצגה. היכולות המוזיקליות של יפוש, העוצמה הנדירה והמנעד הקולי הרחב הותירו אותנו פעורות פה.

אחרי הפתיחה המוזיקלית נכנסה הניה שוחט בסערה אל הבמה. היא דיברה על עברה המקצועי העשיר ועל הסיבה שבשלה החליטה להיות סטנדאפיסטית (רמז: קשור לילדים ולשעות ההשכבה), ועל הראש היהודי הגאוני שהופך כל שאריות אוכל למאכל מפואר ("זה לא שאריות של עוגה, זה כדורי שוקולד"). הניה דיברה על תנאי הסף שלה לבייביסיטר (משהו שמשותף לכל בעלי החיים באשר הם), ועל היכולות הבלתי אנושיות של האיש שלה להביא לה מהקניות משהו שהוא גם מפנק, גם טעים וגם לא משמין.

הניה קרעה אותנו מצחוק, והאמת היא שקצת התפלאנו על עצמנו. החומרים הבסיסיים שמהם נבנו הפאנצ'ים הרי כבר יצרו אלפי בדיחות במופעים, סיפורים, שיעורים ובדיחות בעבר. נושאים כמו בית, ילדים, עבודה, דיאטה ושידוכים הם נשמת אפם של לא מעט יוצרים. ובכל זאת, הניה מצליחה לבוא אליהם מזווית אחרת, לכתוב פאנצ'ים מחודדים ומפתיעים (בעזרת ישראל בלק), ואת כל זה היא עוטפת בכישרון משחק מעולה. כן, שרירי הפנים כאבו בכאב נעים של צחוק. בעיצומה של ההופעה הבטתי מסביב וחשבתי על נשים שהן קצת יותר צעירות או קצת יותר מבוגרות ממרבית הקהל. כאלה שהן לא בתוך המרוץ האינסופי אחרי העפעפיים של הקטנצ'יק שרק לא יירדם בדרך הביתה. מה הן חשבו על ההופעה? האם הבדיחות נגעו בהן? גירו את בלוטות הצחוק? לא יודעת. לא בטוחה.

באולם ישבו הרבה מאוד נשים עם פאות. יפוש והניה מגיעות מהציבור החרדי, והציבור שלהן הוא זה שמילא את רוב האולם. כיף גדול לראות שלא רק ספרים וסרטים מתבשלים להם בציבור החרדי, אלא גם מופעי שירה וסטנד-אפ. ועוד יותר כיף לראות שוב, באופן לא מפליא, שאתגרי הבית הילדים והדיאטות לא מכירים תיוגים ומגזרים. "תשמחי עליי" ביקשו הניה ויפוש בסוף הערב, בשיר הנושא שלהן. סמכנו ושמחנו. בקרוב הופעה נוספת שלהן ב'גולה'.