איילת לאש
איילת לאשצילום: יח"צ

אלברט איינשטיין טען ש"אי שפיות זה לעשות אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות".

השבוע התבשרנו שכוח צה"ל חיסל את המחבל אחמד ג'ראר, רוצחו של הרב שבח הי"ד. שר הביטחון מיהר להגיב ואמר ש"סגרנו חשבון!" ואף הודיע חגיגית ש"נשים את היד גם על רוצחו של הרב איתמר בן גל".

כל אדם שפוי ובריא בנפשו מצפה שלאחר פיגוע רצחני שכזה ממשלת ישראל תנקום את דמו של הנרצח, את ייסוריהם של היתומים והאלמנה. כל אדם נורמלי מצפה שלאחר שהאויב מעז לרצוח בדם קר, ההנהגה תדאג לפעולה שיוצרת הרתעה, כזו שתמנע את הנרצח הבא, שתשליט אימה על המחבל הבא. פעולה שתגרום לאוכלוסיית האויב לחשוב טוב טוב לפני שיעזו לעודד ולטפח את הרוצח הבא.

אבל במציאות שלנו, ממשלת ישראל מסתפקת בחיסול המחבל. זהו. תגובה רפה ועלובה שלא מחזיקה מים אפילו שבוע. עליבותה ורפיסותה של ממשלתנו מביאה עלינו את הנרצח הבא, שהוא רק עניין של זמן. וכי יש למישהו ספק שחיסול המחבל לא באמת ימנע את הרב בן גל הבא?

התגובה הרפה לרצח משפחת סלומון הביאה לרצח המאבטחים בהר אדר, והתגובה הרפה לפיגוע הזה הביאה לרצח ראובן שמרלינג, ותגובה רפה לרציחתו הביאה לרצח החייל רון קוקיא, וכן הלאה וכן הלאה. כשאין הרתעה ואין מחיר, יש טרור.

לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, זאת תעודה לאי שפיות. ממשלת ישראל לוקה באי שפיות חמורה, שבאה במחיר דם יהודי שנשפך ברחובות.

לא ייתכן שלאחר פיגוע נסתפק בתפיסת המחבל. פשוט לא ייתכן! היות שניסינו ונוכחנו לדעת שתפיסת מחבל, כמה מפתיע, לא מרתיעה כהוא זה, ואף מעודדת מוטיבציה אצל האויב ללכת בדרכו של השאהיד, הגיע הזמן לשנות טקטיקה!

כולנו יודעים שלכל מחבל יש משפחה תומכת ומעודדת, שכנים וחברים גאים, מעגלים של אוכלוסייה שמשבחת ומפארת את המחבל, שמעודדת את השמדתנו.

הגיע הזמן שממשלת ישראל תחל בגירוש נרחב של כל משפחתו המורחבת של המחבל, גירוש כל המעגלים של המחבל, של כל שכן שהעז לשמוח, של כל שכנה שמחלקת ממתקים אחרי פיגוע. גירוש.

את בתי המחבלים ותומכיהם יש להלאים לטובת חיילים משוחררים. כך גם נפטרים מאוכלוסייה אויבת, וגם מעניקים פתרון הולם למצוקת הדיור.

הגיע הזמן לכבוש חזרה את ארץ ישראל מידי האויבים, ולטפל בהם בדרך הראויה. הגיע הזמן לדרוש הנהגה ראויה, לא גלותית ומתרפסת, אלא לאומית ויהודית גאה!