מרים ומשפחתה
מרים ומשפחתהצילום: האלבום המשפחתי

"הכמיהה שלי לילד החלה מהיום הראשון לנישואים, אפילו קצת לפני. בתקופה שיצאנו, שאל אותי ארוסי, כיום בעלי: 'מה החלום הכי גדול שלך ומה תרצי להיות כשתגדלי'. אמרתי לו: 'מלא ילדים – 12, בהומור - ובית ענק ופרנסה בשפע, כדי שנצליח לגדל אותם'.

כן, זה היה החלום שלי עוד מאז שאני זוכרת את עצמי. והוא גיחך: 'לא מספיקים לך חמישה?'", כך מספרת מרים (השם המלא שמור במערכת), בת 31, דתייה ממרכז הארץ, שנקלעה לאירוע נדיר שבעקבותיו התהפך עליה עולמה.

ההיריון הראשון היה סדיר ומשמח. גם יום הלידה החל בשגרה רפואית רגילה. מדדי בית החולים הראו שהכל תקין, הראש מבצבץ, השמחה עוד רגע עולה לשמים באושר עצום.

לפתע, החלו שיעולים ללא הפסקה וכמה דקות אחר כך קורה הגרוע מכל, הסיוט והאימה של כל יולדת ומיילדת: הראש נשמט הצדה וקצף לבן ממלא את חלל הפה של מרים.

"היולדת קיבלה דום לב ואיבדה את כל סימני החיים", זועקים הרופאים. צרחות מקפיאות דם של המיילדת קורעות את החדר: "היא לא איתנו!", "תביאו עגלת החייאה", "תזעיקו את טיפול נמרץ".

מהר מאוד התברר שנוצר תסחיף מי שפיר - תופעה שמתרחשת לעתים נדירות, שבהן מי השפיר חודרים למחזור הדם וכל מערכות הגוף קורסות באופן מידי ומתרחש דום לב במקום. לצערנו, לא ניתן לצפות את זה מראש.

הרופאים לא ויתרו, ולו לרגע קל, במשך ארבע שעות שנדמו כנצח, לרגע מצליחים להחזיר אותה לחיים ומאבדים אותה שוב לדקות מספר. ובינתיים, רופאים ממשיכים לשעוט במסדרונות בית החולים באימה, מביאים עוד מנות דם - 40 במספר. קריסה במערכת הקרישה של הדם, הריאות, הכליות - הכל קורס בזה אחר זה. מנסים לייצב את מרים - ללא הצלחה.

"אני מצטערת, ניסינו הכל, אבל אנחנו לא מצליחים לייצב אותה", מעדכנת את בני המשפחה רופאה צעירה. אוראל הבעל יורד לבית הכנסת של בית החולים, ובזעקות ובבכי מתפלל לאלוקים. לאחר התפילה חוזר לדלת הטיפול נמרץ ומחכה למראה של רופא כזה או אחר שייצא לעדכן אותו במצב. לפתע יוצאת אותה רופאה ואומרת: ״הצלחנו לייצב אותה, היא תחיה!״.

היה מוקדם מדי לשמוח. בדיעבד, מתברר שמרים היא בין המקרים היחידים בארץ שהצליחו להציל מתסחיף מי שפיר. לאחר שמונה ימים, שבהם היא מורדמת ומונשמת ועדיין לא יודעים מה יעלה בגורלה, נעשתה ברית מילה לנתן בבית הכנסת שבבית החולים.

הברית הייתה כל כך כואבת, מלאה בדמעות על אי ידיעה לגורל האם. מספרים לי שזאת הייתה הברית העצובה בעולם ממש הרגיש יום כיפור. לאחר הברית התינוק השתחרר לטיפול אצל חברה קרובה אשר גרה קרוב לבית החולים.

כעבור שבועיים מרים מתעוררת, בנס ענק ללא פגיעה מוחית או כל פגיעה אחרת. תודה לאל. ושוב, השמחה מוקדמת מדי. היא נאלצת לעבור ניתוח לכריתת הרחם, אחרת יש סיכוי למותה. "אם חס וחלילה זה יתפוצץ, לא יהיה לך סיכוי לחיות", נאמר למשפחה.

כשהיא מתעוררת לאחר הניתוח וכלו התקוות שאולי בניתוח עצמו יגלו משהו אחר, הרופאים רק מבטיחים שהשחלות נשארו ושהיא תוכל להביא עוד ילדים באמצעות פונדקאות.

"עכשיו אנחנו מנסים לממש את החלום, לממש את האמהות שלי, ושלנתן, הבן שלי, יהיה לפחות אח או אחות לשחק איתם", מספרת מרים. "לכן, הקמנו קמפיין גיוס המונים גיב-בק (הדסטארט) נתן רוצה אח! לנסות לגייס את עלויות הטיפול. נודה בהערכה ואהבה לכל מי שיוכל לעזור".

לתרומות: 072-2230980 או בלחיצה כאן: http://bit.ly/brother_now