חתימה סופית?
חתימה סופית? צילום: קובי גדעון, פלאש 90

סב ל-8 נכדים נפטר והורה לתרום את כל רכושו הרב לעניים. צעירה שהתאבדה הורתה לשרוף את גופתה, בניגוד לדעת הוריה החפצים להביא לקבורה.

אם הורתה כי דירתה תעבור לאחד מבניה בלבד. האם ניתן לבטל את רצונם האחרון של הנפטרים ולפעול בניגוד לרצונם לכאורה?

זכותו של אדם לבחור ולקבל החלטות הנוגעות להליכים הנוגעים למותו, ממש כשם שזכותו להותיר הוראות בדבר חלוקת רכושו. ואולם כדי להביא למצב בו רצונו האחרון של המת יכובד – רצוי להכין מראש את המסמכים המשפטיים המתאימים, המביעים את אותו רצון אחרון.

צוואה מנוסחת על ידי עו"ד מומחה בתחום הינה הדרך הטובה ביותר להבטיח את קיום רצונו של המת. אחרת, יהא על בית המשפט לנסות להתחקות אחר רצונו של המנוח מבלי שיונח בפניו מסמך המבטא רצון זה.

גם כאשר נערכות צוואות – ניתן בתנאים מסויימים לבטלן. לכן, חשוב לפנות לעו"ד מומחה בתחום, אשר יערוך את הצוואה באופן שיקשה את ביטולה בעתיד.

בתי המשפט חזרו וקבעו, כי רצונו של המצווה – כבודו. לכן, כאשר מוכח כי צוואתו של האדם אכן מביעה את רצונו האמיתי – יש לכבדה ולהעניק לה תוקף משפטי. העקרון הוא שמירת רצונו של המצווה, וכיבוד זכותו של המצווה.

ניתן לבטל צוואה באחד מהמקרים הבאים :

חתימת המצווה
– כאשר מוכח שהחתימה על גבי הצוואה איננה חתימתו של המצווה. יש לבדוק האם מאן דהוא התיימר לחקות את חתימתו של המצווה וכך זייף את הצוואה. גילוי החיקוי ייעשה באמצעות מומחים לכתב יד והשוואה לכתבי יד אחרים של המנוח. זאת, גם על רקע גילוי סימנים מחשידים אחרים, וכאשר תוכן הצוואה קיצוני ובלתי הגיוני בעליל. באחד המקרים בוטלה צוואה בה "הוריש" המנוח את דירתו לעובד זר, לאחר שהוכח שהעובד זייף את חתימת המצווה.


איום, כפיה אונס, תחבולה, תרמית - כאשר מופעל על המצווה לחץ חיצוני בלתי הוגן לעניין תוכן הצוואה, והוא ערך את צוואתו כשהוא תחת איום, אונס וכפיה. כך למשל, במקרה בו איים בן על אביו וכפה עליו לחתום על צוואה שהכין הבן – בוטלה הצוואה.

כשרות לצוות - צוואה שנעשתה על ידי קטין, או פסול דין או שהמצווה לא היה במצב בו ידע להבחין בטיבה של צוואה. למשל : חולה נפש, או כאשר המצווה לא ידע שהוא חותם על צוואה, כאשר המצווה לא היה צלול, כאשר היה תחת השפעת חומרים מסממים, כגון משככי כאבים שהייתה להם השפעה משמעותית ובלתי ניתנת לערעור על צלילות דעתו בעת כתיבת הצוואה (ולא בכל מקרה). לדוגמא : במקרה בו הוכח שאם המשפחה אומנם נטלה בקביעות משככי כאבים – אולם הדבר לא פגע בצלילותה, בהתאם לחוות דעת רפואית שניתנה, נותרה צוואתה תקפה. באחד המקרים בהם ייצגנו לקוח בפני בית המשפט, טענו שלושת האחים של אותו לקוח כי נושלו על ידי האם בצוואתה משום שהייתה חולת נפש. בית המשפט קיבל את עמדתנו, ונתן תוקף שיפוטי לצוואה.

בתי המשפט קבעו, שעקרונית המבחנים לבחינת צלילות דעתו של המצווה הינם : מודעות המצווה לכך שהוא עורך צוואה, מודעות המצווה להיקף רכושו וזהות יורשיו, מודעות המצווה לתוצאות והשלכות צוואתו, ומצבו הנפשי של המצווה – האם מנע ממנו לפרש את המציאות הסובבת אותו.

השפעה בלתי הוגנת: השפעה חריגה ובלתי הוגנת על המצווה, שגרמה לו לצוות כפי שציווה. בתי המשפט קבעו, שעקרונית המבחנים להשפעה בלתי הוגנת הם : עד כמה היה המצווה עצמאי, שכלית ופיזית, כאשר ערך את צוואתו, מה הייתה עוצמת התלות של המצווה בסיועו של אותו "אחר", מה היה טיב ה"סיוע" והיקפו, האם היו למצווה קשרים חברתיים נוספים שיכולים להעיד על מידת התלות של המצווה ב"אחר" (אם יש קשרים – מופחתת רמת התלות ב"אחר"), וכן עד כמה היה אותו "אחר" מעורב ושותף בעריכת הצוואה ובתוכנה.

טעות - כאשר מוכח, כי המצווה עשה טעות בהוראות הצוואה. מוכרים שני סוגים של טעויות : כאשר ניתן לדעת מה היה המצווה קובע אלמלא הטעות – יתקן זאת בית המשפט. וכאשר לא ניתן לדעת מה המצווה היה קובע אלמלא טעה – דין ההוראה להתבטל. למשל, אדם שחפץ להוריש לאחר שהציל אותו ממוות, אך טעה בציון שמו של האחר. זוהי טעות שניתנת לתיקון על נקלה, כי כוונת המוריש הייתה ברורה, ומדובר בטעות עובדתית בלבד.


כדי לבטל צוואה מחמת טעות שנפלה בה יש להוכיח, שאכן נפלה טעות, שקיים קשר סיבתי בין הטעות לבין ההוראה בצוואה, ושניתן לקבוע בוודאות מה היה רצונו של המצווה אם לא הייתה נופלת טעות.

המלצות - כאשר יש ספק לגבי אמיתות הצוואה, פרשנותה, רצונו של המצווה, או כאשר היא עומדת בסתירה להיגיון ולהצהרות המצווה בחייו, עומדת בסתירה להתנהלותו הכללית של המצווה ומקפחת באופן בוטה – רצוי לערוך בדיקה משפטית עם עו"ד המומחה בתחום, ובמקרים המתאימים להגיש התנגדות לקיום הצוואה. בסופו של דבר העיקרון המנחה הינו פענוח מהו רצונו האמיתי והאחרון של המוריש, וליתן לו ביטוי גם לאחר מותו.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו