אהרון ברק
אהרון ברקצילום: יוסי זמיר. פלאש 90

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, הפרופ' אהרון ברק, טען היום (שני) כי יש ליישב את המתח המובנה בעצם היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית באמצעות פשרות כואבות.

"ערכיה של המדינה כדמוקרטית מבוססות על שני אדנים - ריבונות העם מול זכותו של ה'אני'. בין שני אדני הדמוקרטיה קיים באופן טבעי מתח פנימי. פתרונו של מתח זה אינו בכוחו של הרוב לעשות כרצונו ואינו בחסינותו של הפרט מפני כוחו של הרוב. פתרונו של מתח זה הוא בהפעלה מידתית של כוח הרוב ובכפיפותו של הפרט להגבלות מידתיות על זכויותיו", אמר ברק בפתיחת הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה.

בדבריו התייחס לחברה החרדית אל מול החברה החילונית. "בחברה הישראלית, הולך וגובר המתח שקיים ביחסים שבין חילונים לבין חרדים. מתח זה מוצא את ביטויו בתחומים נרחבים של החיים בישראל, כגון סמכות השיפוט של הדיינים, דיני הנישואין והגירושין, דיני הגיור, הגיוס לצבא, שמירת השבת, דיני הכשרות, התפילה בכותל וסמכויות הרבנים".

ברק הבהיר כי שני הציבורים חייבים לוותר. "עלינו לחפש פתרונות שיש בהם ויתורים הדדים והבנה הדדית. הציבור החילוני צריך להכיר באפשרות לפגוע בזכויות האדם באופן מידתי למען התחשבות בערכים וברגשות של הציבור החרדי ובצרכיו ושמירה על אורח חיים וקיום מצוות הדת. על הציבור החילוני להתחשב בקשיים הרבים שהציבור החרדי עומד בפניהם שעה שהוא צריך לחיות במדינה בה רוב יהודי שאינו מתנהל על פי ההלכה".

"על הציבור החרדי להפנים את ההכרה שכמיעוט הוא זקוק להגנה חוקתית על חופש הפרט והמצפון שלו. על הציבור החרדי להיות נכון לסובלנות כלפי הציבור החילוני. הן הציבור החילוני והן הציבור החרדי צריכים להפנים כי נדרשת נכונות להכיר את האחר, להעריך את גישתו, ולהיות מוכן לפשרות כואבות".

יו"ר וועדת הכספים ח"כ גפני (יהדות התורה) שעלה אחריו לנאום, השיב ואמר כי בית המשפט העליון מעולם לא צידד בעד העמדה החרדית.

תחילה הבהיר כי חוק המרכולים נועד לשרת בראש ובראשונה את הציבור המסורתי בישראל. "חוק המרכולים שעבר הוא טוב, אני אומר לכם שאם לא נתעשת אנו הולכים להתנגשות בציבור המסורתי. לא רק בין דתיים לחילוניים. רבים מאזרחי ישראל לא רוצים לעבוד בשבת."

בהמשך התייחס לפסיקותיו של בית המשפט העליון. "האיש מבקש שתהיה סינתזה של יהדות ודמוקרטית. אני אומר לכם שאין חוק אחד שלא נפסק נגדנו החרדים. בית המשפט העליון נוקט בעמדה אחת - היא ההפך מהעמדה של ציבור גדול בארץ ובעולם. האמת היא צריכה להיאמר: בשום נושא אידאולוגי לא נפסק לטובתנו החרדים. בנושאים כמו כניסה לעם היהודי, וחוק העבודה בשבת אין מקרה אחד שבו נפסק לטובתנו".

"לצערי, בתי המשפט שוגים בעניין היהדות, והעליון משליט את הכוח שלו בכך שאי אפשר לבקרו שלא בדומה לח"כים. אם לא נבקר אותו ולא נפעל מי יעצור את בית המשפט העליון? אם ישראל הייתה מדינת הלכה, אום אל פחם לא הייתה נראית כמו שהיא נראית", הבהיר.

הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה מתקיים ביוזמת אנשי העסקים חיים טייב, מייסד ויו״ר הקונגרס ויוסף זרז׳בסקי, אנשי רוח ופרופסורים ובשיתוף המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר אילן שבראשות פרופ׳ שחר ליפשיץ. כנשיא כבוד למועצה המייעצת משמש המשנה לנשיאת העליון והשופט לשעבר אליקים רובינשטיין.