עשור לטבח: "צער מלא בחיים"

דבורה גלעדי מספרת בשיחה עם ערוץ 7 על תחושותיה הקשות עשר שנים אחרי שאיבדה את אחיה, יונתן אלדר הי"ד, בפיגוע הקשה בישיבת מרכז הרב.

"בצד הצער אנחנו מלאים בחיים", אומרת האחות השכולה ומספרת על הנכדים הרבים ועל השמחות במשפחה.

לדבורה יש ביקורת התנהלות המדינה במאבק בטרור, "זו מציאות בלתי אפשרית מבחינה מוסרית שיש דרך למנוע את הפיגוע הבא, אבל היא לא מתקיימת. בכירים במערכת הביטחון אמרו לנו שאין ספק שאם משפחת מחבל ישראלי הייתה יודעת שאם הוא יעשה מעשה כזה המשפחה תגורש לעזה, סיכוי טוב שזה לא היה קורה. את אחי כבר אי אפשר להחזיר, אבל מאוד מלווה אותי ההרגשה שאת הפיגועים הבאים אפשר היה למנוע".

בזמן שחייהם של הפצועים, נפגעי הטראומה והמשפחות השכולות לא חוזרים למסלולם, משפחות המחבלים ממשיכים בשגרה, "המשפחה של המחבל לא חיה בצורה שונה בהרבה ממה שחיה לפני עשר שנים. הם גרים בוילה יפה בג'אבל מוכבר, מקבלים את כל הזכויות שמקבלים אזרחים ישראלים, הם מתפרנסים טוב וחיים טוב".

בסוף השיחה היא קוראת לכל מי שיכול לסייע להחמרת הענישה והגברת ההרתעה לפעול בכל כוחו כדי למנוע את הפיגוע הבא.