מתפיידים

לפני כחודש פרסם מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, פוסט חינוכי משהו, ובו הודיע על שינוי מהותי שיתחולל במבנה הפיד - דף הבית בחשבון הפייסבוק של המשתמש.

"אני מצפה כי הזמן שמשתמשים יבלו בפייסבוק ומידת המעורבות שלהם בפוסטים - יירדו", כתב צוקרברג, "אולם אני גם מצפה כי הזמן שהמשתמשים יבלו בפייסבוק יהיה בעל ערך גדול יותר. אם נעשה את הדבר הנכון, אני מאמין שזה יעזור לקהילה ולעסקים בטווח הארוך". ואכן, תוך פחות מחודש פרסמה פייסבוק נתונים על ירידה דרסטית במספר השעות שאנשים גולשים בה מדי יום. הנתון הרשמי מצביע על ירידה של 50 מיליון שעות ברחבי העולם.

בשנה האחרונה מצטברים נתונים המעידים על כך שאנשים עוזבים את פייסבוק ועוברים להשתמש ברשתות חברתיות אחרות, כדוגמת אינסטגרם וסנאפצ'ט. הירידה המשמעותית מתרחשת בקרב קהל היעד החשוב ביותר של הרשת - הדור הצעיר. אחת הסיבות לירידה היא השינוי במבנה הפיד האישי, אך המהלך לא התחיל עכשיו, כדברי מנכ"ל החברה, אלא לפני יותר משנה.

"בפייסבוק התעוררו בוקר אחד וגילו שהם נתנו לי עיתון, נתנו לאמיר מויאל עיתון, נתנו ליעל משאלי עיתון ולעוד רבים וטובים, וכל זה בחינם", אומרת אשת התקשורת אמילי עמרוסי, "הם שאלו את עצמם למה שאנחנו, אושיות הרשת, לא נשלם על זה. מה שהם עשו זה להפחית את החשיפה של כל אותם אנשים פופולריים. המחשבה שלהם הייתה שאם הם יפחיתו את החשיפה שלנו ואנחנו נקבל במקום 4,000 לייקים כמה עשרות בודדות, אנחנו נרוץ לשלם להם כדי שיקדמו אותנו חזרה ונחזור למספרים שהתרגלנו אליהם".

ראית את זה בפוסטים שלך?

"באופן מיידי. מדי פעם פייסבוק שולח לי תזכורות של פוסטים שלי מלפני כמה שנים, ואני רואה פוסט שלא כתוב מי יודע מה, והתמונה המצורפת אליו היא לא מי יודע מה, והיו לו 4,000 לייקים ואלף שיתופים. היום פוסט הרבה יותר טוב, הרבה יותר מושקע ועל נושא הרבה יותר בוער, מקבל במקרה הטוב 400 לייקים ומאה שיתופים".

השינוי הזה בפיד לא הרס את סוד הקסם של הפייסבוק?

"בוודאי. הרי כשפייסבוק הגיעה לעולם היא עשתה מהפכה. בעולם שקדם לעידן הרשתות החברתיות היה נורא ברור מי האוטוריטה שמוסרת את המידע. יש עיתונאי, הוא מחזיק את המידע אצלו, והוא זה שבוחר לא רק מה להציג אלא גם איך להציג. הפייסבוק למעשה שינה את זה, הפך את היוצרות. כולם שווים וכל דעה ראויה להישמע. אדם מן השורה יכול להביא מידע שלעיתונאים אין. למעשה, כל הפונקציות שפייסבוק מביאה הן עיתונות. בין אם זה כתיבה, שידור לייב או תמונות. בסופו של יום, העיתונות הרגילה היא מהדורת שבט שבה אדם אחד, או צוות מצומצם, הוא זה שקובע מה נראה. בפייסבוק יש שלושה מיליון חשבונות ישראליים, שכל אחד מהם הוא העורך, המגיש והכתב. אם פייסבוק היה קיים בתקופת ההתנתקות - היא לא הייתה מתרחשת, בגלל שלכל הדעות שלא הושמעו אז הייתה במה אפקטיבית ומשפיעה. הפייסבוק הוא דבר מאוד טהור. אין פה עורך עם אינטרס מסוים, פוליטי למשל, לקדם כותבים עם אג'נדה מסוימת או קו מסוים. זה כל כך טהור ונקי, כך שאם זה טוב זה יעבוד".

אבל יש צנזורה של פייסבוק. הם חוסמים לא פעם דפים, חלקם אפילו די פופולריים, ולא תמיד מסיבות ברורות.

"נכון, אבל הציבור עצמו מצביע בלייקים ובשיתופים. בעיקרון זאת במה הרבה יותר פתוחה וחופשית. במה שמשמיעה קולות שלא היינו רגילים לשמוע בעבר. האנשים בפייסבוק יודעים מה הם רוצים לקרוא ולמה הם רוצים להיחשף, ומתחילים לעקוב אחרי אנשים ועמודים שמעניינים אותם. לי למשל יש 30,000 עוקבים. יש לי בידיים כוח וחשיפה של עיתון. ואני הגעתי אל הכוח הזה לא בגלל שמישהו עשה לי ריאיון עבודה והחליט שאני משלימה איזה טייפקאסט שהיה חסר לו במערכת. הם בחרו לעקוב אחריי כי בעיניהם אני כותבת טוב. זאת הדמוקרטיה במיטבה".

"החזון של צוקרברג שיהיה לך הכול בפייסבוק - החל מחדשות, דרך סרטונים וכלה בתקשורת ישירה בין אנשים דרך המסנג'ר - הוא זה שמשך את האנשים לאימפריה הענקית הזאת", אומר חבר רביעיית אנדרדוס וכותב הטור ב'בשבע' יאיר יעקבי. "ברגע שהם החליטו לדרוש כסף על מימון דפים, זה הרס את גורם המשיכה אליהם".

אנדרדוס אומנם לא נפגעו בצורה משמעותית מהשינוי שחוללה פייסבוק בפיד, מכיוון שפעילותם המרכזית מתרחשת דווקא ביוטיוב ופחות בפייסבוק, עם ערוץ שאליו רשומים 50 אלף אנשים. הפלטפורמה של יוטיוב גורמת לכך שגם מספר הצפיות בסרטונים שלהם בפייסבוק נותר גבוה, במיוחד כשמשווים אותם לדפים פופולריים אחרים. "אני יודע שאם אני אעלה סרטון מפציץ הוא יגיע לחשיפה גדולה בגלל שהוא ישותף הרבה מאוד פעמים", אומר יעקבי. לעומת זאת, בכל הקשור לדף הפרטי שלו, יעקבי חווה את אותה ירידה גדולה שעליה מדברים אושיות הפייסבוק האחרות.

"המכה היא קשה. הטרפיק (התנועות ומספר הצפיות בדף, א"מ) של כולם ירד משמעותית", הוא אומר. "מישהו שיש לו עשרות אלפי עוקבים אמר לי שהשינוי בפייסבוק זרק אותו שלוש שנים אחורה מבחינת התפוצה. אם בעבר היית מקבל על פוסט אלף לייקים, היום זה מקסימום 300. זה גורם לאנשים לכתוב הרבה פחות, ולכן אנשים עזבו את הפייסבוק. אני בגלל זה פתחתי חשבון טוויטר ואינסטגרם, והיום אני הרבה יותר פעיל בטוויטר. הבנתי שמי שרוצה להשתמש ברשת חברתית בשביל קידום עצמי, לא יכול לשים את כל הביצים בסל אחד. צריך לפזר השקעות ולשמור על האופציות פתוחות".

אז מהו השינוי שעליו מצביעים עמרוסי ויעקבי, שגורם לכוכבי הרשת לאבד ממעמדם ומיוקרתם בלייקים ומאידך מדרבן גולשים רבים לעזוב את פלטפורמת פייסבוק? עד לפני יותר משנה, מה שהופיע בראש הפיד של כל משתמש פייסבוק הם פוסטים של אנשים או דפים פופולריים, או פוסטים שזכו למספר גבוה של לייקים או תגובות. זאת מתוך מחשבה שזו הדרך להוביל אנשים להיכנס לפייסבוק. בנוסף לכך נכנסו לפיד גם עדכונים מחברים רגילים. בעקבות השינוי, דפים רשמיים ואנשים פופולריים הורדו בתיעדוף התפוצה שלהם. במקום להופיע בראש הפיד, הם נדחקו לתחתיתו במקרה הטוב, ולרוב החוצה ממנו. מי שרוצה לראות מה האנשים הללו כתבו צריך כעת להיכנס לדף עצמו או לקיר של אותו כותב. מכיוון שרוב החשיפה בפייסבוק הגיעה לכוכבים מתוך הפיד ולא על ידי כניסה לדף עצמו, רמת החשיפה שלהם צנחה פלאים, מכיוון שאנשים הפסיקו לראות את הפוסטים שהם כותבים. כאמור, התוצאה היא גם בריחתם של גולשים רבים, שעד כה נהנו מהכותבים האהובים עליהם, והם אלה שהובילו אותם להיכנס לרשת שוב ושוב. כעת, עם היעלמותם ההדרגתית בחסות המדיניות החדשה של פייסבוק, הגולשים לא מוצאים את מבוקשם ועוברים לרשתות חברתיות אטרקטיביות יותר.

"תכתבו ספר, לא פוסט"

בהודעות הרשמיות, השינוי שפייסבוק יזמה נועד להחזיר את הרשת החברתית למטרתה המקורית - לקשר בין אנשים ולאפשר להם לשתף זה את זה בחייהם האישיים. אך המבנה של פייסבוק, כך נראה, מעולם לא הותאם לכך. כדי להבין כיצד, יש להקדים הסבר על מבנה הפייסבוק והרשתות החברתיות המתחרות לה.

פייסבוק הוקמה בשנת 2004, אך לקהל הרחב היא נפתחה רק בשנת 2006. בשנת 2009 פתחה פייסבוק את עצמה לשפות נוספות מלבד אנגלית, מהלך שהוביל לפריצה הגדולה שלה ברחבי העולם. במקור, מטרת הרשת הייתה לקשר וירטואלית בין סטודנטים, אך כאשר הרשת נפתחה לציבור הרחב היא הפכה לרשת תקשורת בין בני משפחה, עובדים ועוד. בפייסבוק אין הגבלה על כמות המילים בכל פוסט, כך שלא פעם הפרסומים בפייסבוק הם ארוכים. בנוסף לכך, פייסבוק מאפשרת ליצור קבוצות עניין (בדומה לקבוצות וואטסאפ) ודפים רשמיים של אנשים פופולריים. האפשרויות הללו הרחיקו את פייסבוק ממטרתה המקורית והפכו אותה למעשה לספקית תוכן.

פייסבוק אומנם הייתה הרשת החברתית הראשונה, אך בתוך זמן קצר קמו לה מתחרות. הראשונה שעשתה זאת, בשנת 2006, הייתה טוויטר. הרשת החברתית האהובה כל כך על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מתייחדת בכך שהיא מאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 280 תווים (פעולה שזכתה לשם "מיקרו-בלוגינג"). גם סרטוני הווידאו המועלים בה מוגבלים ל‑140 שניות.

אחריה צצו רשתות נוספות כמו אינסטגרם (ב‑2010), שהיא אפליקציה שמרכז הכובד שלה מסתמך על העלאת תמונות עם פילטרים, ואפשרות לשתף אותן ברשתות החברתיות השונות. כיום, מלבד שיתוף התמונות קיים גם אלמנט ה"סטורי" - אפשרות לשיתוף רצף תמונות וסרטוני וידאו קצרים עד לאורך כולל של דקה. ב‑2011 הוקמה מתחרה נוספת לפייסבוק, סנאפצ'ט. מדובר באפליקציה לשיתוף תמונות וסרטונים אשר מאפשרת לקבוע לכמה זמן מי ששיתפנו איתו את התמונות והסרטונים יוכל לראות אותם (בין שנייה לעשר שניות) ואז הם יימחקו מראיית המשתמשים האחרים. רוב הצעירים שנטשו את פייסבוק בחודשים האחרונים עברו לשתי הרשתות הללו.

הוואטסאפ, שהחלה כאפליקציית מסרונים אישיים בשנת 2009, הפכה לרשת חברתית כאשר פתחה את האופציה ליצור קבוצות. אלה הפכו את הרשת לשנייה בגודלה בעולם, מיד אחרי הפייסבוק, עם מיליארד משתמשים פעילים. בעולם ישנן עוד רשתות פופולריות שהקהל הישראלי טרם נחשף אליהן, אבל נתח השוק שלהן משמעותי במיוחד. הגדולה שבהן היא טאמבלר, אתר המשמש כפלטפורמה למיקרו-בלוגים המכילים טקסט, וידאו, אודיו, תמונות, אנימציות ועוד.

רשתות כמו וואטסאפ, אינסטגרם, מסנג'ר, סנאפצ'ט וטוויטר, משמשות כאמצעי קשר בין אנשים, כך שהייחודיות של פייסבוק היא בעובדה שאפשר להעביר דרכה מסרים מורכבים יותר מאשר תמונות או הודעות סמס. אך הייחודיות הזאת הפכה לבעיה בשביל הרשת. "יש לצוקרברג בעיה. אנשים התמכרו לפייסבוק והולכים לסדנאות גמילה ממנה. תדמיתית, זה משהו שפייסבוק לא יכולה להרשות לעצמה. בסופו של דבר, צוקרברג רוצה להרוויח כסף. בפוסט שהוא כתב הוא בעצם ניסה לתפוס שתי ציפורים במכה אחת, גם להצדיק את השינוי שעשה וגם לשקם את התדמית", מסביר יעקבי. אבל בעיניו יש גם תוצאה חיובית למהלך החדש של צוקרברג. "בעיניי, הדחיקה של היוצרים החוצה מפייסבוק אמורה להוביל למשהו חיובי. יש איזו תחושת אשליה של עשייה בפייסבוק, אבל בסופו של דבר זה וירטואלי ולא משהו מוחשי. אני בעד שיוצר שרוצה לכתוב סיפור יוציא ספר, ולא יסתפק בפוסט בפייסבוק בשביל לגרוף את מנת הלייקים היומית שהוא רוצה".

למרות השינוי המשמעותי שביצעה חברת פייסבוק בפיד, קשה לתלות בו את כל העזיבה. במיוחד לאור העובדה שהקהל עזב את פייסבוק לטובת רשתות שלא מספקות את אותה פלטפורמה וייחודיות שמציעה פייסבוק. הגורם השני לעזיבת פייסבוק, בעיקר על ידי הצעירים, הוא הזיקנה שקפצה עליה מבחינת התוכן והפורמט. "זה יישמע מוזר, אבל פייסבוק הפכה לזקנה", אומר פרופ' אשר כהן, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן. "יש שימוש פוחת והולך של צעירים ברשת הזאת, הם פנו לפלטפורמות חדשות יותר. מי שמשתמש היום בפייסבוק זה מי שרוצה להעביר מסרים מורכבים יותר, כמו מחאות חברתיות או תכנים פוליטיים, ולא קשר יומיומי. בגלל זה התוכן הופך להיות זקן יותר, וכפועל יוצא צעירים עוזבים אותה ועוברים למתחרותיה הצעירות יותר".

"ברור שחתך הגילים בפייסבוק הוא הרבה יותר מבוגר", מסכימה אמילי עמרוסי, "וברור גם שחתך המשתמשים בפייסבוק הוא יותר ימני-דתי-שמרני בכל העולם, ולא רק בארץ. לעומת זאת בטוויטר למשל, קורים דברים הרבה יותר עדכניים וצעירים".

המעבר מפייסבוק, שהכיל גם תכנים מורכבים ועמוקים, לרשתות חברתיות של תמונות, סרטונים קצרים ו‑280 תווים, רידד את השיח?

"אני לא חושבת שצריך להספיד את המילה הכתובה. אנחנו קוראים יותר מאשר בדורות קודמים, מוצאים פה כמות אסטרונומיות של ספרים. הספידו את הפרינט בשנים האחרונות יותר משהספידו את פרס, והפרינט עדיין כאן ועדיין משפיע. בישראל ספציפית יש תרבות מאוד חזקה שביום שישי קונים חלה ועיתון. בעוד בעולם אנשים צורכים חדשות דרך הסמארטפונים והטאבלטים, בישראל רחש דפי העיתון עדיין נשמע בשבתות, ואנשים רגילים לנייר. אולי בעוד עשר שנים אני ושותפיי נצטרך להמציא את עצמנו מחדש. עד אז אנחנו לא צריכים לדאוג".

פרופ' כהן חולק על עמרוסי, וסובר שהמעבר לרשתות הצעירות יותר כן מעיד על רידוד השיח. "השיח ברשתות הללו הוא שיח קצר יותר, ואין ספק שהוא פחות מעמיק. זה משהו שכל המכשור הטכנולוגי גרם לו, ואת ההשפעות שלו אנחנו רואים בשטח ביומיום. בני נוער שמתרגלים לכתוב קצר מתקשים לכתוב אחר כך, כשהם מגיעים למסגרות הרגילות. בבגרויות, באוניברסיטאות ובכל המקומות הללו לא מתנסחים בצורה הזאת. אני אתן לך דוגמה ממבחן בגרות באזרחות שאני ראיתי כיו"ר ועדת מקצוע האזרחות, שבו דורשים מהנבחנים לנסח תשובה לשאלה מסוימת לא פחות משלוש שורות. אני זוכר ששאלתי באותו רגע איך בכלל אפשר לענות על השאלה הזאת בשלוש שורות בלבד, והתשובה שנתנו לי הייתה שאם לא יחייבו את התלמיד לכתוב לפחות שלוש שורות, נקבל תשובות של שורה".

פייסבוק בשירות טראמפ

הרצון של פייסבוק שכותבים פופולריים ישלמו כסף בשביל קידום הוא, ככל הנראה, רק אחת הסיבות לשינוי בצורת החשיפה בפייסבוק. הסיבה השנייה היא פוליטית וקשורה הדוקות לבחירות בארצות הברית. במהלך הבחירות התבררה העוצמה האדירה של הרשת. בעוד מרבית רשתות הטלוויזיה, אתרי החדשות והעיתונים הגדולים הביעו תמיכה נחרצת בהילרי קלינטון, בפייסבוק המציאות הייתה שונה לחלוטין. במהלך קמפיין הבחירות, היו למועמד טראמפ יותר מעשרה מיליון עוקבים בפייסבוק, בעוד שלהילרי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית, היו רק כשבעה מיליון. בעוד ברשתות הרגילות, ערוצי הטלוויזיה ומערכות העיתונים תקפו השכם והערב את המועמד הרפובליקני, בפייסבוק התגלתה תמיכה רחבה בטראמפ. הקולות שהושמעו בפייסבוק ובשאר הרשתות החברתיות, הם אחת הסיבות לכך שבחדר הסגלגל יושב היום טראמפ.

"זה מחזיר אותנו לקסם של פייסבוק. לעובדה שאני לא תלוי יותר בעורך בטלוויזיה שיקבע מה אני אשמע בחדשות, וברגע שהקולות הללו, לרוב מהצד הימני במפה, קיבלו במה - הם סחפו אחריהם אנשים", אומר פרופ' כהן.

את הטריק של טראמפ אימצו פוליטיקאים רבים ברחבי העולם. "יש משהו מאוד נחמד בתחושה שהפוליטיקאי פונה ישירות אליך מעל הראש של העיתונות", מסבירה עמרוסי, "אני לא יודעת כמה נתניהו למשל עושה את זה נכון, אבל זה מאוד בולט בפעילות שלו. זה שיח שהוא יותר דמוקרטי בעצם. קח למשל את בנט, שיושב במליאה ופונה לאנשים לשלוח לו שאלות בפייסבוק והוא אשכרה עונה עליהן. זה מחזק את הקשר בין נבחרי הציבור לציבור עצמו".

אחת התופעות התקשורתיות שהחלו להתרחש בארצות הברית בעקבות הבחירות היא ה"פייק ניוז". גם פייסבוק הואשמה על ידי רבים כמקור שמסייע להפיץ ידיעות שקריות, כדוגמת הערבים שנוהרים לקלפיות בבחירות שנערכו בישראל. ידיעות כאלה, כך מאשימים גורמים בשמאל בכל רחבי העולם, מסייעות לאנשי ימין לנצח בבחירות.

המציאות הזאת לא משמחת את צוקרברג, שמשתייך לצד הליברלי-שמאלני בארצות הברית. בשנה האחרונה הוא אף מוזכר כמועמד אפשרי ביום מן הימים לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, כך שהעובדה שפייסבוק משרתת את הצד השני מהווה בעיה מבחינתו. זו יכולה להיות סיבה נוספת לצורך שלו לחולל את השינוי ברשת החברתית, כולל סינון ידיעות בדפים ימניים.

אך לא רק פוליטיקאים ואנשי ימין מצאו בפייסבוק בית חם למסירת התכנים שלהם. גם ארגוני טרור עשו זאת. דאע"ש, למשל, גייסו לוחמים דרך הרשת החברתית. בכלל, אחת הטענות המרכזיות נגד פייסבוק היא סיועה בהפיכת השיח לאלים יותר משהיה בעבר.

"אני שומע את הטענה הזאת כל פעם מחדש כשאני מעביר הרצאות", אומר פרופ' כהן, "אומרים שהחברה נהייתה יותר אלימה, ושאנחנו מידרדרים שוב ושוב. העניין הוא שהם לא ממש צודקים. יש במדינת ישראל מדדי אלימות. מדובר במדד רציני שנערך על ידי משטרת ישראל ורואים בו שאין עלייה במדד האלימות. אבל התחושה הזאת קיימת בשטח. הסיבה לכך היא שתופעות שוליים שלא הכרת קודם לכן חשופות היום, למרות שהן עדיין בשוליים. אני אתן לך דוגמה. פעם, אדם שרצה לומר 'מוות לערבים' היה צריך לעשות אופרציה מלאה בשביל שישמעו על זה. הוא היה צריך לקנות ספריי שחור, לאסוף עוד שני חברים שאחד מהם מסיע והשני מוודא שהמשטרה לא מגיעה, לטפס על הגשר ולרסס. היום כל מה שהוא צריך לעשות זה להיכנס לפייסבוק, לנסח בצורה טיפה יותר מתוחכמת, ולפרסם. זה הרבה יותר קל לביצוע. אבל זה לא אומר שהיחס לחברה הערבית בישראל נהיה שלילי יותר, ולמען האמת יש מחקרים שמראים בדיוק הפוך".

אחד הכלים שפייסבוק פיתחה כדי להתמודד עם השיח האלים הוא קוד הצנזורה שלה. אולם הקוד נאכף באופן מוטה, כאשר קולות ימניים נחסמים בקלות רבה יותר, ולא פעם מטעמים שאינם ברורים כלל.

הצנזורה של פייסבוק מרחיקה אנשים?

"זה לא מבריח. זה מאוד מקומם ומעצבן אומנם, בייחוד כשאתה רואה שהם משתמשים במילות קוד לא רלוונטיות, ושצינזרו בעיקר כותבים מהימין ולא מהשמאל, אבל זה לא הבריח אנשים. זה יצר מרמור, לא יותר מזה. אנשים נכנסים פחות לפייסבוק בגלל שהם רואים יותר את הדודה והסבתא והשכנה ממול, במקום הכותבים השנונים עם הברק בכתיבה", אומרת עמרוסי.

אבל למרות הנטישה, לפייסבוק אין סיבה לדאגה. נכון לסוף שנת 2017 מדובר ברשת הגדולה ביותר מבין הרשתות החברתיות, והיא מובילה בפער ניכר. מספר החשבונות הפעילים בפייסבוק עומד על יותר משני מיליארד משתמשים. פרט לכך, פייסבוק ביצעה בשנים האחרונות רכישות של מתחרות רבות, כך שהיא הפכה למעין מונופול בתחום. החברה מחזיקה גם בווטסאפ, הרשת השנייה בגודלה, אותה קנו בשנת 2014 תמורת סכום אגדי של 19.3 מיליארד דולר. גם הרשת השלישית בגודלה, מסנג'ר, ובה כמיליארד משתמשים, נמצאת בבעלות החברה. בשנת 2012 קנתה פייסבוק את הרשת הרביעית בגודלה כיום, אינסטגרם, תמורת מיליארד דולר, מה שנראה היום כמחיר מציאה של ממש. נראה שעוד מוקדם מאוד להספיד את החברה. "צריך להבין שזה לא שפייסבוק קרסה והיא תיעלם בקרוב", אומר יעקבי, "בעולם של רבים מאוד היא עדיין מאוד משמעותית. אבל יש תחושה של זיקנה ושל עזיבה. הכול תלוי במהלכים שהם יעשו בעתיד, והם עדיין מספיק גדולים ועשירים כדי לבצע מהלכים או פשוט לקנות את המתחרים".