"אני מחפש טלית צמר מספר 60, קשורה בפתיל עבה עבודת יד, קשירת הבן איש חי".
המוכר יורם הביא לו את מבוקשו, והלה שאל: "אתה בטוח שזה בדיוק מה שכתוב?".
"כן", ענה יורם.
"בכל זאת אני רוצה לשלוח לחתן שלי תמונה בווטסאפ, כדי שיוודא לי שזו הטלית".
האיש צילם את הטלית ושלח את התמונה, וחתנו אישר לו שאכן זו הטלית שהתכוון אליה.
"מה כל הלחץ הזה?!", תמה יורם.
"זה סיפור קצת ארוך", אמר האיש.
"אין לי בעיה", אמר יורם, "אתה מוזמן לספר!".
"תראה", אמר האיש, "אני לא דתי בכלל. בתי, שגם הייתה רחוקה מהיהדות, הכירה בחור שהיה בתהליך של חזרה בתשובה. הם החליטו להתחתן ולקיים אורח חיים דתי. בעינינו, ההורים, הדבר לא כל כך מצא חן, אבל כיבדנו את רצונם, וכדי שלא יהיה ניתוק בינינו לבינם עשינו בביתנו כל מה שביקשו: טבלנו את כל הכלים, קנינו מצרכי מזון בהכשר המהודר שהם אוכלים, התקנו שעון שבת, וכשבאו אלינו לשבת לאחר חתונתם הפעלנו את הפלטה החשמלית, ואפילו דאגנו לכך שבקבוק היין יהיה סגור".
"אני חייב לציין שהם לא כפו עלינו שום דבר, אלא אנחנו זרמנו איתם מרצוננו הטוב. חלף הזמן, וכאשר בתי הייתה בחודש השמיני להריונה הודיעו לנו שמדובר בבן. ידעתי שלסבא השני יש כמה נכדים, ואילו בשבילנו זה הנכד הראשון, לכן אמרתי לבתי בפשטות שאשמח להתכבד בסנדקאות, והיא ענתה שהיא חייבת להיוועץ בבעלה".
"כעבור כמה ימים אמרה לי, שלאחר התייעצות עם הרב שלהם הם ישמחו מאוד לכבד אותי בסנדקאות, אבל בשני תנאים: התנאי הראשון הוא שעד הברית עליי להניח בכל יום תפילין, חוץ משבת, כמובן. והתנאי השני הוא שעליי לשמור את כל השבתות עד הברית".
"מכיוון שהנכד הזה היה יקר לי מאוד, הסכמתי מיד לתנאים האלה. למחרת כבר דאגו לספק לי תפילין, והדריכו אותי מה צריך לעשות כדי לשמור שבת. חשבתי לעצמי שבסך הכול מדובר בחודש ימים, ואחר כך עולם כמנהגו נוהג".
"לפני יומיים נכנסה בתי לחדר הלידה, ובשעה טובה נולד נכד בריא ושלם. אחרי הלידה היא סיפרה לי שהרב שלהם דיבר איתם, וכדי שהמשימה שלי תהיה מושלמת, יש עוד שלושה דברים קטנים שהם מבקשים שאעשה. בלעתי את הרוק ואמרתי לה: 'מה עכשיו?...'. היא ענתה: 'לא להתגלח בתער עד הברית, לקנות טלית צמר, פתיל עבודת יד וקשירה על פי הבן איש חי, ולטבול ביום הברית במקווה".
"אמרתי לה: 'תשמעי, אני מבין שחשוב לכם שהסנדק יהיה אדם שמהדר במצוות, אז אני יורד מהעניין. תבחרו מישהו ראוי יותר ממני...'. אבל היא אמרה: 'מה פתאום, אבא?! אנחנו רוצים דווקא אותך! אתה חייב להיות הסנדק! אחרי כל מה שעשית, אין ראוי לכך בעולם יותר ממך!'. התרגשתי מאוד לשמע דבריה, לכן היה חשוב לי שתביא לי בדיוק מה שרשום בפתק, כדי שהמשימה תהיה מושלמת. ובאותה הזדמנות תאמר לי בבקשה איפה אני יכול לקנות מכונת גילוח מתאימה?".
"האמת היא", המשיך האיש לספר, "שכאשר התחלתי לשמור את השבת ולעשות את שביקשה ממני בתי, הרגשתי תחושת התעלות רוחנית שאי אפשר לתאר, רוגע וכיף גדול. נגלה לי עולם עשיר ומעניין, שמצד אחד אני משתייך אליו באיזה מקום בלב, אבל מצד שני לא היה מוכר לי".
האיש התקרב מעט ליורם ואמר: "רציתי לגלות לך סוד, שאפילו הבת שלי עוד לא יודעת, אתה הראשון שאני מספר לו זאת. אני ואשתי החלטנו, בעזרת ה', להמשיך ולקיים כל מה שקיבלנו עלינו, לא רק עד הברית, אלא לתמיד".
יורם הרהר בליבו: כמה נכון הפסוק "טעמו וראו כי טוב ה'". כאשר יהודי טועם מהקדושה בחפץ לב, הוא לא מוכן להיפרד ממנה יותר.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:orchozer@gmail.com