הרב עדו רכניץ
הרב עדו רכניץצילום: מכון משפטי ארץ

בשו"ת חתם סופר (ה, קס) דן במקרה שבו רב מסוים שילם שוחד לחברי קהילה כדי שאלה יבחרו בו לתפקיד. לאחר שהדבר התגלה פסק החתם סופר שמקבלי השוחד לא יוכלו להשתתף שוב בשום הליך בחירות: "לעולם פסולים להתמנות עד שישובו בתשובה. אבל למינוי זה פסולים לעולם". חקירות ראש הממשלה, ובמיוחד פרסום המלצות המשטרה, מעוררות את השאלה כיצד יש לנהוג במקרה כזה לאור המשפט העברי.

ברור שיש איסור חמור על דיין לקבל שוחד, אולם איסור זה אינו מוגבל לדיינים בלבד, אלא חל על כל נבחר ציבור, כפי שכתב בספר ערוך השולחן (חו"מ ט, א): "ולאו דווקא דיין אסור בקבלת שוחד, אלא אפילו כל הממונים וכל העוסקים בצורכי ציבור, אף שאין דיניהם דין תורה ואסורים להטות העניין בשביל אהבה או שנאה, וכל שכן על ידי לקיחת שוחד". זאת מכיוון שמנבחרי ציבור מצופה לקבל החלטות "לשם שמיים" (רמ"א חו"מ קסג, א), דהיינו, באופן ענייני ובלי נגיעה אישית.

החתם סופר דן באותה תשובה ברמת הראיות הנדרשת על פי ההלכה כדי לקבוע שאכן אדם קיבל שוחד. אולם מכיוון שהדין הפלילי במדינת ישראל נעשה על פי חוקי הכנסת במסגרת "משפט המלך", די ברמת הראיות שקובע החוק (מעבר לספק סביר). במקרה שלפנינו פורסם שאחד העדים הוא ח"כ יאיר לפיד אשר מתמודד מול מר נתניהו על ראשות הממשלה. במצב כזה מסתבר שהוא נוגע בדבר ויש לעדותו משקל נמוך ביותר, לפיכך יש לאמת אותה בעזרת ראיות נוספות.

במדינת ישראל הגוף היחיד שמוסמך להרשיע אדם הוא בית המשפט, וכאמור כך יש לנהוג על פי ההלכה. מכאן, שעל נבחר ציבור שהורשע בדין הפלילי לפרוש מתפקידו. אולם אין חובה על נבחר ציבור להתפטר מתפקידו לאחר שהמשטרה החליטה להמליץ על הגשת כתב אישום נגדו. יתר על כן, החוק אינו קובע שעל נבחר ציבור שהוגש נגדו כתב אישום להתפטר מתפקידו. אומנם בג"ץ (בפרשת דרעי-פנחסי) קבע כך, אולם מכיוון שהדבר אינו מעוגן בחוק, ומכיוון שבמקרים רבים זוכו אנשי ציבור שהוגש נגדם כתב אישום, הרי שיש לשנות החלטה זו של בג"ץ.

לגבי ראש ממשלה, משמע מחוק יסוד: הממשלה (סעיפים 17‑18) שראש ממשלה חייב להתפטר רק לאחר הרשעתו בעבירה שיש עמה קלון, ומכאן שאין חובה על ראש ממשלה להתפטר אפילו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. אומנם הדעת נותנת שראוי היה לקבוע בחוק, הן לגבי ראש ממשלה והן לגבי שרים, שתינתן סמכות לבית המשפט לתת צו ביניים שיורה להם להתפטר, וזאת לאור חומרת הראיות ולאור הסיכון שנבחר הציבור ימשיך למעול בתפקידו.

כל זמן שאין על פי חוק חובה על נבחר ציבור חשוד להתפטר, יש מקום לדיון ציבורי. במסגרת זאת יש לשקול את חומרת העבירות שבהן נחשד החשוד, את עוצמת הראיות ואת ההשפעה של העבירות המיוחסות על עבודתו. כמו כן יש לשקול את הנזק שייגרם למדינה מהתפטרותו, ולכן ניתן לשקול גם התפטרות שלו לאחר תקופת התארגנות.

לסיום, ראוי להזכיר את דברי הפסוק: "מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה" (משלי כט, ד), שאותו פירש רש"י כך: "אם הדיין דומה למי שאינו צריך לקנות אוהבים וליקח שוחד הוא יעמיד ארץ, ואם דומה לכהן השואל תרומות על הגרנות הוא יהרסנה". רוצה לומר, דיין שרגיל לבקש מתנות הורס את בית הדין ואת החברה.

כפי שאפשר לראות פשט הפסוק אינו עוסק בדיין אלא במלך, ומכאן שהדברים נכונים גם לנושאי משרה בכירים בימינו, שראוי שיימנעו מכל קבלה של מתנות ממי שייתכן שיבקשו מהם תמורה לאחר מכן.

הרב רכניץ הוא חוקר במכון משפטי ארץ