"ליברמן חזק על יהודים וחלש על ערבים". העיר בשטח 917 בדרום הר חברון
"ליברמן חזק על יהודים וחלש על ערבים". העיר בשטח 917 בדרום הר חברוןצילום: תנועת 'רגבים'

"ההסכמה היא שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, לבנות כמה ומתי שהם רוצים?", תמהה הנשיאה אסתר חיות, והפטירה בכעס אל נציגי המדינה בדיון: "אין תוכנית, אין כלום, אתם לא עושים שום דבר".

את משפטי הביקורת הללו לא הפנתה נשיאת העליון נגד התיישבות יהודית בשטחי יו"ש, כפי שאפשר היה לשער. הפעם זעמה הופנה אל אוזלת ידה של המדינה אל מול העיר הערבית המוקמת בדרום הר חברון באין מפריע, כאשר מדינת ישראל הודתה בתשובתה בדיון שהתקיים לפני שבועיים בבג"ץ, כי באופן רשמי היא אינה אוכפת את החוק מול השתוללות הבנייה וסלילת הכבישים הערבית בשטחי אש נרחבים של צה"ל.

"זאת פשוט הפקרות", מגיב ח"כ בצלאל סמוטריץ', שהיה שותף בתחילת גלגוליה של העתירה שהגישה עמותת 'רגבים' נגד העיר הערבית. "זה שם ללעג את כל הדיבורים של המדינה ובג"ץ על שלטון החוק, שבשמם פינו את עמונה ומגרון, וכמובן גם נתיב האבות שעל הפרק.

''זה מוכיח שכל הסיפור של שלטון החוק הוא שקר. בג"ץ צבוע, אי אפשר לברור מילים יפות יותר. כל קרוואן וכל פחון בהתיישבות הישראלית זוכה ליד קשה משלטון החוק, ובצד השני - גם בנייה בהיקפים קולוסאליים זוכה להתעלמות מוחלטת של גורמי האכיפה, בהכשר של בג"ץ".

הפשרה: המדינה תעלים עין

"קצת לפני היישוב כרמל, בדרום הר חברון, אתה פונה שמאלה לכביש קטן. מיד תראה קבוצה גדולה של מבני קבע, חלקם משתרעים על מאות מ"ר. בכביש הזה אתה ממשיך עוד עשר דקות, תפגוש עוד קבוצה כזאת של בתים, תשתיות, מבני ציבור, בתי ספר. גם הכביש סלול לכל אורכו. בסך הכול תפגוש ארבעה מקבצים כאלה, שביחד מגיעים לסביבות ה‑1,600 מבנים".

ברוכים הבאים לעיר החדשה שנבנתה בדרום הר חברון. המדריך שלקח אותנו לסיבוב הווירטואלי בשורות הקודמות הוא ישי חמו, רכז מחוז יו"ש של תנועת 'רגבים'. מה כל כך מיוחד בעיר הזאת? שאף לא אחד מן המבנים האלה מוסדר בתב"ע או קיבל היתר בנייה, והם כולם ממוקמים על שטח אש בן 50 אלף דונמים בשם "שטח 917". ההפקרות הזאת מתרחשת כאמור לא רק לנגד עיניה הפקוחות של מדינת ישראל, אלא אף באישורה המפורש.

קצת אחרי שחרור שטחי דרום הר חברון במלחמת ששת הימים, הוקמו באזור בסיסי אימונים צה"ליים. לצורך האימונים הוקצו גם שטחי אש גדולים, אחד מהם הוא שטח 917. במהלך השנים התאמנו בו כוחות הנדסה ויחידות מיוחדות, והוא דימה תוואי שטח הדומה לירדן. במקום נדדו כמה מאות בדואים באוהלים, לא יותר מכך.

"במהלך שנות ה-80 הגיעו נציגי המינהל האזרחי למעין פשרה עם הבדואים במקום", מספר אברהם בנימין מ'רגבים', "לפיה הם יתוחמו בשלושה פוליגונים (תיחומים על גבי המפה – י"ר) שבהם פשוט לא תתבצע אכיפה. לא דיבור על הסדרה או תחילת תהליכי תכנון, פשוט אמרו להם בפה מלא שיעלימו מהם עין ולא יאכפו עליהם את החוק של מדינת ישראל".

פירצה קוראת לגנב, ומשהוכרזה אי אכיפה רשמית בשלושת המתחמים, ובמתחם שנוסף בשנת 2009, נבנו אלפי יחידות דיור בשטח, הרבה מעבר לגידול הטבעי של אותן משפחות בודדות. "אתה יכול לראות שם רכבים עם לוחיות זיהוי צהובות של בדואים ישראלים שעברו לשם מטעמי נוחות. ישנה הגירה גדולה גם מהכפרים יטא ודהריה ומהעיר חברון, של תושבים שמאסו בצפיפות או בשלטון הרשות הפלשתינית".

בשנת 2015 גילו בתנועת 'רגבים' את היקף הבנייה הלא חוקית שקיימת באזור, והגישו עתירה המבקשת להרוס תשעה בתים בשלב ראשון. במהלך הדיונים בבג"ץ התגלתה האמת המביכה שמאחורי הבנייה הפרועה: נציגי המדינה סיפרו על ארבעת הפוליגונים, והסבירו שאין בכוונת המדינה לאכוף את החוק במרחבים הללו. בתגובה דרשו העותרים להבין כיצד ייתכן שהמדינה פועלת נגד עיקרון שלטון החוק ומודיעה קבל עם ועולם שיש בשטחה אקס-טריטוריה שבה החוק לא קיים. התשובה הגיעה כאמור לפני כשבועיים, בתשובה המקדמית של המדינה לדיון נוסף בבג"ץ.

"ההחלטה על המתווה האמור לעיל התקבלה בהנחייתו של מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, הוא הגורם אשר לו נתון שיקול הדעת בהיבטים אלה, ולאחר שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים לעניין זה", זו התשובה שסיפקה המדינה לטענות העותרים, כשלמעשה היא מודה בכך שהחוק אינו גורם מחייב בהחלטות המינהל האזרחי לאכיפה במגזר הערבי. הביקורת שספגה המדינה מן השופטים הייתה חריפה במיוחד.

ח"כ סמוטריץ' נדהם מההתנהלות האמביוולנטית הברורה של הרשויות נוכח המציאות שקבעו הבדואים: "המצב הזה שהמדינה מסמנת פוליגונים, ואומרת שלמרות שהם לא חוקיים אנחנו מאשרים לכם לבנות שם, זה משהו חסר תקדים. המדינה נותנת אישור דה-פקטו לבנות בלי תוכנית מתאר. גם לא ניתן יהיה לבנות שם יישוב, כי לפי תוכניות המתאר לא בונים בספר המדבר. מול זה עומד בג"ץ בצביעות שאין כדוגמתה ואומר שהוא לא מתערב בהחלטות המדינה".

לפני הפינוי בעמונה, וגם כעת בסוגיית נתיב האבות, הממשלה מסבירה שאין שום היתכנות חוקית וגורל היישוב נחרץ. פה מתברר שהמדינה יכולה פשוט לא לאכוף.

"זה עוד הרבה יותר מזה", מתקן סמוטריץ', "המדינה בנתיב האבות ביקשה שלא להרוס, והייתה לה אפילו דרך להסדיר, אבל שם אצה לנאור הדרך והיא התעקשה להרוס בכל מחיר. לא רק שלא איפשרו למצב הלא חוקי להישאר, אלא גם לא נתנו הזדמנות להסדיר כשהייתה אפשרות כזאת. מול ערבים אין לה אומץ, היא לא תהרוס לערבי אחד את הבית. בג"ץ חזק על יהודים וחלש מול ערבים, צריך לומר את זה. אין שם צדק, אין שם משפט, אין שלטון החוק, הכול צביעות ושקר שם".

גם משרד הביטחון והעומד בראשו לא יוצאים נקיים מחיצי הביקורת של סמוטריץ', שתולה את עיקר האשמה בתיק הזה בהם. "כאן זו לא אשמה של מחלקת הבג"צים ומשרד המשפטים. מי שהחליט על המדיניות השערורייתית הזאת, שלא אוכפת ונותנת גושפנקה, זה משרד הביטחון. גם ליברמן חזק על יהודים וחלש על ערבים".

הבעיה בעיר החדשה היא הרבה מעבר להיבט המשפטי ושלטון החוק. "יישובי דרום הר חברון חשובים מאוד ברמה האסטרטגית", מסביר אברהם בנימין, "הם יוצרים חיץ בין ערביי ישראל והבדואים בדרום ובין ערביי יהודה ושומרון. הם חוסמים בזה יצירת רצף אסטרטגי, אפשרות של הברחות נשק לתוך הערים הפלשתיניות וכן הברחות של מחבלים מיהודה ושומרון לתוך שטחי הקו הירוק. שטח 917 נמצא על התפר שבין יישובי דרום הר חברון ובקעת ערד. גדר ההפרדה לא קיימת שם, והבנייה הבלתי חוקית יוצרת מצב בלתי נסבל שבו קיימת תנועה כמעט חופשית בין חברון והכפרים ובין שטחי הקו הירוק".

סמוטריץ' מחדד זווית נוספת בהקשר האסטרטגי. "האזור הזה הוא סופר אסטרטגי. ההתפשטות של הערבים שיוצאים משטחי A ו‑B היא שיטתית, כחלק מתוכנית אסטרטגית להתפשט מזרחה. הפלשתינים מבינים שלא תהיה להם מדינה בלי גבול עם ירדן. ככה זה בבנימין וככה זה ביהודה, הם מנסים להתפשט מזרחה כי ברור להם שהם זקוקים למותניים רחבות כדי להקים מדינה פלשתינית. זו תוכנית כתובה, היא מוזכרת בתוכנית של סלאם פיאד, ראש הממשלה הקודם של הרש"פ, והיא גם מוזכרת בתוכניות האסטרטגיות של האיחוד האירופי. צה"ל ומערכת הביטחון מאפשרים זאת בעיניים פקוחות, וזה חוסר אחריות מהמדרגה הראשונה".

יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון, מסר "בהר חברון קיימים עשרות אלפי דונמים של אדמות מדינה, בתוכם נמצאת ההתיישבות היהודית. באזור הזה חיים מאות עד אלפים בודדים של ערבים, שפלשו לאדמות באופן בלתי חוקי, ובניגוד לעמדת המדינה המסורתית בעשור האחרון, מפרים את המאזן הדמוגרפי של השנים האחרונות.

ברשות הפלשתינית קיים שר לענייני התנחלויות ושר לענייני גידור, שכל תפקידם לייצר עובדות בשטח על שטחי C. צריך להבין - מבחינת הרשות הפלשתינית, שטחי A ו-B כבר שלהם וכל המאבק כרגע הוא על שטחי C. מדינת שמדינת ישראל מדברת על החלת ריבונות ומכיוון שרוב שטח יו״ש מוגדר עדיין כשטח C, אני קורא לממשלת ישראל להעמיד שר מיוחד לענייני התנחלויות, שתפקידו לחזק את ההתיישבות ולשמר את הסטטוס קוו ההתיישבותי בין יהודים לערבים באזורנו. ברור שהחלת הריבונות של מדינת ישראל על שטחי יו״ש והר חברון בתוכם, תיתן מענה של ממש לאנומליה הזו".