בטהרן מתכחשים לחלקם באירוע. המל"ט האיראני שהתרסק
בטהרן מתכחשים לחלקם באירוע. המל"ט האיראני שהתרסקצילום: דובר צה"ל

האזעקות שהקפיצו את תושבי הצפון ממקומם בשבת שעברה בישרו להם שהשקט, כפי שהכירו אותו מאז מלחמת לבנון השנייה, תם.

המל"ט האיראני שחצה את הגבול לישראל והופל הוביל לתקיפה יזומה של חיל האוויר, ולראשונה הפעיל צבא אסד כוח נ"מ שהצליח לגרום להפלת אחד המטוסים. במערכת הביטחון אוגדים את כל אירועי השבת שעברה באגודה אחת ומדביקים עליה מדבקת אזהרה גדולה. זה לא אומר שצריך לצפות למלחמה בקרוב, אבל הגבול הצפוני מגיע בתקופה האחרונה לנקודת רתיחה, כשלמרבית המעורבים, למעט הצד האיראני, אין שום אינטרס בהסלמה.

האלוף במילואים יעקב עמידרור, מי שעמד בראש המועצה לביטחון לאומי וכיום חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, מצביע על שלוש משמעויות עיקריות של ההיתקלות האחרונה בצפון. "הראשונה, האיראנים הרבה יותר בטוחים בעצמם מבעבר, והם מעזים להיות מעורבים ישירות. שליחת מל"ט איראני לשטח ישראל מעידה על כך שלמישהו בצד השני יש תחושת ביטחון גדולה", אומר עמידרור ל'בשבע'.

"המשמעות השנייה", הוא מוסיף, "היא שצריך לזכור שאנחנו במצב מאוד שביר. אם אחד הצדדים יעשה טעות, אפשר בקלות להתדרדר למצב מאוד קיצוני. לכן, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהאפשרות שנתדרדר לאירוע הרבה יותר גדול קיימת כל הזמן. היא אולי לא גדלה בגלל האירוע הזה – אבל הוא ממחיש את האפשרות הזאת. הדבר השלישי, והוא מסקנה אישית שלי, שאנחנו לא צריכים לעצור פה וצריכים לעשות כל דבר כדי לעצור את האיראנים, גם במחיר של נטילת הסיכון שהמצב יתדרדר".

הפלת המטוס היא סוג של שובר שוויון?

"אני לא יודע מה הפיל את המטוס, אבל בהנחה שזה לא כלי נשק ששובר את כל הכללים, אז זה אירוע לא נעים אבל הוא ברמה הטכנית, ולא הטקטית".

חבר הכנסת וחבר ועדת החוץ והביטחון האלוף במילואים אייל בן ראובן, מי שהיה מפקד הגיס הצפוני, מסתכל על הזירה שמוכרת לו כל כך ויודע שההסלמה בלתי נמנעת. "אני לא אנקוב בזמן, אבל אגיד שהסבירות של התפרצות מערכה רחבה בזירה הצפונית ב‑2018 גדולה בהרבה מהסבירות שהייתה ב‑2017 ו‑2016. זה לא אומר שבוודאות זה יקרה, אבל הנפיצות גבוהה יותר", הוא אומר לנו.

לדברי בן ראובן הבעיה המרכזית היא בהתבססות האיראנית בסוריה. "יש בסוריה תהליך של איראניזציה. איראן נכנסת פנימה עם מיליציות שיעיות ורוצה להקים לעצמה שדה תעופה ונמל ימי, ורוצה להקים מפעלי נשק מתקדמים גם בסוריה וגם בלבנון. מדינת ישראל הגדירה בצדק שלא יהיה גבול יבשתי בין ישראל ואיראן ברמת הגולן. הבעיה היא שאין כרגע מבחינה מדינית אף אחד שעוצר את הצעדים האיראניים, ואני מתכוון בעיקר לרוסים ולאמריקנים".

תעוזה איראנית

בן ראובן מעורה היטב בפרטים. הוא חושב שהתיאום המתמשך עם הרוסים בגבול הצפוני חיוני, אבל מדגיש שהמעורבות הרוסית בסוריה אינה מסייעת להפיג את החשש הישראלי מפני התבססות איראנית.

"הרוסים מנענעים עם הראש בהבנה, ואני אומר את זה מידיעה - כי נפגשתי עם גורמים רוסים כמה פעמים בשנה וחצי האחרונות ובפגישה האחרונה אמרנו להם: 'אם לא תעצרו את האיראנים נסתבך כאן במערכה שהיא לא טובה לכם, לא טובה לסוריה ולבנון – והיא משרתת אולי רק את איראן'. הרוסים אומרים שהם לא אוהבים את המעורבות האיראנית בסוריה – אבל הם גם לא עושים שום דבר עם זה".

ד"ר ערן לרמן, מי שהיה סגן ראש המטה לביטחון לאומי וכיום מרצה במרכז האקדמי שלם ומשמש כסגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, טוען שהרוסים רומזים, אבל לא עושים. "הרוסים נמצאים בסוריה כי הם לצידו של אסד ובעד הישרדותו של המשטר. בהתנהלות של אסד כלפי עמו הרוסים תמכו בו, ובחלק מהדברים גם היו שותפים למה שהתחולל שם. כל זה רק כדי להראות לעולם איך הם מצילים את הקליינט שלהם - אסד, בזמן שהאמריקנים בתקופת האביב הערבי לא הצילו הקליינטים שלהם במשטרים במצרים, בטוניסיה ובמקומות נוספים", אומר לרמן.

עם זאת לרמן מבהיר כי זה לא אומר שהרוסים תומכים במטרות של איראן בסוריה. "האיראנים רוצים להשתמש בסוריה כמקפצה נגד ישראל, ולעניין הזה הרוסים לא שותפים, והם גם לחצו על הסורים לייצר מרחק מסוים בינם ובין המטרות האיראניות. אני לא יודע אם אפשר לסמוך על זה, אבל אפשר להיעזר בזה כדי למנוע התדרדרות נוספת, בתנאי שאנחנו נהיה תקיפים ונמרצים ברמה כזאת שהרוסים יבינו שהאיום על עתידה של סוריה הוא אמיתי", טוען לרמן.

האלוף במילואים עמידרור מציין כי דווקא באירוע האחרון "האיראנים סיכנו את הרוסים. במידה מסוימת האיראנים השתמשו ברוסים בתור סוג של מגן. במחלוקת שמתנהלת בינינו ובין האיראנים הרוסים פשוט לא רוצים להיות מעורבים, ולכן לא נוקטים בשום פעולה אקטיבית".

ד"ר לרמן חולק על גישתו של עמידרור לפיה יש כאן סימן לתעוזה איראנית. "המעניין כאן הוא שהאיראנים עושים מאמץ להרחיק את עצמם מהאירוע, לטעון שהיירוט היה סורי ולהכחיש את הטענות שהם יזמו את המשבר. זה כמובן לא נכון, אבל זה מעניין בפני עצמו ומעיד על חשש או קושי מסוים. הקושי הוא", ממשיך לרמן, "שהצד הנוסף פה הוא הרוסים, ולהם אין שום אינטרס בהסלמה בין ישראל וסוריה. הם רוצים את אסד בשלטון, ומבחינה זו הם שותפים מלאים למשחק כפי שהאיראנים משחקים אותו, אבל אין להם עניין בהפיכה של סוריה לזירה של איראן. לכן, יש לנו מרווח כניסה בין האיראנים לרוסים. בגלל זה כדאי וחשוב שהתגובות שלנו יהיו מאוד תקיפותו וחדות, כי זה ממחיש לרוסים בפני איזו סכנה עלול לעמוד הקליינט שלהם, אסד, אם הוא ימשיך להסתבך", מסכם ד"ר לרמן.

הגנה לכל הארץ

בזמן שברור שהשאלה המרכזית העומדת בפנינו היא לא האם, אלא מתי תהיה ההתנגשות הבאה, כדאי לברר האם צה"ל ערוך לבאות. האלוף במילואים בן ראובן אומר שתמיד יש עוד מה לעשות. "צה"ל נערך היטב. הזירה הצפונית מוגדרת בעדיפות עליונה, וצה"ל הגביר מאוד את רמת האימונים שלו. כל נושא המוכנות שלו נמצא בעיניי, כחבר ועדת חוץ וביטחון, במקום טוב".

עם זאת יש כאן גם אבל, ואפילו אבל גדול במיוחד. "הפער", מסביר בן ראובן, "הוא בפן האזרחי ובמיגון האקטיבי של אזרחי המדינה בכלל, לא כולל את הדרום ועוטף עזה שממוגנים היטב. אזרחי ישראל, בעיקר בצפון הארץ, אינם מוכנים למערכה שעלולה לפרוץ בהתאמה לאיום".

לאיזו היערכות היית מצפה?

"האיום היום הוא של אלפי רקטות מדי יממה, זה איום שלא ידענו כמוהו בעבר. אם נכנסים למערכה כזו, אז יש דרכים לטפל בכך. מדובר בכמויות ארטילריה שלא הכרנו, ולכן צריך ממ"דים שאפשר להגיע אליהם תוך 15 שניות ולשהות בהם לאורך זמן. המקלטים שהיו בעבר היו טובים לזמנם. המצב עכשיו הוא שאנשים יצטרכו לשבת בממ"דים הרבה מאוד זמן, וזה צריך להיות בבית, במקום נגיש. לצערי הצעת חוק שלי בנושא הזה הופלה על ידי הממשלה, וגם בדיונים על התקציב השבוע דיברתי בדיוק על הנושא הזה".

אתה קורא לעשות בשביל תושבי הצפון את מה שנעשה בשביל תושבי הדרום בשיא תקופת הירי לעבר עוטף עזה?

"חד משמעית. בדיוק מה שנעשה בשביל המיגון בדרום, צריך לעשות בצפון. המדינה צריכה להשתתף בכך בצורת מענקים, ויש גם תוכנית מפורטת שנעשתה על ידי רשות החירום הלאומית, פיקוד העורף ומנכ"לים של משרדי ממשלה. רק צריך לממש אותה וכרגע זה לא קורה".

אופטימיות לא תמצאו אצל אף אחד מאנשי הביטחון ששוחחו איתנו. כולם מדברים על כך שההיתקלות הבאה היא עניין של זמן, ועל מערכה שאפשר כבר להתחיל להריח את ריחות אבק השריפה שלה. האקלים המזרח-תיכוני, והדברים המטרידים שמעלה ח"כ בן ראובן, מחייבים חשיבה מעמיקה באשר לסוגיית האוכלוסייה האזרחית בצפון, שידעה ימי מלחמה קשים וספגה לא מעט טילים, ולסוגיות המיגון. האתגר הזה יעמוד לפתחה של הממשלה בשנה הקרובה, למרות התקווה הגדולה של חבריה, שאף אזרח לא יזדקק למרחבים מוגנים כתוצאה מהתלקחות בגבול ישראל עם סוריה או לבנון.