אחרי שבשבוע האחרון דנו בתקשורת הישראלית בשאלה האם קיים ברצועת עזה משבר הומניטרי, ד"ר אריה בכרך אומר בטורו השבועי בערוץ 7 כי הסוגייה הזו לא צריכה להעסיק כלל את ישראל ומסביר מי אשמים במצב.
בכרך טוען כי תחילה יש להגדיר מהי מצוקה הומניטרית, "שעתיים חשמל ביום זו מצוקה או אולי להפך - רווחה? תלוי כמובן את מי שואלים ולמה משווים זאת. האם לתושבי צפון ת"א, ברלין ופריז או שמא לבדואים בסיני, אחיהם של העזתים".
גם אם קיימת מצוקה בעזה בכרך סבור כי האשמה אינה נופלת על ישראל, "האחראים העיקריים למצוקה הם ראשי החמאס. כל הכסף המוזרם לרצועה לשיקום התושבים ורווחתם נגזל על ידי החמאס ואלו משקיעים את הכסף ברווחתם האישית ובטרור.
"אולם את אסון החמאס המיטו עליהם תושבי עזה בעצמם. החמאס נבחר לנהל את הרצועה ולדאוג לרווחתם על ידי התושבים עצמם בהליך דמוקרטי מובהק. במילים אחרות תושבי עזה הם האחראים הישירים למצוקתם".
בכרך מאשים גם מדינות אירופה במצבם של תושבי עזה, "מי שמגדיל את מצוקתם איננה מדינת ישראל, אלא דווקא מדינות אירופה ושאר התורמות לתושבי הרצועה. כפי שלא יעלה על הדעת שלשכת הרווחה תיתן כסף לשיכור כרוני או נרקומן על מנת שישקם את עצמו, כך אי אפשר לתת כסף ומוצרי בניה לידי החמאס".
"כמו לנרקומן גם לתושבי עזה יש לתת מוצרי צריכה מוגמרים שאי אפשר לסחור בהם. יש לתת להם בתים טרומיים ולא חומרי בנייה".
בכרך אינו נבהל מהאיומים ולפיהם אם המצוקה בעזה תיגבר יפרוץ גל טרור נגד ישראל, "אלימות ערבים נגד יהודים איננה תלויה אלא בשנאה בסיסית ומלובה על ידי המנהיגות הפלסטינית, ולא משום מצוקה".
לדבריו ישנה גם אפשרות שמצוקה כזו תביא דווקא לתוצאה טובה למדינת ישראל, "מי יודע אולי מצוקה קטנה בעזה תגרום לכך שיהיה מרד נגד השלטון כפי שהיה בלוב, מצרים, סוריה ומדינות אחרות וכך, רק נצא נשכרים מהמצוקה".
לצד הטיעונים נגד האפשרות לפריצת "גל אלימות" חדש, שולח בכרך עקיצה לאנשי השמאל ולבכירי מערכת הביטחון בעבר, "אני תמה מדוע אלו שהפגינו בעד שחרור מחבלים בעסקת שליט - סמכו על השב"כ שידע לשמור עלינו מהמחבלים המקצועיים שהשתחררו, ועתה אין הם סומכים על צה"ל שידע להגן עלינו ממתקפה של כנופיות מזות רעב מוכות קור.
''מה קרה? צה"ל איבד את יכולותיו? או אולי כל הדיון לא נועד אלא לפגוע בחוסנה של ישראל הן במישור הלאומי והן במישור הבינלאומי".