
בתואר הראשון בתקשורת למדנו קורס בשיווק. בכמה משפטים אני יכולה לחסוך לכם סמסטר שלם, קחו עטים ומחברות.
כל תורת השיווק יושבת לנו על החוסר, על האין הטבעי שמצוי בתוכנו. אין לכם, חסר לכם, ריק לכם. הטריק הוא להעצים את החוסר, להאיר עליו עם זרקור, כשההמשך הישיר להתעוררות האין הוא: במקרה הכינותי מראש את המוצר שימלא את החלל החמור שנמצא בקרבכם. קודם מדגישים את האין, את החוסר, או יוצרים אותו, ואז מוכרים את הפתרון, את המרגוע, לתחושה הזאת הקשה שחסר לי משהו. פשוט וגאוני.
אני מנסה להיגמל מתרגיל הביצה והתרנגולת, מנסה לא ליפול במלכודת השיווק. אז הגיעה השעה לבדוק מה הם החסרים בחיי, ואולי באותה הזדמנות לעשות את הלא ייעשה, ולהתבונן גם במה שאף פעם לא היה חסר לי. חדשני וחתרני משהו, תחזיקו ראש.
אף פעם לא היו חסרות לי דאגות. דאגנית אני. יואו אמאל'ה, איזו דאגנית. קיבלתי את זה בירושה מאמא שלי. אינפוזיה מחבל הטבור. אני דאגנית גם לאנשים שהם לא בהכרח קרובים אליי. אני מאמצת אותם בלי כוונה ללב, והדאגות - הן פשוט בונוס.
אף פעם לא היו חסרים פיות רעבים. איך שאני מסיימת לנקות את המטבח וחושבת שבא לציון גואל, אחד הילדים צועק "אני רעב" כאילו שנות הצנע. אף פעם לא היו חסרות לי נשיקות בשביל הילדים. או חיבוקים. או רצון להישאר איתם במיטה ולפטפט. אף פעם לא היה חסר לי הרצון לישון. ולישון. או חסרה עייפות. מאיה, החברה הכי טובה שלי בילדות, תמיד אמרה "חסרות לי שעות שינה". אז אני מאמצת. אף פעם לא חסרו לי שעות שינה חסרות.
אף פעם לא חסר לי הרצון להניק. מאז שהבנתי איך הסיפור פועל, אני מאוהבת בזה. הסיבה הטובה היחידה להפסיק להניק את הילדים היא ההיריון נוסף. אם יש הוכחה לגאונות ה׳ זו הנקה. אומרים שיותר ממה שהעגל אוהב לינוק, הפרה רוצה להניק. אז שלום, מוווו זו אני.
כנראה שכבר אף פעם לא יחסרו לי קמטים. אני משתדלת להסתכל עליהם כעיטורי כבוד. אף אחד לא אמר שהגוף רצה לעבור את כל שנות השיזוף, ההיריון או ההנקות שהחלטתי בשבילו. אבל זה קשה. להלן הסעיף הבא.
אף פעם לא חסר לי המאבק בין מה שחשבתי פעם שהוא יפה, למה שהיום. אם בראש אני מבינה שאני יפה כשאני צנועה, הלב עדיין מתקשה, עדיין במלחמה. אף פעם לא חסרה בתוכי מלחמה. גם לא חסר בי הרצון לנצח את היצר הרע. כנראה יותר קל לשנות מעשים, מאשר תפיסות שהוטבעו בגירסא דינקותא.
אף פעם לא חסרות לי צרחות "חמץ" של מטורפת כשהם מתיישבים לי על השיש המנוילן אחרי שחזרו מביעור חמץ. אף פעם לא חסר לי הרצון שכל המגירות בבית יהיו מסודרות כמו חיילים. אף פעם לא חסר לי הרצון לזרוק כל מה שיש במגירה. אבל זה כבר קשור לפסח, נחזור לזה עוד חודש. אף פעם לא חסרות לי כביסות לקפל. זה בבחינת עמלק.
האין והיש
אף פעם לא היה חסר לי געגוע. געגוע לאבא, געגוע לבית של סבא וסבתא. געגוע לתל אביב של ילדות. היא לא קיימת היום. געגוע לשירים מפעם. אולי שורש הגעגוע הוא לבית מקדשנו. אף פעם לא חסרה לי התקווה שכשהמשיח יגיע, הגעגועים ייעלמו. אף פעם לא חסרים לי חלומות. כאלה שקורים בזמן השינה, וכאלה שעוד לא הגשמתי.
אף פעם לא חסרה לי אהבה של אמא. גם כשהיא הייתה נורא עסוקה, אהבה לא הייתה חסרה. אני מקווה שגם לילדים שלי תהיה אותה הרגשה בדיוק. אף פעם לא חסרים לי נושאים לדבר עם חברות. אף פעם. תשעה קבין נחתו אצלי.
אף פעם לא חסר לי הרצון לאכול שוקולד. אני מכורה לשוקולד. מהטוב ביותר, זה של פסח, ועד לשוקולד מריר פשוט. מכורה. ואם אתם קוראים במדורי הכלכלה על צניחת מניות בחברות השוקולד - תדעו שנכנסתי לגמילה זמנית.
אף פעם לא היו חסרות לי מחשבות לפני השינה. מה הייתי צריכה להגיד? איך הייתי צריכה לומר אחרת? האם שתקתי מספיק? האם לא הייתי צריכה לשתוק? אין סוף דין ודברים במחשבות האחרונות לפני השינה.
אף פעם לא הייתה חסרה לי גאווה בסבא, באבא, באמא שלי. במשפחה שממנה באתי. אפילו בתוכנית טלוויזיה, כשהמראיין הצליף בלשונו משהו מרושע על סבי ז"ל.
אף פעם לא חסר לי הרצון ששבת תמשיך. רק עוד שעה. שעתיים. יומיים. מכורה לה, לשבת. מכורה לילדים שלי שמקבלים מוד שבתי מיוחד. אף פעם לא חסרה לי ההתרגשות ללמוד מחדש את ספר בראשית. אף פעם לא היו חסרים לי נושאים להתפלל עליהם.
אף פעם לא חסר בי הרצון להודות לה' על שגאל אותי מחיי הקודמים. חיים שהייתי בטוחה שהם טובים ונפלאים. חיים שחשבתי שלא חסר לי אושר. אבל השם החליט להפוך לי את החיים וללמד אותי הכול מחדש. ואף פעם לא יהיו חסרים לי תשבחות על כך.
אף פעם לא חסר לי הרצון להפוך את האין ליש. ויש לי, בלי עין הרע. אני רוצה לראות אותו, כל הזמן, לא להתמקד רק במה שאין. להסתכל על מה שלא חסר. רוצה להסתכל על האין ולהבין שגם הוא יכול להיות יש. כי ברגע שאצליח לראות את הלא חסר, כל הזמן, ממילא הוא ימלא את כל חללי הריק. הכול הוא כוח המחשבה. בייחוד עכשיו, בחודש אדר, שכולו בסימן נהפוך הוא, אנחנו יכולים לצאת למלחמה באין הפנימי שלנו. נהפוך אותו ליש, לאף פעם לא חסר לי יש.
מתכון לחילבה
כבר נתתי כאן בעבר מתכון לחילבה, אבל שיניתי אותו למשהו יותר מוצלח. קבלו.
חומרים:
50 גרם אבקת חילבה / 6 כוסות מים + עוד כוס / מיץ מ‑2 לימונים / כף שטוחה מלח / חבילת כוסברה / 6 שיני שום / פלפל ירוק חריף / 5 עגבניות.
אופן ההכנה:
משרים ללילה את החילבה בקערה עם 6 כוסות מים / מוסיפים את שאר המרכיבים וטוחנים עם מוט בלנדר / אם סמיך מדי מוסיפים את כוס המים הנוספת. זה צריך לצאת רך ואווירי כמו עננים / אני מכניסה לכלים חד פעמים, ולפריזר.
לתגובות: ayakremerman@gmail.com