"כמעט כל לילה הסירנות מופעלות". חיילים על גבול הרצועה
"כמעט כל לילה הסירנות מופעלות". חיילים על גבול הרצועהצילום: דובר צה"ל

כבר שלושה חודשים שתושבי עוטף עזה סובלים מירי רקטות מתמשך, אך השיא הגיע בשבת שעברה, כאשר מפגינים של חמאס הציבו על הגדר מהצד העזתי דגל ממולכד, בסמוך לקיבוץ עין השלושה.

המטען פוצץ בהפעלה סלולרית בזמן שכוח של ארבעה חיילים עסק בהורדת הדגל. באירוע נפצעו ארבעה חיילים, שניים במצב קשה, אחד בינוני ואחד פצעים קלים. "המפגינים ששמו את הדגל לא היו אמורים להגיע לגדר. כל מי שמגיע למרחק של פחות ממאה מטר חייב לקבל ירי אזהרה. אלה הנהלים ולא ברור לי למה זה לא קרה. צה"ל צריך לבדוק את עצמו בנושא הזה", אומר חבר ועדת חוץ וביטחון ח"כ חיים ילין, תושב עוטף עזה בעצמו ומי שכיהן כראש המועצה האזורית אשכול.

"מה שהכי חמור הוא שלא מדובר בפעם הראשונה. זה האירוע השלישי, שאני זוכר, שנובע מתוך טעויות ושטויות שעושים בצה"ל. אז שמו דגל של חמאס על הגדר, אז מה? תשלח לשם רובוט שיוריד את זה, למה לשלוח חיילים? הפעם במזל זה נגמר בארבעה פצועים. אבל אם הדגל הזה היה מחובר למטען של 20 קילו, היו לנו כרגע ארבעה הרוגים וממקרה מטופש יכולנו למצוא את עצמנו על סף, ואפילו בתוך, מערכה כוללת בדרום. פשוט לא לומדים את הלקח. לפני כמה שנים היה אירוע דומה במחסום כיסופים, כשמחבלים מלכדו את השער ומ"פ בגבעתי שפתח את השער איבד את ידו. באחת מהמנהרות שנוטרלו נפצע מפקד הנדסה וחייל נוסף נשאר עיוור. בצה"ל קורות תאונות עבודה, אבל המקרים האלה לא היו צריכים להתרחש בכלל".

ממה נובעות הטעויות הללו?

"מחוסר למידה. ביקרתי את החיילים הפצועים וכולם אמרו לי שאם היו להם משקפי מגן הפציעות שלהם היו קלות בלבד. הם נפגעו מרסיסים בגוף ובעיניים. בעוד שבגוף בדרך כלל אפשר להתמודד עם פציעה כזאת בקלות יחסית, רסיסים בעיניים זה דבר מסוכן הרבה יותר. צה"ל חייב לבדוק את עצמו, במיוחד באירוע הזה, כי שום דבר ממה שקרה שם לא היה צריך לקרות".

תגובת צה"ל לאירוע הייתה הפצצה מסיבית של עמדות צבאיות שונות ברצועה, כולל ירי ארטילרי על מוצב של הג'יהאד האסלאמי ממזרח לחאן יונס בדרום הרצועה. "זאת הייתה התגובה הקשה ביותר שצה"ל הנחית על הרצועה מאז צוק איתן. הבתים שלנו בעוטף עזה רעדו מרוב ההתקפות ברצועה עצמה. זאת הייתה תגובה שסימנה קו אדום לחמאס ולשאר הארגונים ברצועה", אומר ילין.

אלא שלמרות סימון הקו, ירי הרקטות בשבוע החולף רק התגבר, כאשר באחד האירועים פצצת מרגמה ביישוב אור הנר התפוצצה בסמוך לבית. לו חס וחלילה הפצמ"ר היה נוחת בתוך הבית התוצאות היו עשויות להיות קשות הרבה יותר.

ההסלמה האחרונה מתרחשת כאשר הדרום כולו, ובמיוחד עוטף עזה, מלא בתיירים מכל רחבי הארץ שהגיעו לפסטיבל 'דרום אדום' שנערך זו השנה ה‑13 ברציפות. הפסטיבל עצמו רושם מדי שנה הצלחה אדירה, כאשר גם השנה, על אף ההסלמה הביטחונית, מאות אלפים הגיעו לאירועי הפסטיבל. "בשנים הקודמות הפסטיבל משך אליו כ‑350,000 איש במהלך החודש, ואנחנו צופים כי גם השנה יגיעו מספרים דומים לפי התנועה שהייתה באזור עד כה. כבר עכשיו ביקרו יותר מרבע מיליון איש בפסטיבל, ויש עוד שבוע שלם", אומרת לבנת גינצבורג, מנהלת התיירות בצפון הנגב ומפיקת הפסטיבל.

אתם רואים השפעה של האירועים הביטחוניים על מספר המבקרים?

"אין ספק שלמצב הביטחוני יש השפעה רבה, וכל מתיחות או הסלמה מביאה לגל של ביטולים. אבל כל עוד נמשכת השגרה, הציבור הישראלי מצביע ברגליים ומגיע בהמוניו מכל קצות הארץ ליהנות מהמרבדים האדומים ומשפע הפעילויות, ללא כל חשש".

בדומה למה שראינו לפני שבועיים, אז המוני ישראלים טיילו בצפון וברמת הגולן גם לאחר תקרית הפלת המטוס, גם לאזור הדרום הישראלים לא מפסיקים להגיע. "אני חייב להגיד לך שיש כאן מציאות מעט מוזרה. אחרי הטילים בימים האחרונים היו פקקים אדירים מרוב אנשים שבאו לטייל כאן, אבל בגשם שירד בשבוע שעבר אנשים נשארו בבתים. אנחנו המקום היחיד בעולם שאנשים נשארים בבית בגלל טפטוף של גשם, וממלאים את הדרום בתיירים אחרי סערות של טילים. בשישי, אחרי הקסאמים, היה מפוצץ. בשבת, אחרי הגשם, בקושי הגיעו", אומר ילין.

מתחים ברצועה

אירועי השבוע האחרון מעידים על השקט שהופר בדרום, שקט שהחזיק מעמד מאז מבצע צוק איתן. תחושת השגרה הייתה מציאות שתושבי הדרום לא חוו שנים ארוכות. השקט הזה הוביל לכך שאזרחים רבים העתיקו את מקום מושבם לכיוון עוטף עזה. "כמעט בלתי אפשרי למצוא כאן בית בזמן האחרון, אפילו לא בשדרות. גם אם מישהו מצליח למצוא, המחירים מאוד גבוהים. אין מגרשים נוספים לבנייה, הכול נמכר. התוכנית הממשלתית לשיקום ופיתוח האזור, שמסתיימת ב‑2018, חייבת להימשך, כי היא הצעידה את האזור קדימה הרבה מאוד שלבים".

תוכנית הפיתוח לעוטף עזה עברה עוד בממשלה הקודמת, כאשר כחלק מהתוכנית היה קיצוץ רוחבי של שני אחוזים במיסים, ויותר מ‑1.3 מיליארד שקלים הושקעו בפיתוח היישובים הסמוכים לגדר. הסכום הזה מתווסף ל‑12 מיליארד שקלים שמדינת ישראל השקיעה בשנים האחרונות במיגון עוטף עזה בפרויקטים שונים.

הרגשת השקט הייתה אמיתית או רק אשליה?

"הייתה הרגשה אמיתית של שקט שלא חווינו כבר הרבה מאוד שנים, וזה השתנה לפני שלושה חודשים. מאז יש ירי ספורדי של קבוצות התנגדות בתוך רצועת עזה, שהן גם נגד חמאס עצמו. כמעט כל יום בחודשים האחרונים יורים לכיוון עוטף עזה. בחלק מהמקרים יש צבע אדום וזה נופל בשטחים פתוחים, בחלק יש אזעקות אבל הטילים נופלים בתוך הרצועה עצמה, ובחלק אין בכלל התרעות וזה נופל אצלם. אבל כמעט כל לילה הסירנות מופעלות", אומר ילין.

מה הוביל להסלמה?

"בניגוד לאנשים אחרים שרוצים לתלות את זה בהצהרת טראמפ, אני חושב שאין שום קשר להכרזה של טראמפ. הסיבה שהם יורים נובעת מתסכול שיש להם על כך שישראל מצליחה להשמיד את המנהרות. הם עבדו מאוד קשה על הנשק האסטרטגי הזה, וישראל בסוף מצליחה לנטרל אותו. פרט לכך, יש להם גם מצוקה פנימית ברצועה. המצב ההומניטרי שם קשה מאוד, והארגונים מנסים ליצור תמונת מצב כאילו ישראל אשמה בנושא, ולא הם עצמם, ובכך לאחד את כל אנשי עזה סביבם נגד ישראל. אבל בשטח זה לא עובד. המדינות המתונות לא מוכנות לתמוך במהלכים האלה, וגם התושבים לא קונים את זה. לתושבים אין חשמל ומים. אספקת החשמל ברצועה קוצצה משש שעות ביום לארבע בלבד, ואין מים שראויים לשתייה. זה קורה בעיקר בגלל העימותים הפנימיים בין חמאס לרשות, והציבור יודע שזאת הסיבה. מי שהוריד את אספקת החשמל ב‑25 אחוזים היה הרשות, ולא ישראל. פרט לכך היה קיצוץ של 50 אחוזים במשכורות של הפקידות והשוטרים ברצועה. המשמעות של זה היא שאין כסף שיניע את הכלכלה בתוך הרצועה, ולכן אם בעבר נכנסו 800‑1,000 משאיות סחורה מדי יום לרצועה, היום נכנסות 300‑400".

איך תושבי עוטף עזה מתמודדים עם ההסלמה?

"זה לא קל. אנחנו רואים משפחות וילדים שטופלו בעבר על ידי מרכזי חוסן, שחוזרים להיות מטופלים על ידי אותם מרכזים. אבל צריך להסתכל על הדברים בפרופורציה. האירועים בשבוע שעבר בגבול הצפון פתחו את כל המהדורות, והיה מעין שידור של גל פתוח. לעומת זאת האירוע השבוע עם המטען בגבול הרצועה, לא עשה הרבה מאוד רעש. בלילה היה צבע אדום, אבל בבוקר, חוץ מהעיתונות כולם התעוררו לבוקר רגיל. כאן כולם הלכו לעבודה ולבתי הספר כמו בכל יום. שגרת החיים שלנו היא חלק מהביטחון של התושבים. אם החוסן יירד זאת תהיה פגיעה קשה. לכן יש חלוקת עבודה: צה"ל דואג לביטחון עצמו, ואנחנו דואגים להמשך חיים נורמליים".