בצל הפרשות

האם תם עידן? במערכת הפוליטית הולכת ומסתמנת ההערכה שאחרי השבוע הזה, שבו צצה עוד פרשה ונחתם הסכם עד מדינה עם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, נתניהו כבר לא יצליח למנוע את הקדמת הבחירות. יש מי שמעריכים כי הוא בדרך לפרוש, אך נראה שהם מקדימים את זמנם.

נתניהו הוא מסוג האנשים שיחכו עד להתפתחות הכי קיצונית כדי להתייאש. גיוסו של פילבר כעד מדינה בלי שנתניהו יודע מה בדיוק יגיד במשטרה, מעמיד אותו עם הגב לקיר. אם לשפוט על פי העבר, בדיוק במצבים כאלה ראש הממשלה במיטבו. מחשבי המנדטים בליכוד כבר מנפנפים בסקרים שבהם דווקא החקירות, ההמלצות והתיקים בסופו של דבר לוקחים את המפלגה אל מעבר לרף 30 המנדטים. מציאותית זה עדיין נראה רחוק.

בתוך זמן מה, אולי אפילו בזמן שיעבור מהרגע שבו תרימו את העיתון ועד שתקראו את השורות האלה, יהיה מי שכבר ידליף מה אמר פילבר בחדרים הסגורים. מה לעשות, בחקירות נתניהו הכול יוצא החוצה. השאלה היא איך יתייחסו לכך השותפים הקואליציוניים שנתנו לראש הממשלה מרווח נשימה, כשהכוונה בעיקר לנפתלי בנט ומשה כחלון. ליברמן נמצא עם נתניהו באחוות הנרדפים, אז הוא כנראה לא יהפוך את הקערה על פיה, אבל בנט וכחלון יכולים לצאת ולומר שהם מתקשים להשלים עם המצב, ושיהיה נכון לפרק את הממשלה, גם אם אף אחד משניהם לא שש ושמח לבחירות עכשיו.

הקלפים נמצאים קרוב מאוד לחזה של ראש הממשלה. פרשת בזק שהתפתחה באופן כה מהיר, הפתיעה אותו. פרשת ההבטחה, לכאורה, לשופטת גרסטל, נכון לעכשיו נראית כבלון נפוח, אבל כל רגע משהו יכול להשתנות. נתניהו מתכוון להילחם עד הסוף כדי להישאר בלשכת ראש הממשלה עד סוף הקדנציה, אבל התפתחויות שיהיו בהמשך יכולות לשנות את המצב הזה. נתניהו לא רוצה לרדת מהבמה הציבורית עם עננה מעל ראשו. אם לצאת, אז רק אחרי בחירות או במצב שיאפשר לו למצוא את דרכו החוצה באופן שלא יותיר אותו נבוך. בינתיים זה לא נשמע ריאלי. זה נראה כמו משחק על הכול או כלום. ראש הממשלה יצטרך לקחת כאן הימור פוליטי. האם לקוסם מבלפור נשאר עוד שפן בתוך הכובע? ימים יגידו.

יהודי מדי לכולנו

היה נראה שחוק הלאום הולך לקבל אחרי זמן רב קידום ודחיפה לקראת הליכי חקיקה מתקדמים, אלא ששוב הוא תקוע. בזמן שהתקשורת כולה עוסקת בחקירות ראש הממשלה, בסיעת כולנו מנצלים את המומנטום, ולמרות התחייבויות להגיע להסכמות על הצעת החוק - ממשיכים להתחמק.

בכולנו טוענים כי הם לא יכולים לקבל את המצב לפיו זהותה היהודית של המדינה תהיה קודמת לזו הדמוקרטית, בעוד השר יריב לוין מתעקש על כך שזה יהיה חלק מנוסח החוק. בשיחות שהתקיימו השבוע הבהיר יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, שהוא לא מוכן לנוסח הזה, ומבחינתו החוק יכול להישאר על הנייר. בליכוד כמובן זעמו בתגובה. ח"כ אבי דיכטר, שיזם את הצעת החוק, כבר הודיע כי אם לא יימצא פתרון והחוק לא יאושר לפחות בקריאה ראשונה עד תום מושב החורף, הוא אינו מתכוון להצביע בעד תקציב 2019.

בכולנו זועמים על הנוסח שהופץ וקובע כי כל החוקים בישראל, לרבות חוקי היסוד האחרים, יפורשו על בסיס הקביעה שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, בלי לאזכר גורמים אחרים. משום מה לפולקמן וחבריו קשה עם העובדה שבחוק נכתב כי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, בה קמה מדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את שאיפתו וזכותו הטבעית להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית. מימוש הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי".

מבחינתם הדבר משול להכפפת הדמוקרטיה בפני היהדות. פולקמן, אגב, אמר דברים דומים לגבי הרצון לתת משקל גם למשפט העברי בתוך החוק: "ההבנה הייתה שמדובר בהצהרה סמלית. יש הפרדה מהותית בין עיגון של מדינת הלאום כמדינה יהודית, לבין לבוא בדלת האחורית לשנות את עקרונות המשפט של מדינה שבבסיסה היא יהודית חילונית".

בכולנו כנראה מריחים את הבחירות. אנשיה, ובראשם השר כחלון, מבינים שהציבור המסורתי לא ממש מסתכל לכיוונה של המפלגה. זה לא מספיק לומר שאתה מסורתי, כנראה. הצעד הזה אמור, בחשיבה הפוליטית, לעורר קצת אהדה בקרב ציבור חילוני שאפשר למכור לו את הסחורה הזאת.

מכיוון שמדובר בחוק שראש הממשלה שם עליו את יוקרתו ויהבו (ח"כ דוד אמסלם קיבל את העברת החוק כמשימה ראשונה במעלה כשמונה לתפקיד יו"ר הקואליציה), פולקמן וכחלון מנסים לשדר כאן כוח ועליונות. מעניין יהיה לעקוב ולראות כמה זמן ימשיכו בניסיונות הללו ומי ימצמץ ראשון. גורם בכיר בקואליציה מעריך בשיחה איתנו שהחוק הזה יאושר בקריאה ראשונה עוד לפני תום מושב החורף, בתוך שבועות ספורים.

המנהל מאשר, נתניהו תוקע

תארו לכם שהיישוב שבו אתם מתגוררים ביהודה ושומרון רוצה להתרחב. המועצה האזורית או המקומית מקדמת תוכניות, מגישה אותן ועוברת את כל ההליכים לאישור של נניח 200 יחידות דיור, לא יותר מדי. אלא שאז, בשלב האחרון והמכריע, מגיעים אנשי המינהל האזרחי עם הוראה מהדרג המדיני, לפיה אפשר לקדם את התוכנית, אבל כדי שזה יעבור בלי בעיות עדיף לעשות זאת בחלקים - 50 יחידות עכשיו, 50 בעוד שנה, 50 בעוד שלוש שנים וכן על זו הדרך.

ברוכים הבאים לאחד האבסורדים התכנוניים הגדולים בכל רחבי יהודה ושומרון. סוד גלוי, כך מתברר, שלא צריך להרים יותר מדי אבנים כדי להבחין בו. קחו לדוגמה את תוכנית ההרחבה של היישוב נגוהות שמתפרסמת להפקדה עם 102 יחידות דיור. ההליך התכנוני המקורי דיבר על 260. הנושא קודם, החל לצבור אישורים, כספים הוצאו על התכנון, ואז, כמדי תקופה, התקיימה ישיבה בין נציגי המינהל האזרחי ובין מי שמכונים "הדרג המדיני". בישיבה הזאת בדרך כלל נשמע מצד המערכת המדינית ההסבר לפיו האמריקנים לא יראו בעין יפה תוכנית כזאת או אחרת, וכדאי לקצץ. באותה שיטה ביישוב מיצד מקדמים היום רק 150 יחידות דיור מתוך תוכנית של 600. בצופים קיימת בעיה דומה, וזה רק על קצה המזלג. באחד היישובים נוצר מצב שבשם "האמריקנים לא יראו בעין יפה", התבקשו במינהל לקצץ חלק מסוים מתוכנית בלי שנציגי הדרג המדיני ידעו בדיוק מה קורה בשטח. התוצאה הייתה אבסורדית: מאות יחידות דיור נמחקו מהתוכנית, אך כל מוסדות הציבור שנכללו בה דווקא קיבלו אישור.

אי אפשר להאשים רק את אנשי המינהל האזרחי, שכן התוכניות מקודמות על ידם. יש שם מי שמנסים ורוצים לעזור, אבל בסופו של דבר הם כפופים להוראות הדרג המדיני. בשרשרת הזאת יש הרבה רצון טוב, אבל גם צורך לעבוד על פי הכללים.

המצב האבסורדי הזה הותיר את הר ברכה בישיבת מועצת התכנון האחרונה עם 54 יחידות דיור. כן, מדברים על תוכניות ל‑800 יחידות דיור, וראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על מימוש מהיר של התב"ע (תוכנית בניין עיר), אבל בסופו של דבר ההליכים מתעכבים. ביישוב חיים כיום קרוב ל‑5,000 תושבים. התב"ע כוללת עוד 800 יחידות דיור שהמתינו לאישורים והתעכבו בתקופת ממשל אובמה, אבל גם שנה של טראמפ בשלטון הותירה את הכול מוקפא.

המתיישבים ממתינים לקיום ההבטחה שנתן ראש לשכת נתניהו בשבעה על הרב איתמר בן גל הי"ד. הם רוצים לשמוע הצהרה של ראש הממשלה שתדבר על קידום התוכנית הזאת, למרות שגם זה לא מבטיח את מימושה, לנוכח הריטואל שתואר כאן.

יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן אומר כי הבטחה בקולו של נתניהו יכולה להינתן כבר ביום ראשון הקרוב, בממשלה או בישיבת שרי הליכוד: "אנחנו מצפים להכרעה מיידית של הממשלה, כפי שהיה נכון ונעשה בחוות גלעד. התשובה של ממשלת ישראל שהר ברכה תגדל ותוכפל ובהמשך תהיה לעיר היא התשובה הכי נכונה, שהכי תרתיע את המחבלים והכי תחזק את עם ישראל״.

נציין רק כי במשרד ראש הממשלה הגיבו לדיווחים על קיצוץ חוזר ונשנה של הדרג המדיני בתוכניות הבנייה, ומסרו ל'בשבע' כי "משרד ראש הממשלה מוביל יחד עם משרד הביטחון את פיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון, ובתוך כך גם את קידומן ואישורן של אלפי יחידות דיור. הקבינט המדיני-ביטחוני החליט על עקרונות הבנייה ביהודה ושומרון ואכן, משרד ראש הממשלה מקפיד על עמידה בעקרונות אלו".

מהמינהל האזרחי נמסר כי "לא מוכרת מדיניות הפועלת בשיטה המוזכרת אצל גורמי המינהל האזרחי. המינהל האזרחי פועל לפיתוח ולקידום ההתיישבות ביהודה ושומרון, בהתאם לחוקי התכנון והבנייה ולהנחיות הדרג המדיני".

בין שבת לשבת

לפעמים ההיסטוריה היא זו ששופטת האם שינוי או רפורמה שהייתה ניתנת לביצוע הוחמצה. כינוס אחד של כמה בני אדם השבוע, הפך הזדמנות להחמצה. הוועדה בראשות השר חיים כץ, שלראשונה אישרה בשם מדינת ישראל למשחקי כדורגל להתקיים בשבת לא בדיעבד אלא לכתחילה, שמה קץ לניסיונות של שחקנים רבים בליגה לנסות ולאפשר להם לשמור את השבת, כפי שהם רוצים. חברי הכנסת החרדיים, וגם חלק מאלו הדתיים, נתנו לסיפור הזה פשוט לעבור.

אם היה מדובר בעבודות הרכבת בשבת, משהו שכרוך בחילול שבת של עשרות אנשים, סגן השר ליצמן היה בוודאי אץ רץ להוציא הודעות ולהתפטר, כפי שכבר עשה פעם אחת. חברי כנסת אחרים מכל הסיעות החרדיות היו מצקצקים בלשונם ומדברים בחרדת קודש על שמירת קדושת השבת. בואו רק ננסה לחשוב על השוואת עבודות של עשרות אנשים לחילול שבת המוני של אלפי - ולפעמים עשרות אלפי - אוהדים שמגיעים למגרשים בעיצומה של השבת.

הייתה כאן צביעות מוחלטת. הראשון לציון הרב יצחק יוסף היטיב לבטא את מה שאני מדבר עליו. בדרשה לפני זמן מה אמר: "כמה עשו רעש על הרכבת שעובדים בשבת, זה הפועלים שעובדים, לא יודע יהודים, גויים, אבל עשו מזה רעש, נכון? צודקים, ודאי צודקים, אבל זה יותר גרוע. שמה זה רק פועלים, פה זה כל הספרדים שלנו, אחינו הספרדים, מסכנים, ייכשלו בחילול שבת כזה גדול".

המחאות הרבניות לא הועילו לאיש. שמענו קצת את השר אריאל וח"כ בצלאל סמוטריץ' מתרעמים על הנושא, והאחרון אף הגדיל לעשות ופנה לראש הממשלה. השורה התחתונה היא שחילול השבת העצום הזה, שיתקיים בהיתר מפורש של המדינה, ייעשה לאחר שמרבית חברי הכנסת שאמורים בשם האלקטורט שלהם להילחם על הסוגיה הזאת הסכימו לה, בשתיקה או בדיבור.

בפעם הבאה שמישהו מחברי הכנסת הללו ייצר משבר או יספר לנו כמה שמירת השבת חשובה בעיניו, ניזכר כולנו בשחקני הכדורגל שביקשו לעצמם את יום המנוחה. אלו שלא יזכו לנוח בשבת, רק כי הפשרה הפוליטית גברה על הרצון להיאבק באופן אמיתי על קדושת השבת. הייתה כאן הזדמנות, הלבבות הוכשרו, בג"צים הוגשו, השיח הציבורי עסק בנושא על כל היבטיו. מה חבל שהפוליטיקה הקטנה וחשבונות הקח ותן הקואליציוניים גנזו את ההזדמנות ההיסטורית לחולל שינוי ולהעביר את משחקי הכדורגל, כמו בלא מעט ממדינות אירופה, ליום ראשון.

לתגובות: nitsan@besheva.co.il