סערת הפרסומים התקשורתיים סביב מכינת 'בני דוד' שבעלי, הטענות למסרים מפלים ופוגעניים כלפי נשים וכלפי הצבא, ואף הקריאות לשלול תקציבים מהמוסד הובילו להתגייסות של בוגרי המכינה תחת הכותרת 'בני דוד שלא הכרתם'.
במיזם זה מעלים הבוגרים פוסטים המתארים מעט מחוויותיהם והתחושות המלוות אותם מאז עזבו את כתלי בית המדרש בעלי ונצרבו בהם עד היום.
"מטרת הפרוייקט היא לחשוף לחברה הישראלית את האווירה שבה התלמידים חיים ומתחנכים. כחלק מן המהלך, יוצאים תלמידי ותלמידות המוסדות ובוגריהם, אל עבר המקלדת וכותבים את חוויתם האישית מן המכינה, אילו ערכים הם סופגים כאן, מה הוא הלך הרוח של מוסדות "בני דוד", ועוד סיפורים רבים מחיי היומיום של התלמידים", אומר אחד היוזמים.
לדבריו "ממגוון הפוסטים שהועלו מצטיירת תמונה שונה לגבי הנעשה בעלי. רוח של נתינה, כבוד לזולת, מסירות והתנדבות".
אחד הבוגרים מגדיר בפוסט שהעלה למיזם את החלטתו ללמוד ב'בני דוד' כ"ההחלטה הכי טובה שיצא לי לעשות בחיים", והוא מספר: "החלטתי, לאחר שבדקתי מקומות שונים, ללכת ללמוד במכינה הישיבתית הקדם צבאית 'בני דוד' בעלי. המקום הזה נתן לי כל כך הרבה לחיים. החל מהרובד הכי פשוט של להכיר חברים חדשים ומדהימים ורבנים דואגים, ערבי כיתה מושקעים, שיחות מעשירות ומעניינות וטיולים. אבל זה באמת הרובד הכי פשוט. אני קיבלתי מהמקום הזה כל כך הרבה אהבה לחיים. אהבת תורה שלא הייתה לי מעולם".
"למדתי לבחור בעצמי בקודש. לרצות ללמוד עוד על הדברים הכי הכי עמוקים ואמתיים בחיים. על כך שהדבר הכי חשוב בחיים הוא בניית המשפחה. על כך שהמטרה הכי חשובה שאדם יכול לרצות בחיים שלו זה לרצות לחיות לפי אידיאלים, לפי המגמה האלוקית שזה הרצון לעשות טוב, טוב למען האומה, טוב למען המשפחה, טוב למען המולדת, טוב למען עצמך. למדתי על המושג "שליחות". על הרצון לתרום לאחרים. לדעת שאני בא לצבא או בכללי לחיים מתוך מטרה שגדולה יותר ממני ומתוך משמעות ענקית. למדתי לכבד כל אדם ולאהוב אותו באמת ולהבין את מה שמניע אותו לעשות את מה שהוא עושה גם אם לפעמים אני לא מסכים אם זה ואם אני בחיים לא הייתי מתנהג כך".
עוד ציין הבוגר וכתב: "היה הרבה הרבה מקום לשאלות במכינה, להתלבטויות, לפקפוק, לחקירה ולביקורת, אבל בסוף מה שקניתי בשנה הזאת הוא לגמרי שלי ואף אחד לא "הכתיב" לי לרצות את זה.
למדתי גם להתנדב, לעזור, להיות תורן במטבח".
בוגר מחזור ב' כותב: ,אני לא יודע איך הייתי מתגלגל בחיים לולא הייתי מגיע לשם. בעלי למדתי להיות איש אמונה בעולם המעשה, להנהיג ולפקד, לקחת אחריות, להתחשב באחר. זה לא שלא קיבלתי חינוך מצוין בבית. היו לי תמיד כוחות אבל לא העזתי להוציא אותם לפועל, והרצון לסייע לעם ישראל ולצה"ל גרם לי לרצות להשתתף במאמץ הכללי ולהיות "ראש גדול". אז – בצבא הפכתי להיות מפקד, ואחר כך מפקד של מפקדים. השקעתי את הנשמה, גם כשאף אחד לא ראה, כי הבנתי שצריך לתרום ואין מישהו אחר שיעשה את זה בחלקת אלוקים הקטנה שבה הייתי (בחיל המודיעין, לא בסיירת...). והיום אני משקיע את הנשמה באקדמיה, כפרופסור למשפטים, בניסיון להילחם, בין היתר, את מאבקן של נשים מסורבות גט, את מאבקם של ילדים מוכים, את מאבקן של תלמידות מופלות במגזר החרדי ועוד ועוד...".
במיזם עלה גם פוסט של אם לאחד מתלמידי המכינה שכתבה: "לפני כשנה וחצי, כשבני החליט שהוא רוצה ללכת למכינה בעלי (וזאת לאחר שבחר בעלי מבין מכינות אחרות שבדק), התנגדתי נחרצות לעצם הרעיון בתירוץ שזה בזבוז זמן וחבל שהוא לא ירוץ קדימה עם החיים. חשבתי ששנה זו לא תיתן לו כלום בחיים. אבל היום בדיעבד אני יכולה להעיד, לאחר שנה שבני למד במכינה והיום הוא משרת בצה"ל, שאני רואה איזה שינוי מדהים עם ערכים טובים הוא קיבל במכינה. אלה ערכים שעוזרים לו כיום להשתלב בצבא בשירות רגיל עם חיילים מכל גווני האוכלוסייה, ביניהם חילונים וגם נשים. הוא מדבר עם כולם בגובה העיניים מתוך כבוד. גם החיילים שאתו מכבדים את השקפת עולמו השונה מהם ומתחשבים בו.
אני רוצה להודות לרבנים במכינה שחינכו אותו בדרך הנכונה והקנו לו כלים שילוו אותו בהמשך חייו. היום אני יכולה להגיד שאשכנע גם את בני השני ללכת למכינה בעלי כי אין תחליף לערכים שמקנים להם שם. יישר כוח!!!".
בוגר נוסף כותב:
"אני מכיר בית מדרש מחובר למציאות הישראלית היומיומית.
אני מכיר בית מדרש ורבנים שמקדשים את הממלכתיות.
אני מכיר בית מדרש שמחנך לאהבת הזולת ורכישת כבוד לכל אחד ולא משנה מה דעתו.
אני מכיר בית מדרש שמצליח לגרום לך לבחור בתורה ,בעם ובמדינה שלך ללא פשרות.
אני מכיר בית מדרש שמחנך ל-100 אחוז בתורה ו-100 אחוז עבודה.
אני מכיר בית מדרש שמחנך להשפעה על פי שיטת אלקנה- בנועם , ללא כפייה, במצוינות ובהוספת אור.
אני מכיר רבנים שמשקיעים יומם ולילה לחינוך וללימוד תורה.
ועם זאת,
אני מכיר בית מדרש שלא מתפשר על עקרונות התורה, גם אם הן לא מצטיירות טוב ב2018.
להיות ציוני-דתי, זה מורכב.
להיות בן-דוד זה עוד יותר מורכב.
הרצון לקחת חלק, להשפיע ולהשתלב בלי להתפשר".
יצוין כי בתוך שעות אחדות מפתיחת המיזם הועלו עשרות פוסטים ונראה ששורת הפרסומים מתמשכת גם בשעות אלה.