המנהיג שקידש את הבדלנות

כשם שהרב שטיינמן לא היה פשרן בענייני המהות כך הרב אוירבאך לא היה קיצון חסר תכלית. מי היה המנהיג שקידש את המחאה והבדלנות? פרופיל

בן שאול , י' באדר תשע"ח

הרב שמואל אויערבך
הרב שמואל אויערבך
צילום: עדי גפן/TPS

חסידי מנהיג 'הפלג הירושלמי' הרב שמואל אוירבאך שנפטר במהלך השבת האחרונה טוענים כי עושים עוול לזכרו כשמתארים אותו כקיצוני, בדלן וכאיש שאינו יודע פשרות.

ביקורת דומה הושמעה בציבור הליטאי המרכזי לאחר פטירתו של מנהיג הציבור הליטאי המרכזי הרב שטיינמן לפני כחודשיים וחצי שתואר בכלי התקשורת כפשרן ופרגמטי.

כשם שהרב שטיינמן לא היה פשרן בענייני המהות כך הרב אוירבאך לא היה קיצון חסר תכלית. המחלוקת האידיאולוגית השורשית בין השניים נסבה בעיקר סביב אופן שימור החומות החרדיות אל מול האוכלוסיה המתירנית בישראל וההנהגה הפוליטית בראשה.

בעוד שהרב שטיינמן קידש את ההידברות, הרב אוירבאך קידש את המחאה. בעוד הראשון ראה את מהותה של מחאה ככלי להשיג מטרות, האחרון ראה בה מטרה בפני עצמה. "חובת מחאה", הוא כינה זאת.

ניצני המחלוקת נראו לראשונה כבר בשנות התשעים, עוד בחייו של מנהיג הציבור הליטאי המיתולוגי הרב אליעזר מנחם מן שך. 'ועדת טל' הוקמה בכנסת כדי להסדיר את מעמדם של בני הישיבות ובחינת גיוס צעירים חרדים לצה"ל. הרב שטיינמן העניק אור ירוק לחברי הכנסת לנהל דיאלוג עם הוועדה. הרב אוירבאך ראה זאת בחומרה וסבר כי מדובר במדיניות פשרנית למדי. לדבריו, יש 'לנתק מגע' מכל הידברות שתוביל למתווה זה או אחר סביב גיוס חרדים לצה"ל.

מחלוקת דומה נרשמה לפני עשור סביב 'חוק הישיבות הקטנות' שגובש על ידי הנציגות החרדית בכנסת ואשר עיגן את מעמדן התקציבי של הישיבות הקטנות על כ-60% תקצוב, מבלי שיידרשו ללמד לימוד חול בין כותליהן. הרב שטיינמן העניק ברכתו לחוק אולם אנשי הרב אוירבאך התנגדו לו בחריפות בטענה שהוא משלב סעיפים המעודדים לימודי חול בצורה זו או אחרת.

באותה תקופה הרב יוסף שלום אלישיב הנהיג ביד רמה את הציבור הליטאי. עובדת היותו של הרב אלישיב נערץ על הרב אוירבאך המנוח, השקיטה קמעה את המחאה הציבורית של תומכיו נגד 'חוק הישיבות הקטנות'. מה גם, שהשקפותיו של הרב אוירבאך קיבלו בשעתו ביטוי בביטאון הליטאי 'יתד נאמן' שנשלט באופן כמעט מוחלט בידי אנשי הרב אלישיב ואנשיו.

חילוקי הדעות בין הצדדים קיבלו ביטוי סביב מאבקי השליטה על ישיבת פוניבז' בבני ברק הנחשבת לספינת הדגל של הציבור הליטאי. הרב אליעזר כהנמן זוהה עם הרב שטיינמן, בעוד הרב שמואל מרקוביץ' נתמך על ידי הרב אוירבאך.

הקרע הגדול נפער לאחר פטירתו של הרב אלישיב. אנשי הרב אוירבאך סירבו לקבל מרותו של הרב שטיינמן והפילוג היה בלתי נמנע. כחלק מפירות הפילוג הוקמו ישיבות נפרדות ברוח ההשקפה הלוחמנית של הרב אוירבאך. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות שולבו נציגים מטעם התנועה בכמה ערים חרדיות, ביניהם בירושלים ובבני ברק.

בהליך שארך חודשים אחדים לאחר פטירת הרב אלישיב הוחלפה הנהלת עיתון 'יתד נאמן' בהנהלה התומכת בקו שהתווה הרב שטיינמן. כתגובת נגד הוקם עיתון 'הפלס' על ידי מודחי 'יתד נאמן' וברוח ההשקפה הבדלנית של הרב אוירבאך.

במהלך שש השנים האחרונות הורה הרב אוירבאך לקדש מלחמה נגד מה שכינה 'גזירת הגיוס על בחורי הישיבות'. ממשלת נתניהו-לפיד שהעבירה את חוק הגיוס שעורר זעם רב בציבור החרדי והנהגתו הפוליטית, היתה הטריגר שהוציא את חסידי הרב אוירבאך לרחובות והחריף את המאבק הציבורי.

בממשלה הנוכחית הנחשבת לממשלה מסבירת פנים לציבור החרדי, איבדו אנשי הרב אוירבאך את הלגיטימציה הציבורית בעיני המיינסטרים החרדי. הפגנות הרחוב שלוו במעשי אלימות, ההתקרבות לאנשי 'העדה החרדית' ולפלגים הקיצונים בה והסירוב המוחלט להתייצב לצו ראשון בלשכות הגיוס – ובניגוד לעמדת רוב גדולי הרבנים החרדים- ציירו את הרב אוירבאך כמנהיג חסר פשרות וכמי שקידש את הבדלנות במובן העמוק של המילה.

בפן האישי מתארים אנשיו את הרב אוירבאך כאיש נעים הליכות, מסביר פנים, רך ונוח לבריות. הנהגתו הלוחמנית הציבורית בנושאים המרכזיים שהיו חשובים לו, לא הקרינו במאום על הליכותיו הפשטניות בענייני הפרט ודאגתו העמוקה ליחיד בכל דבר ועניין. שקדנותו העצומה בתורה וידענותו המופלגת בכל חלקי הש"ס היו לשם דבר ותעיד על כך עובדת צירופו למועצת 'דגל התורה' עוד בחייו של המנהיג הרב אלישיב.

ביום שאחרי הרב אוירבאך קשה להעריך האם ה'פלג הירושלמי' יצליח לשמר את לוחמת הבדלנות חסרת הפשרות בכל הנוגע למחאות האקטיביות נגד גיוס חרדים לצה"ל. גם עתידו של עיתון 'הפלס' לוט בערפל. מעמדו הכלכלי קשה בלאו הכי בשל סירובם של משרדי פרסום חרדים לתת גב כלכלי לתנועה. עד עתה הרב אוירבאך נהג לעודד בעלי עסקים לפרסם בביטאון ולתמוך בו. ביום שאחרי לא ברור כיצד הוא ימשיך לשרוד.