בשנים שבהן אספתי סיפורים ותורות כדי לכתוב את הספר 'שירת הי"ם' על סבי זקני רבי יעקב משה חרל"פ, הגעתי כמובן גם לשכונת 'שערי חסד' לשמוע מהרב שמואל אוירבך על רב שכונתו הראשון.
נכנסתי לבית כנסת 'הגר"א' בה שוכנת ישיבת 'מעלות התורה', הרב אוירבך עמד אז בראשה. המתנתי זמן רב עד שהרב יסיים את סדר לימודו. כששמע הרב אוירבך שאני נינו של הרב חרל"פ. שם הרב את ידו על כתפי וחבקני, וכשחיוך על פניו אמר:
"הנה פה במזרח ליד ארון הקדש התפלל סבך הצדיק הגדול, בדבקות עצומה ונוראה".
כידוע היה רבי זבולון (אביו של הרב חרל"פ) דיין בבית דינו של המהרי"ל דסקין לכן זכה רבי יעקב משה חרל"פ כבר בצעירותו להסתופף בצילו של השרף - המהרי"ל ואף זכה לברכותיו של השרף.
אם כן שאלתי את הרב אוירבך מה בדיוק ידוע לו על הביקור שעשה רבי יעקב משה בנערותו אצל המהרי"ל לאחר ארוסיו בהיותו רק בן 15.
כששמע הרב אוירבך את צמד המילים: "המהרי"ל דסקין" מייד החל לספר סיפורים על המהרי"ל ואציין סיפור אחד שסיפר לי: כאשר התפללו במניין בבית המהרי"ל דסקין, הציבור התפלל בחדר אחד והמהרי"ל התפלל איתם בחדר הסמוך שדלת פתוחה מעט מפרידה בין החדרים. הציבור לא ראוהו והוא התייחד בחדרו בתפלה.
פעם אחת קרה בשעת הוצאת ספר תורה וילד פתח לרווחה את הדלת המפרידה, כשהציבור אומר 'בריך שמיה' . לפתע ניגלה לעיני המתפללים המהרי"ל כשאומר בדחילו ורחימו את המילים: "אנא עבדא דקודשא בריך הוא.."
מרוב פחד על כך שראו את השרף ושמעו את תפלתו, לא יכלו לעמוד מעוצמת הדבקות העצומה ומהאימה שנפלה עליהם, ומספר מתפללים ממש ברחו וחלקם נפלו והתעלפו.
לפני מספר שנים חגגה שערי חסד מאה שנים להיווסדה (תרס"ט-תשס"ט) החגיגה הייתה גם לרגל שפוץ בית כנסת הגר"א וקביעת המזוזה על ידי התורמים צאצאי משפחת זוננפלד. כשעלה הרב שמואל אוירבך לדבר בפני הצבור הגדול החל לספר שכאן בבית הכנסת הגר"א התפלל רב השכונה הגרי"מ חרל"פ, "וקריאת שמע של הגרי"מ חרל"פ שנאמרה במס"נ ממש, עדיין מהדהדת באוזני יותר משבעים שנה..."
זמן מה לאחר מכן שאלתי את הרב אוירבך האם יוכל לספר לי עוד על ה'קריאת – שמע' המיוחדת של הרב חרל"פ.
אמר הרב אוירבך: "לא רק קריאת שמע של הרב חרל"פ הייתה מיוחדת, כל תפלתו הייתה מיוחדת."
לאחר שנים במסיבת האירוסין של האחיין שלי פניתי לרב אוירבך ואמרתי לו: "תודה על מה שסיפרת לי, כבוד הרב זוכר?" ענה הרב בחיוך גדול: " אני זוכר היטב אפילו מה שלא סיפרתי לך...".
ואז הוא לחץ את ידי בחום.
לאחר כמה שבועות (אדר תשע"ב) הגיע הרב אוירבך לחתונה עצמה. הרב יהושע זקש שהיה ידידו עוד מנערותם שלמדו יחד בישיבה, העניק לרב אוירבך את הספר "שירת הי"ם" שיצא לאור בדיוק באותו שבוע.
הרב אוירבך שמח מאוד ושקע בתוך הספר ממש נדמה היה כאילו שכח שהוא יושב בשלחן הכבוד בחתונה. לאחר זמן רב שהוא שקוע בספר, הוציא עט והחל לכתוב בתוך הספר . כשסיים לכתוב קרא לחתן ונתן לו במתנה את הספר ' שירת הי"ם' עם הקדשה אישית ממנו.
(תוך כדי שמחת החתונה אבד הספר 'שירת הי"ם' עם ההקדשה מהרב שמואל אוירבך. החתן יוסף דוד חרל"פ ישמח להשבת אבדתו היקרה)
