רבים מאלו שנחשפים לשתיית יין במינונים שהם לא רגילים אליהם, וזה קורה בדרך כלל בימי הפורים הבאים עלינו לטובה, סובלים מתופעות הלוואי של שתיית יין, כמו חמרמורת, כאבי ראש ובמקרים קיצוניים עד לאיבוד נוזלים חלילה.
על פי מחקרים עדכניים התופעות הם לאו דווקא מהיין עצמו, כמו מחוסר ידע של איך לשתות ומתי לשתות.
מחקר שהתפרסם על ידי 'מכון דוידסון', קובע שרק כ־20 אחוזים מהאלכוהול שאנו שותים עובר ישירות אל מחזור הדם ומגיע למוח תוך דקות ספורות. שמונים האחוזים הנותרים מגיעים למחזור הדם דרך המעיים, ומכאן לחשיבות הגדולה של אכילה בטרם השתיה.
כשאנחנו שותים אלכוהול אחרי שאכלנו האוכל שבקיבה 'מתחרה' עם האלכוהול על הספיגה לדם ונספג לאט ובצורה מבוקרת. לעומת זאת, כששותים על בטן ריקה, רמתו בדם עולה הרבה יותר מהר, בהיעדר תחרות. בנוסף, התרחבות כלי הדם יכולה להביא לאיבוד חום פנימי, האטה זמנית בדופק ובלחץ הדם, ואפילו להוביל התייבשות.
המחקר אולי חדש יחסית אך הדברים אינם חדשים. עם ישראל ידע זאת כבר אלפי שנה לפני המחקרים. המנהג לאכול בשר בקר ביום הפורים מובא כבר בפוסקים הקדמונים, ובעל תרומת הדשן אף מציין זאת כחובה.
חשוב לשתות את היין רק אחרי מנת הבשר המרכזית. השומנים והסיבים התזונתיים שבבקר העגלים הרך והמשובח של נתח המיוצרים מזני אנגוס והרפורד בלבד, מהווים בסיס בריא וטעים לשתיית היין בהמשך הסעודה ומאפשרים שמחת פורים מוצלחת ותפקוד מלא עד לסוף היום'.