ביום העצמאות זה יקרה. בחזית הקונסוליה האמריקנית בשכונת ארנונה הירושלמית יוחלף השלט הקיים בשלט חדש, שיבשר על כך שבמתחם הזה פועלת מעתה שגרירות ארצות הברית בישראל.
מיד לאחר מכן יעביר השגריר דיוויד פרידמן את פעילותו לשגרירות החדשה והזמנית, עד שייבנה מבנה קבוע, אי שם בשלהי שנת 2019.
לא מעט ספקנים, שחשבו שהמהלך להעברת השגרירות לא ייצא אל הפועל, התבדו לאחר ההצהרה האמריקנית בנושא. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי חושבת שזהו מהלך מתבקש וצפוי, הרבה יותר מאשר ההכרזה ההיסטורית: "ברגע שטראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל זו הייתה פריצת הדרך. אחר כך השאלה מתי מעבירים את השגרירות היא נספח טכני להחלטה מהותית. העניין המהותי הוא ההכרה. כמובן שהדבר הטבעי ביותר לאחר ההכרה הוא למקם את השגרירות שלך בעיר הבירה".
ח"כ מייקל אורן, סגן השר במשרד ראש הממשלה ומי ששימש כשגריר ישראל בארצות הברית, מסביר כי "מהרגע שקובעים את השלט זו השגרירות הרשמית לכל דבר ועניין. השגריר יעבוד משם. מרבית המחלקות האחרות של השגרירות ימשיכו לעבוד מתל אביב זמן מה, ולאט לאט יתחילו לעבור לירושלים. זה יתחיל את התהליך. החשיבות הגדולה ברמה הבינלאומית היא היכן יושב השגריר – והוא ישב בירושלים".
כשמדובר אגב בשגריר פרידמן, קיימת אפשרות שלא רק עבודתו תיעשה מירושלים, אלא גם שלראשונה בהיסטוריה, משכנו הרשמי של השגריר יעבור מהווילה רחבת הידיים בהרצליה פיתוח לבירת ישראל. "לדיוויד פרידמן יש דירה בטלביה ולא מן הנמנע שיעבור גם לגור בירושלים", מעריך סגן השר אורן.
בישראל מכוונים גבוה הרבה יותר. שגרירות אחת שתעבור בפועל יכולה להיות פתיחה לטפטוף או אפילו לגל של העברת שגרירויותיהן של מדינות נוספות. חוטובלי כבר מפעילה במשרד החוץ רשת שלמה שכל מטרתה לפעול במקומות הנכונים כדי להביא לכך שעוד מדינות יכירו בבירת ישראל ויעבירו אליה את השגרירויות שלהן.
"עצם הסיפור של העברת השגרירות האמריקנית יש לו משמעות אדירה ביכולת ליצור סחף מול מדינות אחרות", אומרת חוטובלי. "אני עובדת במשרד על התיק הזה. לראשונה בהיסטוריה של משרד החוץ הישראלי יש עבודה מדינית מאוד עמוקה על העברת שגרירויות לירושלים כיעד מדיני. זה לא היה בעבר. 70 שנים לא נעשתה עבודה במשרד החוץ בעניין הזה וקיבלו את הקביעה של האו"ם לגבי המצב הבינלאומי בירושלים כמאבק אבוד".
יש מדינות שכבר הסכימו או שיש רק מועמדות?
"העבודה העיקרית נעשית בחשאי, כי ברור שברגע שיידעו מי הן המדינות יהיה עליהן לחץ ערבי אדיר. האמריקנים הגיעו וטרפו את הקלפים, ומדינות שחשוב להן ציר הקשר עם וושינגטון, יכול להיות להן קל יותר לעשות צעד כזה. אני פועלת מול חלק מהמדינות בגיבוי מלא של ראש הממשלה, שרתום לנושא בעצמו, ובסיוע של השגרירים. יש לנו מידע על מדינות שיש פוטנציאל שהן יעשו את הצעד הזה אחרי עבודה מדינית ישראלית קשה, ושהן יבינו שהן מקבלות תמיכה ישראלית ואמריקנית מאוד גדולה".
זו משימה לא פשוטה מן הסתם, בעיקר באירופה שברובה באופן עקבי מתבטאת נגד הכרה בירושלים.
"יש כאן ניסיון מדיני מאוד רציני להעביר עוד שגרירויות ולבצר את מעמדה של ירושלים כבירה בינלאומית, מה שבשביל ישראלים הוא עניין של מה בכך אבל בזירה העולמית מדובר בדרמה גדולה. מבחינת רבות ממדינות אירופה רעיון הבינאום של העיר לא ירד מהפרק, והן עדיין רואות את ירושלים כעיר בינלאומית. גם רעיון החלוקה של העיר לא ירד מסדר היום בעיני האירופים, וכל צעד כזה בשטח הוא משמעותי".
גם סגן השר אורן מעריך שהשינוי בחשיבה הבינלאומית יגיע, ולדעתו הוא יכול להתחיל דווקא באירופה. "זה מורכב, אבל לטווח הארוך זה דבר אפשרי ואפילו בלתי נמנע. מספיק שמדינה אירופית אחת תעביר את השגרירות שלה לירושלים או תכיר בה, ויהיו עוד אחריה. מתרחשות עכשיו הרבה תמורות פוליטיות באירופה וזה יכול להביא, מהכיוון שלנו, לשינויים מרחיקי לכת".
טראמפ מכיר בעובדות
בכלי התקשורת הערביים פורסם השבוע שממשל טראמפ בונה תוכנית שבמסגרתה הוא ישמש כמתווך מרכזי, אך לא בלעדי, בתהליך השלום. התמורה שיקבלו הפלשתינים, שהחרימו את האמריקנים בעת האחרונה בשל ההכרה בירושלים, תהיה קונסוליה ברמאללה והכוונה אמריקנית לפתרון שתי המדינות.
מייקל אורן חושב שסוגיית המחיר האפשרי של העברת השגרירות נלקחת בחשבון בישראל, אך ההבנה הבסיסית היא שהפלשתינים אינם בדרך להסכים להצעות אמריקניות. "אנשי טראמפ אומרים תמיד שבעולם העסקי מי שעוזב את השולחן משלם מחיר. בעבר אובמה וקלינטון נתנו פרסים לפלשתינים שעזבו את השולחן. טראמפ נוהג אחרת ואומר: אם תעזבו את השולחן תפסידו. אם תחזרו, יכול להיות שאעניק לכם כל מיני מחוות. אם הפלשתינים אכן יחזרו לשיחות אנחנו נצטרך לשלם מחיר על ההכרה הזאת, אבל בינתיים הם לא חוזרים ואין מחיר וזה גם לא נראה באופק", מוסיף אורן.
חוטובלי חושבת אחרת: "אני לחלוטין לא מאמינה שטראמפ פועל בשיטת המקלות והגזרים ושנצטרך להתפשר במקום אחר. טראמפ מעביר את השגרירות מתוך מילוי הבטחה לבוחר האמריקני".
אפשר לסמוך על הנשיא האמריקני שלא ישנה כיוון גם אם הפלשתינים יפתיעו ויחזרו לשיחות?
"מ-1995 יש חוק של הקונגרס האמריקני שמדבר על כך שהשגרירות צריכה להיות ממוקמת בירושלים, והנשיאים השונים בחרו להתעלם ממנו כדי להשאיר את הסוגיה לסוף התהליך המדיני. טרמאפ, בתבונה מדינית לא מבוטלת, אומר שזה לא עבד ולכן הוא מנסה שיטה הפוכה. הוא מכיר בעובדות. לכן, המחשבה שאם יהיה תהליך מדיני כל הזמן ינופפו מול ישראל בהעברת השגרירות, היא פשוט לא נכונה. זו לא התפיסה של הממשל הזה, שהצהיר שהוא לא בא כדי לכפות תוכנית מדינית. הוא לא נוקט בגישה של פתרון בכל מחיר, אלא מכיר בעובדות".
חוטובלי חושבת שהממשל האמריקני שינה כמה הנחות יסוד בסכסוך הישראלי-פלשתיני בצורה משמעותית במיוחד. "זה מהלך שמתחיל לפרק את כל היסודות של השיטה המדינית שעבדה עד היום. עד היום היה ברור שהמאבק העיקרי הוא טריטוריאלי ואחר כך באות הסוגיות האחרות. פתאום בא הנשיא טראמפ ואומר שהבעיה המרכזית אינה הטריטוריה אלא הטרור. הוא מדבר על קיצוץ בכספים של הרשות הפלשתינית, ועל קיצוץ לאונר"א שמנציחה את קיום הפליטים, שגם היא בעיני הפלשתינים סמל עיקרי לבעיה.
"המציאות שבה הפלשתינים פעם אחר פעם סירבו להצעות ישראליות נדיבות מוכיחה שהסוגיה כאן נובעת ממשהו עמוק יותר. הבעיה היא לא היכן עובר קו הגבול, אלא עצם הקיום שלנו במדינת ישראל. מי שחושב שיפתור את הסכסוך בהצבת קו גבול או בתליית שלט של שגרירות פלשתינית, משלה את עצמו", היא מוסיפה.
אבל נראה שהאמריקנים כבר השלימו עם העובדה שיצטרכו להכניס מתווך נוסף כדי ליצור אמון עם הפלשתינים.
"אני לא רואה אינטרס אמריקני להעביר את ההגמוניה למדינות אחרות".
"הפלשתינים בורחים לקשרים עם הרוסים ועם מדינות אחרות כי הם חושבים שהתיווך יהיה טוב יותר", מסכים גם מייקל אורן, "אבל זו אשליה. לשני הצדדים אין מתווך יעיל והוגן יותר מארצות הברית".
ומה יהיה ביום שאחרי? אם הפלשתינים לא יתקדמו לכיוון האמריקנים, לא מן הנמנע שטראמפ ישלוף שפן נוסף מהכובע לטובת ישראל. סגן השר אורן מונה לפחות שתי סוגיות שישראל תשמח שהאמריקנים ילכו בהן צעד נוסף לקראת ישראל: "אפשר לחזור להבנות בוש-שרון משנת 2004, מה שיאפשר לנו לבנות בתוך הגושים בברכה אמריקנית. אפשר גם לקבוע את גבולות ירושלים שלא נקבעו בהצהרה".
סגנית השר חוטובלי הולכת צעד נוסף קדימה: "אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא הסכמה לריבונות ביהודה ושומרון. אחרי שממשלת ישראל אמרה באופן ברור שלא נפנה יהודי אחד ולא נעקור ערבי אחד מביתו, ברור שהשלב הבא שצריך לשאוף אליו הוא החלת הריבונות. ברור שהאמריקנים רוצים לתת קודם כול צ'אנס לתוכנית השלום שלהם, אבל היה והיא לא תצליח, אני מניחה שהם ישמעו אלטרנטיבות וזה מה שאנחנו צריכים להציג בפניהם".