"זה לא מהלך פשוט, אני מודה, ההרגשה של כולנו היא מורכבת, לא לחצנו בקלות על הדק המיזם הזה, התייעצנו והתחבטנו עד שהרגשנו שהגיעו מים עד נפש. אין תחושה של הנחת הדעת במערך הכשרות הנוכחית, אנשים רואים תעודה של הרבנות ומתקשרים לברר ולשאול כי הם לא סומכים בעיניים עצומות. ישנם בעלי עסק רבים שלא רוצים עסק עם הרבנות הראשית בגלל חוסר הבהירות והשקיפות שהם פוגשים. אנחנו רוצים לייצר מערכת שקופה ומזמינה יותר לבעלי העסק", במילים האלה מסכם הרב רפי פוירשטיין, מראשי ארגון רבני צהר והעומד בראש מיזם הכשרות החדש של הארגון, את השבוע הסוער שעבר עליו.
בבוקרו של יום שני השבוע, כינס ארגון רבני צהר מסיבת עיתונאים שבה הודיע על הקמתו של מיזם כשרות חדש: 'צהר פיקוח מזון'. השם המשונה הוא תולדה של פסיקת בג"ץ מלפני כמה חודשים בעתירה שהגיש ארגון 'השגחה פרטית', שקבעה כי גופים המספקים שירותי השגחת כשרות אך בתעודה שהם מעניקים אינם מציינים את המילה "כשר" על הטיותיה השונות, אינם עוברים על חוק איסור הונאה בכשרות. אל הפירצה הזאת נכנס השבוע ארגון רבני צהר, שהודיע כי יספק לבתי העסק בשלב הראשוני תעודה שבה נכתב כי המקום עבר אישור של פיקוח מזון, עם פירוט של הקריטריונים שצהר בודקת, מבלי להשתמש "כשר". הצעד הדרמטי גרר אחריו התנגדויות רבות בעולם הרבני, רובן יותר במישור הרעיוני.
טוענים נגדכם שבמיזם הזה אתם משתמשים בפירצה של בג"ץ ובעצם משתפים פעולה עם הכרסום במעמד הרבנות והכשרות במדינת ישראל.
"מי שיצר את הפירצה זה בג"ץ", משיב הרב פויירשטיין, "הוא לא כתב רבני צהר, כל אחד יכול להשתמש בזה, גם אתה יכול להקים מחר גוף כשרות לפי זה. הנקודה היא שגם הרפורמים והקונסרבטיבים יכולים להשתמש בזה, ומחר הם יבואו אל הציבור המסורתי – ואנחנו יודעים שהם מכוונים לשם – ויגידו לו שגם הם יודעים מה זאת כשרות ויש להם תעודה, ויגררו אותם לאכול במקומות עם כשרות משלהם. אנחנו טעונים הפוך – חשוב שאנחנו נהיה שם, כי לפירצה הזאת כל אחד יכול להיכנס. לא בגללנו היא קיימת, אלא בגלל בג"ץ, ואנחנו באים רק למנוע תקלה יותר גדולה. את מי אתה מעדיף לראות שם, את ארגון רבני צהר או גוף רפורמי או קונסרבטיבי?".
עם זאת, הרב פויירשטיין מבקש להדגיש את המחשבה הרבה והזהירות שנקטו יוזמי המהלך, כאשר כוונתם אינה לפגוע ברבנות אלא דווקא לחזק אותה. "לקח לנו שנתיים לצאת עם המיזם, זמן שבו ישבנו על המדוכה הזאת, כי אנחנו לא תמימים וידענו שיש כאן מחיר של פגיעה מסוימת ברבנות, ולכן מאוד התלבטנו ושקלנו את זה. אחרי כל התהליך הזה, מועצת רבני צהר אישרה את המהלך הזה ברוב גדול. המטרה שלנו היא לייצר פורמט של כשרות שהציבור יאהב ויזדהה איתו, ואנחנו מאוד מקווים שהוא יצליח ויגרום לרבנויות שזקוקות לכך שישתפרו. חשוב לי לומר שיש רבנויות נהדרות שמתנהלות מצוין, אבל יש גם דברים אחרים לצערנו. אנחנו רוצים להציב מודל שיגרום לרבנות להשתפר ולעמוד באותם סטנדרטים, כמו שעשינו במיזם הנישואין, ואנחנו רואים שהמצב במועצות הדתיות בנוגע לרישום נישואין השתפר מאוד.
"תפארתנו לא תהיה בכך שאנחנו נעביר לרשותנו עסקים שגם ככה יש להם הכשר של הרבנות, הגם שאני לא מיתמם ואני מעריך שזה יקרה, אבל זה לא ענייננו. הצלחתנו תימדד בכך שניקח מסעדות שלא מחזיקות כשרות ונגרום להם להחזיק כשרות, מטרתנו להוסיף כשרות בישראל. אנחנו כבר יודעים על מסעדנים בלי תעודת כשרות שרוצים להצטרף למיזם הזה. בזה ניבחן".
לנתק בין המשגיח למושגח
פרט לדיון האידיאולוגי, רבים תהו כיצד יתבצע הפרויקט של צהר ברמה המעשית. "כל המשגיחים והמשגיחות שלנו עוברים הכשרה", מסביר הרב אורן דובדבני, שמנהל את הפרויקט בפועל, "חלקם עברו קורסים של הרבנות הראשית ועשו בחינות, חלקם למדו בקורסים שלנו - ארגון 'צהר' יחד עם ארגון 'אמונה', וגם הם ייגשו למבחני הרבנות הראשית בקרוב. באופן רנדומלי אנחנו מעבירים השתלמויות תקופתיות למשגיחים. מבחינת ההרכב המגדרי, זה בערך חצי גברים וחצי נשים כרגע".
המהלך של צהר כולל גם התמזגות עם ארגון 'השגחה פרטית', שהעניק עד היום תעודות כשרות לעסקים באותו אופן. המשמעות המעשית היא שכל בתי העסק שהיו מושגחים עד היום על ידי 'השגחה פרטית' יקבלו מהיום תעודות של צהר. ארגון 'השגחה פרטית' עצמו יסיים את תפקידו.
"יהיו שתי רמות כשרות, מהודרת ורגילה", ממשיך הרב דובדבני, "כשרות תמיד מתפצלת לחומרי גלם ותהליכים, וגם ההידורים יתבצעו בשני המישורים. יש ועדה מייעצת של רבנים, ויחד איתם נקבעים הנהלים והפרמטרים ומשם זה מחלחל לשטח. כל ההקפדות וההקלות במנהגים וההלכות השונות יהיו רשומים על התעודה, וזה בגלל הצורך לא להתנגש בחוק איסור הונאה בכשרות. אדם שייכנס לעסק יראה בדיוק אם זה חלב נוכרי או חלק או כל סוג הקפדה אחרת".
בארגון רבני צהר הכריזו שהמיזם החדש ייצור סטנדרטים אחידים בכל הארץ להשגחה, והרב דובדבני מסביר למה הכוונה: "צריך להבדיל בין סטנדרטים ובין קריטריונים שקיימים בכל בית עסק לעצמו. סטנדרטים הם נהלים שכל בתי העסק מחויבים אליהם. זה תרומות ומעשרות, האופן שבו בודקים גרגירי חומוס ודברים מן הסוג הזה. לעומת זאת, כשאדם נכנס לבית עסק הוא יכול לקרוא בתעודה מה קורה בבית העסק הזה לגבי כל מיני קריטריונים, אם זה חלב נוכרי או ירק גוש קטיף".
גם באשר לאדיקות הפיקוח, נושא שכמה פעמים נמצאו בו פגמים בהשגחת הרבנות הראשית, מבטיח הרב דובדבני שיפור משמעותי: "תדירות הנוכחות של המשגיחים תשתנה לפי בתי העסק השונים. יש בית עסק שיהיה לו משגיח צמוד, ויש כזה שיהיה בו יוצא ונכנס. זה תלוי בגודל ובמורכבות – ככל שזה יותר מורכב המשגיח יהיה על פחות מקומות. באופן גורף, אני יכול להגיד שהאדיקות של הפיקוח תהיה הרבה יותר גבוהה מזו של הרבנות. ומעבר לזה, אצלנו המשגיחים לא רק מפקחים, אלא גם מבצעים חלק מהמשימות בעצמם, כדי להיות בטוח שהדברים נעשים כראוי".
"יחסי המשגיח והמושגח יהיו מנותקים לחלוטין", עובר דובדבני לעסוק בנושא המהותי ביותר מבחינת הארגון. "לא רק שהם לא מקבלים משכורת מבעל העסק, הם גם מתחלפים כל כמה חודשים כדי שלא ייווצרו יחסים כובלים בין המשגיח לבעל העסק. חשוב לי שכל משגיח בירושלים יכיר את כל בתי העסק בירושלים, וכן בתל אביב ובכל מקום אחר.
"אני דורש מהמשגיחים שלי ידע מעבר לתחום המשימות הספציפיות שלהם. המשגיחים יכירו את הדיונים ההלכתיים שמעבר לצרכים המיידיים, זה מה שעשיתי בקורס המשגיחים שלי. הכשרנו אותם, ואנחנו יושבים עליהם חזק, בעניין של יחסי אנוש. איך להיכנס למטבח, איך לתקשר עם ציבור הלקוחות. והכי חשוב, איך לנהל משברים. כשבאת למקום וראית כשל, איך אתה בא ועוזר לתקן ולא סתם שובר את הכלים. אני מעניק להם מניסיוני, ובמקומות אחרים לא מכשירים לזה".
קריאה מהפכנית
בין המגיבים ביום שני היה הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, שדיבר על כך שהרבנות כבר נמצאת בתהליך של רפורמה בכשרות. במקביל התפרסם לאחרונה השינוי שביצע הרב מיכה הלוי בפתח תקווה בנושא הכשרות, מה שמעלה את השאלה מדוע בצהר לא הצטרפו לתהליך.
"ראשית, אני באמת מבקש לברך את הרב מיכה על אומץ ליבו, וחייו לא פשוטים מאז שהודיע על השינוי כפי שמתפרסם מפעם לפעם, הוא איש אמיץ", עונה הרב פוירשטיין. "אם יהיו עוד ערים גדולות שיבצעו שינויים כאלה אני אסגור את המיזם הזה בלי היסוס. אבל אנחנו שבעים דיבורים והבטחות. זה לא מתקדם, ואני מקווה שהצעד הזה שלנו יזרז את הרפורמה של הרבנות הראשית ויביא לניתוק יחסי משגיח-מושגח. אני חוזר ואומר: אין לנו עניין להחליף את הרבנות הראשית, אנחנו רוצים להעצים אותה".
בסיום דבריו, ובנימה אישית, מבקש הרב פויירשטיין את אמון הציבור בטוהר כוונותיו ומעשיו. "צריך להאמין לנו, אנחנו באים מבית מדרש. רובנו באנו ממרכז הרב, אני למדתי אצל הרב צבי יהודה וזכיתי לשמשו, ישבתי בישיבה עשר שנים. אנחנו מרגישים שצריך איזה שהוא ניעור אמיתי, אין מנוס מזה".
אלא שלא כולם מקבלים את דבריו של הרב פוירשטיין. מיד אחרי מסיבת העיתונאים שוחרר לתקשורת מכתב רבנים שהוכן מראש ובראשו חתומים הרב אריה שטרן, הרב אליקים לבנון, הרב דב ליאור ועוד רשימה מכובדת של רבני ערים ויישובים שמתנגדים למהלך. מי שעומד מאחוריו הם הארגונים 'חותם' ו'ליב"ה', אשר פועלים כל העת לחיזוק מעמדה של הרבנות הראשית.
אחד הקולות המתונים בדרך כלל בקרב רבני הציונות הדתית, שאינו חתום על אותו מכתב, הוא הרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה וראש הישיבה. בריאיון ל'בשבע' הוא מתנגד בחריפות למהלך של צהר, כמי שמשמש שנים כרב עיר ומכיר מקרוב את מערך הכשרות של הרבנות הראשית: "המגמה הזאת, של יצירת גופים שונים שמטפלים בענייני כשרות וקוראים תיגר על הפעילות המוסדרת מזמן הרב קוק של כשרות כללית על ידי הרבנות הראשית, זה רצון להפוך את הקערה על פיה ולפגוע ברבנות הראשית. זה ליצור אנדרלמוסיה בתחום הזה, אחרי שכבר הגענו בו לסדר וארגון ברוך ה'. אם יש לאנשי צהר רצון לעשות שיפורים, זה יתקבל בברכה גם על ידי הרבנות הראשית. אבל אם המגמה היא לעשות הפקרות וביטול הקונצנזוס של הכשרות בארץ, זו קריאה מהפכנית שתוביל להרס מערך הכשרות".
הרב דרורי שולל, על פי ניסיונו רב השנים, טענות על התנהלות לא ראויה במערך הכשרות הנוכחי: "אני לא חושב שזו המציאות. אני מצוי בענייני הכשרות בארץ שנים רבות, אני ברבנות כבר חמישים שנה, אין שום זכר לכשלים והתנהלות לא נאותה במערכות הכשרות. יש מערכות כשרות נפלאות בארץ, שעושות את עבודתן נאמנה. בקריית שמונה לא שמעתי מעולם תלונה כזאת, ואני קרוב מאוד לציבור החילוני. אם יש באיזה מקום דברים שאינם טובים, צריכים לטפל בהם, והרבנות הראשית יכולה לטפל בהם. הבעיה היא שרוצים לעשות פיחות והקטנה של הרבנות הראשית, הרס של מסורת בת יותר משנות דור. אני לא רואה שום סיבה לכך. יש כל מיני תנועות חילוניות שחושבות שכך הן יוכלו לשבור את ההשפעה הגדולה של הרבנות הראשית בנושא הזה, אבל לא יכול להיות שזה יבוא מרבנים שומרי תורה ומצוות, מה הם משיגים בזה? מהפקר לא יוצא שום דבר".
מנגד, הרב אליעזר מלמד, שנמנה על הזרם היותר חרד"לי וחבר אף הוא בצהר, אומר כי "כמו שכל קבוצה חרדית רשאית להקים לעצמה בד"ץ מתוך מניעים קבוצתיים, כך ויותר רבני צהר רשאים להקים גוף כשרות למען כלל ישראל, כדי לקרב יהודים נוספים לשמירת הכשרות".
אין כיוון אחיד
המהלך השנוי במחלוקת של רבני צהר הביא לחילוקי דעות גם בתוך הארגון עצמו. אחד מהרבנים הוותיקים בארגון, הרב משה ביגל, שמכהן כרב המועצה המקומית מיתר, אומר בפה מלא כי הוא מתנגד נחרצות למהלך. כמי ששמו הולך לפניו כמומחה לכשרות, ניכר כי הדברים כואבים לו עוד יותר. "אני מסתייג מאוד מהמהלך", אומר הרב ביגל, "צריכה להיות כשרות ממלכתית אחידה בכל הארץ, קודם כול מסיבה פרקטית – היום האדם מאוד מבולבל, הוא פוגש חמש כשרויות שונות לפסח ולימות השנה על כל מוצר שהוא קונה. ואם מדברים על בתי עסק, אדם נוסע ממקום למקום, כתוב על המסעדה כשר למהדרין או כשרות רגילה, והוא לא יודע מה זה אומר בפועל, מה הקריטריונים. הדרך היחידה לפתור את הבלבול היא קריטריונים אחידים, שהרבנות הראשית קובעת את הקריטריונים מה כשר ומה מהדרין".
"דבר נוסף, כשרות פרטית, ויש לא מעט כאלה, היא כשרות לא מבוקרת. איש לא יודע מה הולך שם, והציבור ניזון רק מהשמצות הדדיות של הגופים האלה. לכן אני חושב שהכשרות צריכה להיות אחידה, שקופה ומבוקרת על ידי הרבנות הראשית. כל הבד"צים הפרטיים לא מבוקרים כלל, ואני בוכה על כל הבד"צים האלה. אם היה אפשר לבטל את כולם הייתי שמח מאוד. להוסיף על זה עוד בד"ץ פרטי של צהר, ועוד כזה שחותר תחת הרבנות, זה גרוע מאוד, אני מאוד מתנגד לזה".
הצעד הזה גורם לך להתרחק מהארגון? אתה מרגיש שיש שינוי כיוון?
"אין כיוון אחיד בארגון", טוען הרב ביגל, "זו לא מכונית שנוסעת. פעם הייתי מעורה יותר, היום פחות. אני לא אוהב את המיזם הזה של הכשרות, אבל צריך לדון כל דבר לגופו. אני חושב שצהר עושה דברים נפלאים בתחום של עריכת חופות, וזה ארגון נפלא, וחבל שהוא עבר לתחומים אחרים שהם במחלוקת ומריבה. זה לא הדבר היחיד בחיים שיש בו תערובת של דברים חיוביים יותר ופחות. מה שחיובי אני מאוד מעודד, ומה שלא אני מתנגד. התבקשתי להיות שותף במיזם הזה, לא הסכמתי".