בהסתדרות הציונית עמלים בימים אלה על גיוסם של צעירים למשרות של שליחי הוראה בקהילות היהודיות השונות.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם סילביו חוסקוביץ', ראש המחלקה לחינוך בהסתדרות הציונית העולמית, על הביקוש הגובר לשליחים שכאלה.
"אנחנו בקשר הדוק עם הקהילות היהודיות ועם בתי הספר ומגלים שיותר ויותר בתי הספר היהודיים מעוניינים באנשי מקצוע, מורים ומורות, שיוכלו ללמד שם עברית ומקצועות של יהדות", מספר חוסקוביץ' המציין כי המיזם קיים כבר 15 שנים ו"כיום יש בו 240 מורים בכל העולם והביקוש גדל וגדל".
" בקהילה היהודית בדרום אמריקה הייתה הכשרת מורים מקומית עבור כל אמריקה הלאטינית. ההכשרה הזו הופסקה לפני 15 שנה ומאז אין להם מכללה להכשרת מורים למקצועות האלה והם זקוקים למדינת ישראל. לכן הם מבקשים מירושלים מורים כדי שיוכלו להמשיך ולקיים את יהדותם ולחזק את הקשר למסורת ולישראל".
על מצוקתם של יהודי הקהילות מול אתגר ההתבוללות הוא מספר כי "מעל חמישים אחוז מהקהילות, ויש גם שאצלם מדובר בשבעים אחוז, מתבוללים, ויש גם מציאות של אנטישמיות, אבל יחד עם זאת יש עדיין אנשים טובים ומערכות שמבינים בהם שחינוך פורמאלי הוא שיוכל להשפיע על אותם הילדים ומהם על המשפחות בקהילות היהודיות. יש ביקוש שגדל בצורה משמעותית. הם מבינים שמציון תצא תורה. הם מבינים שהיכולת של מורים שמגיעים מכאן היא משמעותית לחיזוק היהדות של אותם תלמידים והמשפחות".
על אתגר גיוס השליחים הוא מספר: "אנחנו מחפשים את האנשים הטובים שרוצים לתרום לעם היהודי". וכשהוא נשאל מה השתנה בשני העשורים האחרונים, מאז הימים בהם רבים ביקשו להפוך לשליחים ולשלב תרומה עם חשיפה לעולם הגדול, הוא אומר: "לפני עשרים שנה זו הייתה דרך לראות את העולם הגדול ותרבויות אחרות. היום לא זקוקים לשליחויות כדי לראות את העולם הגדול ובמחיר מוזל אפשר לראות כל מקום. כאן יש אתגר למי שחש מחויבות לגורל העם היהודי. אנחנו אומרים לחברה הישראלית בואו והירתמו למלחמה בהתבוללות ולמאבק על מרכזיותה של ישראל".
באשר למאפייני השליחים קובע חוסקוביץ' כי אלה מגיעים מכל מגזר ומכל תפיסה ומותאמים על ידי ההסתדרות הציונית לקהילות השונות על פי אופיין ודרישותיהן. "הביקוש בקהילות היהודיות הוא ביקוש של אוכלוסיות שונות בעם היהודי, בפריזמה שבין אורתודוקסים-חרדים ועד יהודים שלא רואים את חייהם כחיים יהודיים דתיים. יש ביקוש של כל האוכלוסיות, ואנחנו מבקשים מהחברה הישראלית להירתם. נכוון את השליחים לקהילות על פי ההתאמה. היום אנחנו בחוסר במורים. חסרים לנו כארבעים מורים ואנחנו מחפשים אותם בצורה מאוד עמוקה".
ומה באשר ליום שבו ישוב השליח משליחותו החינוכית לישראל? האם אז לא ימצא שפספס את הרכבת, הפסיד שנות ותק והוא מתקשה להשתלב במערכת החינוך הישראלית? "הוא לא מסתכן. הוא יוצא לחופשה ללא תשלום כך שהוותק נשמר. מצד שני הוא מרוויח את התחושה שעשה משהו לעם היהודי, מרוויח את התחושה שהילדים רכשו שפה אחרת, מרוויח את התחושה שיוכל לספר לילדים והנכדים שעשה משהו למען העם. אנחנו מחפשים אנשים שהאידאולוגיה חשובה להם".
ואולי, שאלנו, הקושי במציאת שליחים נובע מהמציאות שבה הערכים מבולבלים וסותרים? אולי כאשר יש סימני שאלה על ערכי הציונות והעלייה לצעירים כבר אין דחיפה להתגייס למען אידאל גדול? חוסקוביץ' אינו מקבל את התובנה שמאחורי השאלה: "הדברים מאוד ברורים, ואם הם לא היו ברורים הקהילות לא היו מבקשות מאיתנו למצוא את מי שיתחברו אליהם. נכון שזה לא קל, אבל אנחנו מנסים להגיד שישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. אנחנו באים עם המסר של העלייה, אנחנו אומרים להם שמדינת ישראל היא הבית שלהם. הם יודעים שזה המסר שלנו ולמרות זאת הם אומרים שרוצים את השליחים ממדינת ישראל".