ארכיון צה"ל במשרד הביטחון המציין בימים אלו 70 שנה להיווסדו חושף הבוקר מכתב נדיר שכתב ראש הממשלה המנוח דוד בן-גוריון ובו הוא מדגיש את החשיבות והחובה שבשילוב נשים בממשלה.
המכתב פורסם לכבוד יום האישה הבינלאומי. "אני כשלעצמי מסכים בכל ליבי לתביעתכם", כתב בן-גוריון בשנת 1948, חודשיים לפני קום המדינה, לארגוני נשים ביניהם מועצת הפועלות, הסתדרות נשים ציונית ויצ"ו ונשי "הדסה". "אני חושב מינוי אישה לממשלה לזכות גדולה (וזאת אומרת גם חובה) לישוב, והיה לי צער רב שבתוך מפלגתי לא נתקבלה הצעתי למנות חברה מטעם במפלגה לממשלה".
"לי נראה הדבר כחובת כבוד, לא רק כלפי אמותינו, אחיותינו, נשינו ובנותינו, הנושאות בעול שווה איתנו לבניין הישוב ועיצוב דמותו, אלא גם כלפי העולם הרחב וכלפי שכנינו".
את מכתבו חתם בקריאה לשני המינים לפעול למען חשיבות מטרה זו. "ולא ארגוני נשים דווקא, אלא ארגוני גברים צריכים לעמוד על תביעה זו במידה שווה".
במכתב נוסף שפורסם נחשפת פנייתה הנרגשת לבן-גוריון של אסתר ארדיטי, שזכתה לכינוי "המלאכית בלבן" בשל מעשיה במהלך שירותה הצבאי, והינה בעלת העיטור הגבוה ביותר שניתן אי פעם לאישה.
ארדיטי חילצה טייס ונווט לאחר התרסקות מטוסם סמוך לבסיסה בשנת 1954, תוך שהיא רצה פעמיים למטוס הבוער וחילצה אותם מבין הלהבות שניות לפני שהמטוס התפוצץ. על פעולה זו הוענק לה עיטור המופת. במלחמת ששת הימים התנדבה לשרת בתחנת איסוף נפגעים של חטיבת הצנחנים בירושלים ובהמשך ליוותה את הצנחנים כחובשת קרבית עד לכיבוש הכותל.
לאחר המלחמה שבה ארדיטי לעבודתה כמדריכת תיירים ובינואר 1969 פנתה לדוד בן-גוריון בבקשה כי יאות להיפגש עם משפחת יהודים-איטלקים שגורשה מלוב בעקבות הכרזתו על הקמת מדינת ישראל. המשפחה שהתה אז בארץ ושקלה לבצע עלייה.
במכתב הצנוע שכתבה ארדיטי בכתב ידה, פירטה מעט על עצמה ועל המשאלה של המשפחה שהגיעה מאיטליה: "משפחה בעלת נתינות איטלקית, אשר חלומה הגדול בחייה הוא ללחוץ את ידו של דוד בן-גוריון, הנערץ כל כך". היא הוסיפה: "גם אני אישית אשמח מאוד באותה ההזדמנות, ללחוץ את ידו של כבוד מר בן-גוריון".
