התנועה לטוהר המידות ועו"ד שחר בן-מאיר הגישו היום (רביעי) עתירה לבג"ץ בדרישה שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יפסול את עצמו מקבלת החלטות בתיקי החקירה המתנהלים בעניינו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושבהם מעורב גם ניר חפץ.
בעתירה נטען כי היועץ המשפטי מצוי בניגוד עניינים, הן נוכח העובדה שהוא אמור למסור עדות בעצמו, לשם ביסוס מודעותו של ראש הממשלה לכך שפעל כשר במשרד התקשורת כאשר הוא עצמו מצוי בניגוד עניינים; והן נוכח העובדה שבתקופה שהתמודד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא נעזר בשירותיו של ניר חפץ לקידום מועמדותו.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עורך הדין יובל יועז, נציג התנועה לטוהר המידות בעתירה, על מנת להבין את ההיגיון שמאחורי העתירה, ובראשית דבריו הוא מזכיר כי הכללים למניעת ניגוד עניינים נוגעים גם לפקידים בכירים שכפופים לדינים הללו. "היועמ"ש הוא אמנם דמות מאוד בכירה בצמרת המשפט הישראלי אבל הוא פקיד שכפוף לדיני ניגוד עניינים".
כשהוא יורד לפרטי הטענה הוא מסביר כי נגיעתו של היועמ"ש לחלק מהתיקים הנוגעים לראש הממשלה מונעים ממנו את המשך קבלת ההחלטות בתיקים הללו. "אנחנו מדברים על תיק 4000 והסתעפויותיו. כשהתחילה החקירה של התיק הזה עוד ברשות לניירות ערך הוא עסק בהיבט מסוים של עלילות בזק ומשרד התקשורת, בעיקר להיתר שמשרד התקשורת נתן לעסקת המיזוג בין בזק לבין חברת 'יס'. זה קרה כשנתניהו היה שר התקשורת. לאחר מכן החקירה התרחבה להיבטים נוספים ונתניהו כשר תקשורת היה מצוי בניגוד עניינים. יש כאן רובד נוסף והוא המעורבות של ניר חפץ בתיק 4000 ואולי בתיקים נוספים. להבנתנו המעורבות של ניר חפץ מבססת את מעורבותו של מנדלבליט מאחר ומנדלבליט עצמו נעזר בשירותיו של ניר חפץ כשהתמודד על תפקיד היועמ"ש. הדבר הזה לא מאפשר את המשך קבלת ההחלטות של מנדלבליט במסגרת תיק 2000".
מוסיף עו"ד יועז וקובע כי בסוגיה זו "יש גם היבט נוסף, מאחר שמשרד המשפטים נתן בשתי תחנות שונות בזמן חוות דעת של ניגוד עניינים לנתניהו, פעם אחת כשהיה שר תקשורת ב-2015 כשוויינשטיין היה היועמ"ש ופעם נוספת ב-2016 כשהיועץ היה היועץ הנוכחי מנדלבליט, בשתי התחנות הללו גובש הסדר ניגוד עניינים לנתניהו והדבר הצריך התנהלות מול משרד המשפטים ולשכת ראש הממשלה. להבנתנו צורת ההתנהלות הזו של גיבוש הסדר ניגוד העניינים היא ראיה חשובה בתיק מאחר והיא מבססת את היסוד הנפשי של נתניהו שהיה מודע לכך שהוא היה נתון בניגוד עניינים כשהיה שר תקשורת, ולכן היועמ"ש מנדלבליט שניצח על גיבוש הסדרי ניגוד העניינים ולכן מנדלבליט יהיה דרוש כעד חיוני בחקירה ואולי גם בהליך המשפטי, וגם הדבר הזה מבסס ניגוד עניינים של מנדלבליט שלא יכול להמשיך ולהיות תובע ולקבל החלטות בתיק".
לנוכח דבריו אלה נשאל עו"ד יועז אם הדברים כה ברורים ונחרצים איך קורה שרק כעת ורק התנועה שלו הבחינו בנתונים הללו? מה הטענה שיכולה לעמוד למנדלבליט מול טיעונים שכאלה? "קטונתי מלפרשן את מנדלבליט ואני לא יודע להסביר את הנימוקים שלו. בהזדמנויות שונות כשעלו דרישות שונות ממנדלבליט להרחיק את עצמו מקבלת החלטות בתיקי נתניהו, הוא אמר שחוק יסוד הממשלה מחייב אותו ואותו בלבד לקבל החלטות בענייני חקירת ראש הממשלה. זה נכון שהחוק נותן את הסמכות הבלעדית הזו ליועמ"ש ולא לדרג זוטר יותר, אבל היו מקרים בעבר שבגדל ניגודי עניינים היועץ ידע להעביר את הסמכות לאחרים בפרשת בנק לאומי כשהיועץ המשפטי דאז מני מזוז העביר את הסמכות לפרקליט המדינה ערן שנדר ולאחר מכן למשה לדור כי הוא עצמו היה מצוי בניגוד עניינים כי אחותו שימשה כיועצת משפטית במשרד האוצר. כך שיש פתרונות לדבר הזה".
והאם העברת סמכויות כזו לא תייצר עיכוב נוסף בחקירת התיק? "אני לא חושב שהדבר יעכב את התהליך של פיקוח על החקירה המתנהלת, מאחר וכל הגורמים מתחת מנדלבליט ממילא מצויים בצוות שמטפל בתיק. פרקליט המדינה בעובי הקורה ואין קושי להעביר את הסמכות, אבל גם אם התשובה הייתה שונה ואכן היה נוצר עיכוב - ואין אינטרס לעכב את התיקים - זו לא השאלה המרכזית. על כללי משפט ומנהל תקין צריך לשמור גם בדרגות הבכירות ביותר, וכמו שהדבר נדרש מראש ממשלה ומפוליטיקאים בכירים שאם אינם עומדים בכך הם חשופים לחקירות פליליות, כך גם ראשי מערכת אכיפת החוק צריכים לעמוד באותם סטנדרטים, ואם יש חשש ממשי לניגוד עניינים הדין בישראל מאוד ברור והוא חל גם על היועץ המשפטי עצמו".
ואולי מעמדו של פרקליט המדינה כמי שכפוף ליועמ"ש הופך גם אותו לנגוע בניגודי עניינים אם יטפל בסוגיות שבהן יידרש היועמ"ש לשמש כעד? "אם נלך על פי תפיסה כזו אין לדבר סוף. יש גבול של סבירות. אם הסמכות תעבור לפרקליט המדינה אז אמנם והוא כפוף ליועמ"ש הרי שהוא יהיה התחנה האחרונה והוא לא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה או לכל גורם אחר".