התחלה/ לפני 76 שנים בניו-יורק, במשפחה עם ארבעה ילדים. "גדלתי במשפחה דתית של בעלי בתים פשוטים, אנשים טובים".
אבא/ אברהם (אייב) ז"ל. יליד ארצות הברית, בן בכור במשפחה של שמונה ילדים. "אמא של אבא שלי נפטרה כשהיה בן 14 והוא עזב את הלימודים ויצא לפרנס את המשפחה. זה בנה אותו כבעל אחריות עצומה למשפחה".
לוקח אחריות/ "לאבא היה אח שלא הסתדר בחברה, והוא גר אצל ההורים שלי במשך 40 שנה בבית. אנחנו גדלנו כאילו הוא אח גדול שלנו. זאת תחושת אחריות טבעית שהייתה לאבא ואמא. היו לי הורים מיוחדים במינם שחינכו לאחריות אישית, ציבורית ומשפחתית".
אמא/ יטה ז"ל. "אישה בעלת ידע. אישה פשוטה עם אוזן קשבת לשמוע, לתת תמיכה ועצה לכל אדם. כל בעיה במשפחה הגיעה אליה. הבית היה פתוח לכולם. לאמא ולאבא הייתה לויאליות משפחתית עצומה, והכי נפלא שהם לא ראו בעזרה שלהם מעשה חסד אלא דבר טבעי ומתבקש".
מבוקר עד ערב/ למד בבית הספר היהודי. "למדנו עד שש בערב. סדר יום צפוף של ארבע שעות לימודי קודש וארבע שעות לימודי חול. למדנו גם בימי ראשון, שישה ימים בשבוע. זאת הייתה המשמעת הלימודית באותן שנים. כל מושג של זמן לבילוי לא היה קיים".
לא שכונת פאר/ "בילדותי גרנו בשכונה שכמעט לא היו בה יהודים דתיים. לי היו רק שני חברים בשכונה. בגיל 14 עברנו לשכונת קראון הייטס, שהייתה בזמנו שכונה מגוונת מבחינה דתית ושמחתי לעבור לגור שם".
לתת/ "גדלתי במשפחה צנועה ובלי הרבה כסף. אבא היה סוכן של אביזרים לבית, סיכות וכפתורים, שהוא מכר בסיטונאות למפעלים ולבתי חרושת. כילדים היינו עוזרים לו. אחרי בית הספר היינו נכנסים למחסן ופותחים קרטונים, מארגנים ומסדרים. כך למדנו לתת ולא רק לקבל".
התבוללות/ "סבא שלי מצד אבא הגיע לארצות הברית בשנת 1905, והוא זכה לאלפיים צאצאים שלמרבה הפלא, כולם כיום דתיים. אני לא יודע אם יש עוד משפחה כזאת בכל ארצות הברית. מצד שני, כל המשפחה מצד אמא שלי התבוללה, חוץ מהצאצאים הפרטיים שלה".
הפלא/ "ההתבוללות הגורפת במשפחה מהצד של אמא שלי זה מה שקרה, לצערנו, לרוב יהדות ארצות הברית. אבל אני עומד בפליאה על המשפחה מהצד של סבא, שהיה יהודי פשוט שאומר תהילים אבל לא נגע בדף גמרא, וכל צאצאיו נשארו דתיים".
עוד אחזור/ עם סיום לימודיו בתיכון פנה לישיבה יוניברסיטי בניו-יורק, שם סיים תואר ראשון במדעים. בתום לימודיו החליט, "מה שלא היה מקובל אז", להגיע לשנת לימוד בישיבת מרכז הרב. "מהשנה הזאת יצאתי עם אהבה אדירה לארץ, שנה שבה החלטתי באופן חד וברור שעוד אחזור לגור בישראל".
סמיכה/ בתום השנה בישיבת מרכז הרב שב לארצות הברית לסיים את לימודיו. "עשיתי דוקטורט בהיסטוריה של עם ישראל וקיבלתי סמיכה לרבנות ממורי ורבי הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל. אחרי אבא ואמא, הרב הוא הדמות שהכי השפיעה עליי בחיי".
החצי השני/ פייגי, מתרגמת במקצועה. "הייתי בן 24 והיא הייתה בת 21 כשהתחתנו. עקרת בית שגידלה במסירות עצומה את עשרת הילדים שלנו. אישה מיוחדת עם אצילות וצניעות טבעית. הקימה משפחה לתפארת".
הנחת/ עשרה. "ב"ה זכינו למשפחה גדולה. כולם מוכשרים, עובדים ומשפיעים במגוון תחומים ברחבי הארץ: במדע, בחינוך, ברפואה ועוד". הבת הבכורה מרים ואחריה יהודה, קציעה, חוה, אבישי, חילי (יחיאל), רושי (רות-שפרה), בנימין, נעמה ונועה הקטנה, בת 27.
ארצה עלינו/ כזוג צעיר עם שני ילדים עלו ארצה הישר לירושלים ומאז הם שם. כשנה לאחר העלייה הקים עם חברים לדרך את תנועת 'גשר'. "התכנון שלי היה להתחיל עם גשר ואז לעבור לאוניברסיטה ללמד היסטוריה, זה התחום שלי, אבל כל כך אהבתי את העבודה בגשר שלא עזבתי".
עושה גשר/ תנועה העוסקת בקידום ההבנה בין חלקי עם ישראל ובהעמקת הזהות היהודית-ישראלית. "היינו קבוצה מארצות הברית שהחליטה להקים תנועה שמנותקת מהפוליטיקה ותאפשר לדתיים וחילונים לדבר, לשוחח וללמוד מקורות מסורתיים ומהוגי הציונות".
אני מאמין/ "האמנתי ואני עדיין מאמין שמה שצריך לחבר בין דתיים לחילוניים זאת המסורת היהודית המשותפת. בלי זה אין דבק. שנינו קשורים ומחוברים למסורת ואז יש שיחה יהודית משותפת".
שותפים לדרך/ לאורך שנות העשייה הקשר עם ראשי ישיבת הר עציון הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין הלך והתהדק מתוך שותפות עם תפיסת עולמם. "אנשים גדולים. הייתי מקורב לשניהם וזכיתי להתייעץ איתם בפעילות של גשר, בענייני דתיים-חילונים, בחינוך ובעוד שאלות רגישות ומהותיות".
הלאה/ לפני כעשור הפך לנשיא התנועה, ועדיין רואה נחיצות רבה בקיומה. "גם היום התפקיד של גשר חיוני ביותר". במהלך השנים התנועה המשיכה להתרחב ומתוכה קמו גופים רבים, כמו 'גשר לחברה החרדית' ועוד. "אני גאה שגשר ממשיכה ליצור מענה רלוונטי לדור".
יועץ/ במשך חמש שנים שימש יועצו של שר החינוך זבולון המר ז"ל לענייני חינוך יהודי בבתי ספר ממלכתיים ולקשרים בין דתיים וחילונים. "טענתי שהבעיה היא לא בחוסר הידע אלא בחוסר הקשר הנפשי ליהדות. עשינו השתלמויות למורים ובנינו תוכניות לימוד".
מבט לתיכונים/ "לפני 12 שנה כאבה לי ההזנחה של בתי ספר התיכונים הדתיים בפריפריה. אלו שיכלו להרשות לעצמם עברו לבתי ספר פרטיים, לאולפנות לוישיבות, ומי שנשאר בתיכונים נחשב סוג ב'".
הפתרון/ "הקמנו את קרן חירות, ותחתיה את תוכנית עתיד ואפיקים. החידוש היה לא לטפל רק במורים אלא לגעת בקהילת בית הספר. התפיסה הייתה להביא לשינוי באווירה ולהוביל להיות גאה שאתה דתי. אני מאמין שתרמנו לשנות את התדמית שלהם וגם להעלות את הרמה החינוכית".
קרן קהילות/ לפני כתריסר שנים ייסד את קרן קהילות המאגדת כיום עשרות גרעינים תורניים בכל רחבי הארץ. עד לפני כמה חודשים שימש יו"ר הקרן וכיום נשיאה. "כשדיברתי על חינוך בפריפריה הבנתי שצריך לדאוג גם להביא את אנשי החינוך והעשייה הטובים ביותר לפריפריה. לבנות קהילה שמובילה לשינוי ותורמת לסובבים אותה".
בענווה/ "חברי הגרעינים עושים עבודת קודש, אבל כשמביאים אנשים מבחוץ יש מתח מובנה עם הקהילה הוותיקה. אנחנו מודעים לזה ומדברים עם חברי הקהילות על הצורך לעבוד בענווה ולשתף את עם ישראל, בהשתלבות אמיתית".
הבית היהודי/ למרות שהיה ממקימי תנועת מימד, לקראת הבחירות לכנסת ‑-19 עמד בראש ועדת המיפקד של הבית היהודי. "הייתה בעיה גדולה בתוך המפד"ל. הייתה אפילו תחושה שלא יעברו את אחוז החסימה. הגענו למסקנה שהדרך היחידה היא להחזיר את המפלגה לעם, זאת אומרת לערוך פריימריז".
יקיר העיר/ לאחרונה פורסם כי זכה באות יקיר העיר ירושלים לשנת 2018. "זה חשוב לי יותר מכל פרס אחר. יקיר העיר ירושלים מבחינתי זה משהו מיוחד ומרגש מאוד".
אם זה לא היה המסלול/ "הקב"ה זיכה אותי שבמקום ללמד היסטוריה - עשיתי היסטוריה. זאת זכות אדירה שאני מודה עליה".
קרן לקולנוע/ לפני כשני עשורים הקים את 'קרן גשר לקולנוע רב תרבותי', שתמכה עד כה ביותר מאלף סרטים ותוכניות טלוויזיה. "חשבנו שבקולנוע ובטלוויזיה חייב להיות גם מימד יהודי. בשנות ה-90 הקמנו את הקרן והייתה פריצת דרך בתחום. זה שינה בלי ספק את המסך".
הפריימריז/ "לוותיקים זאת הייתה גלולה מרה, אבל שילוב של פריימריז ואישיות כריזמטית כמו נפתלי בנט יצר מהפכה שלא שיערנו. בהתפקדות הגענו ל‑70 אלף מתפקדים ובכנסת הגענו ל‑12 מנדטים".
מגרש הביתי
בוקר טוב/ למרות שהוא בגמלאות, סדר היום שלו עמוס וגדוש. "ככלל אני מנסה להשתמש ברוב שעות הפנאי שלי ללימוד תורה. בעצם אין לי מושג של פנאי ואני מנסה להשתמש בזמני לדברים חשובים - ערכיים, משפחתיים, לימודיים וכו'. אני גם כותב הרבה. בזמן האחרון אני מתרכז בפענוח סיפורים מדרשיים".
השבת שלי/ "שבת ללא ספק מהווה את שיאו של השבוע. אנחנו מזמינים אורחים, מתארחים אצל חברים או נוסעים לילדים לשבת".
מאכל אהוב/ כיאה לאמריקאי מלידה הבחירה פשוטה למדי: כל המאכלים שמוכנים על האש.
דמות מופת/ הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל. "פילוסוף אדיר ובעל היקף ידיעות שלא ייאמן. גם אחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק זצ"ל, השפיע עליי רבות. הוא ידע כמעט את כל התלמוד בעל פה. אפשר היה לדון איתו על כל סוגיה בגמרא וזה היה כאילו הוא למד אותה באותו הבוקר. שניהם בעלי מידות וחסד".
מפחיד אותי/ "הרמת ראשה של האנטישמיות בעולם כולו. עוד אני מודאג מאימוץ האינדיבידואליזם וקריסת המשפחה המסורתית. אי בלימת תופעות אלו לדעתי מאיימת על קיומנו. ואני אומר זאת הן מבחינת אזהרות תורתנו והן בראייה פשוטה ונבונה".
משאלה/ "שעם ישראל יתאחד על בסיס המסורת הנפלאה המשותפת לנו, וזו על אף ההבדלים בפרשנות המסורת".
כשאהיה גדול/ "מקווה שהקב"ה יזכה אותי בשלושת הדברים שהרב ההנזיר פעם סיפר לי שהוא מבקש: כוח, מוח ואריכות ימים".
לתגובות: ofralax@gmail.com